10. Coldplay – A Head Full of Dreams
קולדפליי הצליחו באלבום האחרון שלהם להגשים חלום של כל להקה – להפוך ל-U2. חלום מוזר בהתחשב שזה הפך אותם למשעממים, מיושנים, ומעיקים במסרי הקומביה שלא תורמים לאף אחד. הם כל כך רצו להפוך ל-U2 שהם אשכרה נשמעים כמוהם בשיר הנוכחי בזכות הגיטרה ואווירת האיצטדיונים המגושמת אותם הם בעיקר ממלאים בכח האינרציה של הלהיטים הישנים. אפילו מילותיו האדירות של צ'ארלי צ'פלין, מתוך הנאום המפורסם מהסרט "הדיקטטור הגדול", מרגישות מאולצות בקונטקסט של השיר, ואם גם את צ'פלין הם הצליחו להרוס, מצבם בכי רע.
9. Pitbull feat. Flo-Rida, LunchMoney Lewis – Greenlight
פיטבול ערך איחוד מיאמי קטן בשיר החדש שלו. הראפר שמסרב לנוח מפרגן לקולגות פלו-רידה ולואיס (שבינתיים עוד נחשב כאיש של להיט אחד) בקטע שלא מחדש יותר מדי, אבל ממתי פיטבול מחדש משהו? הבעיה היא שזה לא מונע מלא מעט אנשים לזמזם את הקטעים שלו, כולל הנוכחי שכולל הוק שנועד בדיוק למטרת התמכרות. הקליפ, כמיטב המסורת, כולל מכוניות ובחורות. כנראה שהעניין הזה עוד לא נמאס לאנשים.
8. Jimmy Eat World – Get Right
עולם הרוק מנסה לאזור אומץ בתקופה האחרונה עם עוד ועוד להקות מהעבר שמנסות שוב את מזלן. המפתיע שמדובר בעיקר בהרכבים מהסוג של הPאנק-פופ והאימו (Emo) שהיו נכונים לנקודה מאוד ספציפית של ההיסטוריה התרבותית ומוזר לראות אותם שוב משתלבים בזמן הווה. ובכל זאת, ג'ימי איט וורלד למשל, לא אומרים נואש ויוצאים בשיר חדש בשביל להחזיר אותנו עשור וקצת אחורה. הקול המעוצבן שם, וגם הגיטרות הכאילו מחוספסות כשלמעשה הן מספקות רעש מדויק ביותר. לא שאנחנו מצרים על חזרתם, אבל העולם קצת התקדם, חבל שהם פחות.
7. Empire of the Sun – High and Low
צמד האלקטרו מאוסטרליה חוזר לעשות מה שהוא יודע הכי טוב – שירי פופ דאנס חמודים שמשתלבים מעולה בפרסומות למותגי אופנה שמנסים לשדר עדכניות לא מתנשאת. הטקסט החדש מתאפיין בטקסט קצת פסיכודלי והפקה שהדרך היחידה לתאר אותה היא גליטר. המוזיקה שלהם תמיד הרגישה כאילו אתה נמצא באמצע הוריקן של נצנצים והשיר החדש לא חורג מהתחושה הזאת. עם זאת, מצער להודות שהפזמון קצת מתאמץ והביט הלא עדין מזכיר יפים אפלים של יורו-דאנס, מה שמגביל את מידת הפסקוליות של השיר בהתחשב שהעונה החמה עומדת להיגמר.
6. Diana Gordon – Woman
אחרי שאת כותבת לביונסה, הדרך לקבלת תשומת לב כבר די סלולה. דיאנה גורדון היא יוצרת מניו יורק שכבר הוציאה בעברה אלבום סולו תחת השם ווינטר גורדון. לאלבום הלימונדה של ביונסה היא כתבה 3 שירים, כשהבולטים מביניהם הם "Sorry" והדואט עם ג'ק ווייט. את אוירת הרוק-בלוז של שיר הדואט היא לקחה לשיר הטרי שמסמן דרך חדשה אחרי שהחליפה חברת תקליטים וחזרה אל שמה המקורי. גורדון נשמעת עוצמתית ומספיק בטוחה בעצמה גם בלי להפגין יכולות ווקאליות יוצאות דופן שמתחבאות אצלה. הוייב ההמנוני של השיר לא מספיק חזק בכדי להפוך לשיר חורך אזניים אבל בתקווה שהיא השאירה כמה שירים טובים אצלה, הסיכויים גדולים מאוד לשמוע אותה שוב.
