השנה היא 2000: מצבה הבריאותי של עפרה חזה מחמיר ומסתבך סביב מחלת האיידס בה נדבקה. היא מובאת לבית החולים תל השומר, ואחרי שבועיים מוצאת את מותה בגיל 42, אחרי כמעט 30 שנות קריירה מוזיקלית. חישבתם נכון, מגיל 13 עפרה כבר חשפה לעולם את קולה המלאכי. האמרגן שלה, בצלאל אלוני, איתר אותה אחרי שהופיעה בחתונה, ושילב אותה בסדנת התיאטרון של שכונת התקווה אותה ניהל. עפרה נולדה וגדלה בשכונה, בת הזקונים לשמונה אחים של יפת ושושנה חזה – שבעצמה היתה זמרת חינות מבוקשת בתימן. הופעת הבכורה של חזה על במה אמיתית היתה מקרית. הסדנה העלתה הצגה בשם "סמבוסק, מתי הבחירות?". השחקן הראשי החליט שהוא נוטש את ההצגה כמה שעות לפני ההופעה, וחזה, שהקשיבה להכל וידעה כל תפקיד בעל פה, הוזעקה על ידי אלוני לאלתר את התפקיד הראשי ולהפוך אותו מגברי לנשי בזמן ההופעה. כבר אז היא זכתה לתגובות נלהבות וכבשה את הקהל שישב ב"צוותא" באותו הערב, אלא שאף אחד מיושבי האולם לא דמיין לאן עפרה חזה הצעירה עוד תגיע.
זה היה רק עניין של זמן עד שעפרה תכבוש את העולם. השיר הראשון שלה שהגיע לראש המצעדים היה מתוך הקלטה מתוך הצגה של אותה סדנה שכונתית, "געגועים". מפיק העל פשנל התלהב ממנה מיידית עוד לפני גיוסה לצבא, והחתים אותה לחוזה הפקה של חמש שנים. במסגרתו השתלבה בשלישיית "שוקולד מנטה מסטיק" לאחר שירדנה ארזי פרשה ממנה, אך מהר מאוד חזרה למסלול הסולו. ב-1979 יצא הסרט "שלאגר", שבאמת היה שלאגר, שם ביצעה את ההמנון הנצחי, "שיר הפרחה".
ב-1980 חזה הקליטה את אלבום הבכורה שלה, "על אהבות שלנו", שפרץ את דרכה בענק. האלבומים הבאים והמצליחים שלה סימנו את דרכה של עפרה כאחת הזמרות האהובות והגדולות של שנות ה-80. היא ביצעה את שירו של אהוד מנור "חי" באירוויזיון בשנת 1983, שהתקיים במינכן, והגיעה למקום השני בהפרש שש נקודות בלבד מהמקום הראשון. אבל היא לא היתה צריכה את האירוויזיון כדי לזכות בתהילה עולמית. בשנה שאחרי, עפרה חזה הוציאה את האלבום "שירי תימן", שכל שיריו היו שירי עם תימניים, במחווה למורשתה. הפרויקט הייחודי ופורץ הדרך הגיע גם לאנגליה, שם הוא זכה לשבחים וסימן את חזה כהצלחה בינלאומית.
קשה שלא להתייחס ליריבות התקשורתית המיתולוגית בין עפרה חזה וירדנה ארזי, או יותר נכון בין מועדוני המעריצים ההיסטריים שלהן. השתיים מצאו עצמן מתחרות על אותם תארים שוב ושוב, פעם זו מפסידה את תואר "זמרת השנה" לאחת ופעם זו מפסידה כרטיס לאירוויזיון לשניה. אבל זה לא ממש היה צריך לעניין את עפרה, היא כבר היתה במחוזות אחרים ורחוקים. היא תבעה שני ראפרים שסימפלו את שירה "אם ננעלו" ללא אישורה, ואז הפכה את הסימפול שלהם ללהיט משלה שכבש את המצעדים באירופה. ב-1990 היא כבר זכתה בתואר הרשמי של "הזמרת הישראלית הנמכרת ביותר בכל הזמנים", ואפילו סירבה להצעה של מייקל ג'קסון להצטרף אליו לסיבוב הופעות בינלאומי.
כל זה לא צריך להפתיע כל מי ששמע את קולה החד-פעמי של עפרה חזה. היא היתה אבטיפוס לעשרות זמרות ישראליות, שייחלו לקול צלול כשלה. השירים שלה ממשיכים לשמח ולרגש גם 15 שנים אחרי מותה. דמותה של חזה נשמרת בזיכרון הקולקטיבי שלנו ומעוררת געגועים בכל פעם שנשמע קולה. ולמרות שחייה נקטעו בטרם עת, היא הספיקה להשאיר לנו מורשת מלאת שירים נהדרים.