5. The Avalanches – Subways
מזמן קליפ לא התאים בדיוק כה רב לשיר כמו זה החדש של האבלנשס. ההרכב האוסטרלי שהוציא לאחרונה אלבום חדש ומומלץ ביותר, חוזר אל מחוזות הצ'יל והדיסקו המאפיינים את החומרים המוקדמים שלהם, לאחר שהקטע הקודם, "Frankie Sinatra", היווה דרך מעולה לקדוח במוח, אבל בקטע טוב. עם סמפול של שיר של הבי-ג'יס וזמר בן 12 מהאייטיז, האבלנשס שוב מוכיחים שהם לא איבדו את הטאץ'. יוצרי הקליפ הצרפתים, Mrzyk & Moriceau, קיבלו השראה מאווירת שנות השבעים של השיר ומימשו אותה בויז'ואל פסיכדלי שעוקב אחר דמויות מגוונות בנסיעתן ברכבת התחתית. .
4. Petite Meller – The Flute
פטיט ממשיכה במסעה לכבוש את העולם, תרתי משמע, באמצעות קליפים מקוריים ושירים ממכרים. אחרי הביקור באפריקה ובמחלבה בקליפים הקודמים, הפעם פטיט מוצאת את עצמה במונגוליה, רוקדת עם חבריה החדשים בתלבושות שלגמרי גונבות את ההצגה. למזלה, את הקליפ המוזר והמרתק, מגבה שיר פופ למהדרין, הכולל פזמון סוחף, מקהלה של קולות רקע, והוק של חליל צד שעל שמו קרוי השיר. אמנם עצוב להודות בזה, אבל כשרואים את הקליפים ושומעים את השירים, מבינים למה פטיט היתה צריכה לעזוב את ישראל בכדי להגשים את החזון שלה.
3. Angel Olsen – Sister
אנג'ל אולסן, שום קירבה ידועה לתאומות אולסן, היא מהיוצרות הפחות ידועות לקהל הרחב אבל מהיותר טובות שקיימות בשנים האחרונות. המוזיקה שלה נעה בין הפולק העדין לאינדי רוק המתריס וקל מאוד לצלול לשירים שלה. השיר הנוכחי מתעסק בקיום היומי, השגרתי, שחוזר על עצמו והצורך להתעורר מכל זה. הקטע, הארוך משמעותית, נבנה ביחד עם קליפ שמדגים את יובש הפרברים והכלום המשעמם הגלום בו. גם אם לרוב אין לכם סבלנות לשירים כאלה, תנו הזדמנות הפעם.
2. CL – Lifted
אתם אולי לא שמעתם עליה, אבל CL היא אחת מהכוכבות הגדולות של הפופ הקוריאני (K-Pop). היא שייכת להרכב בנות בשם 2NE1 ולאחר שנים של הצלחה במזרח, היא החליטה לנסות את מזלה גם קצת במערב. בעוד המוזיקה של להקת האם התאפיינה בהפקות כבדות במיוחד, עם נטייה לדאנס-פופ מהזן האירופאי, CL בפרוייקט הסולו נשמעת מינימליסטית ביותר עם הפקת היפ הופ כמעט טהורה. בשביל להראות שהיא הדבר האמיתי, הקליפ לובש גוונים של ברונקס ומארח את מת'וד מאן מההרכב האגדי הוו-טאנג-קלאן, שעל פי CL היוו השראה על השיר הנוכחי. בתקופה שבה מוזיקת הפופ מתכנסת לתוך עצמה וטיפה עגמומית, הזמרת מדרום קוריאה היא לגמרי המרעננת הטריה שמזכירה שעדיין אפשר לעשות קצת כיף בלי לאבד את החן.
1. Frank Ocean – Nikes
בסוף השבוע הקודם עולם המוזיקה היה כמרקחה – פרנק אושן הצליח להרעיד את המעריצים ואת כל עיתונאי המוזיקה כאשר הוציא שני אלבומים. האחד, Endless, משמש כרקע לסרט בן 45 דקות בו הוא לא עושה יותר מדי, והשני, Blond, הוא האלבום הרשמי לו כולם ציפו. Nikes, מהשירים הבולטים באלבום וזה שמשמש כסינגל ראשון, מצליח בחוכמה לשבור תבניות פופ רגילות על ידי אפקט קולי, קצת מעצבן, על רובו של השיר, ומחסור בפזמון לשיר איתו. כל זה לא מונע להתמכר לשיר ולהאמין לנקודת השבר של פרנק שמתחיל להבין כי חיי ההדוניזם שנכפו עליו לא עושים לו כל כך טוב. מוסיף לכך הקליפ המעולה, מהטובים שנעשו השנה, שמצליח לשלב דימויים יפים, מרגשים ומטרידים בו זמנית, כמו התמונה שמראה סיום של מסיבה בו כולם שפוכים אך גם מעוררת רפרנס, בזכות נעלי הספורט, להתאבדות ההמונית של הכת "השער לגן עדן" בקליפורניה בסוף שנות התשעים.