השנה הייתה 2007 כשהזמר והיוצר הצעיר יפתח קרזנר שיחרר את השיר "הלילה יעבור", להיט ענק שמיידית הפך אותו ליפתי - הכינוי איתו כבש את המדינה, בטח אחרי שהתקבל לערוץ הילדים כמנחה.
למרות שעברו כמעט 15 שנה מאז, אני עדיין מדקלם את המילים שלו בעל פה ולאחרונה גיליתי שחוץ ממני (ועוד ישראלים רבים לפי התגובות בקליפ המקורי), יש לפחות עוד אדם אחד שממש לא שכח את השיר הזה - קוראים לו בן זיני.
כוכב הנוער והרשת, שכבר הספיק להתגבר על הפרידה המתוקשרת מטיילור מלכוב, התחבר לשיר (עם או בלי קשר למלכוב) כבר מילדות, והרגיש שעכשיו זה הזמן הנכון לפנות אל היוצר המקורי, ולבקש ממנו לחדש את השיר ולהתאים אותו ל-2020.
יפתי עצמו, שסירב במשך השנים לאמנים רבים שרצו לעשות בדיוק את זה, הסכים לבקשתו של זיני והשאיר רבים ואחרים מאוכזבים מאחור. "כשבן הגיע אליי ראיתי משהו אחר: אדם צעיר, תמים ומתוק שעבר פרידה", הוא מספר בראיון מיוחד ל-mako. "הוא סיפר לי שהיה לו רומן בלתי ממומש עם היצירות שלי, והחיבור שלו למילים היה ברמה כזו שראיתי שהוא באמת מאמין בשיר".
הנה שאלה שחייבים לפתוח איתה: בן זיני הוא לא באמת זמר. זה לא הפריע לך?
"למה? בגלל שהוא לא מוגדר ככזה בטייטל? אהבתי את זה כי גם אני לא באמת זמר. דווקא בגלל זה רציתי לתת לו את השיר כי חיפשתי כנות. לא רציתי שיבוא איזה זמר ויעשה ממנו משהו שהוא לא. זאת יצירה של מישהו שכואב לו הלב - וראיתי מולי מישהו שבאמת כואב לו. מישהו שבער בו לעשות גרסה של השיר הזה - אז אמרתי לו כן".
למרות שכאמור הוא היה מאוד בעדו של בן זיני, מתברר שהתהליך שיפתי עבר עם עצמו לא היה כזה פשוט והוא בילה לילות שלמים ללא שינה מהרגע שאמר כן: "בלילה הראשון אחרי שהסכמתי לבן לא ישנתי בכלל. הייתי עם בחילות. כשמישהו רוצה לבצע גרסה משלו לשיר שלי זה מרגיש כאילו הוא רוצה לקחת לך את הילד. זה טיפה מפחיד כי בעצם אתה מאבד רלוונטיות. מה זה אומר עליי אם יגדל עכשיו דור שיכיר רק את הגרסה החדשה? הרי היא כל כך מזוהה איתי. 'הלילה יעבור' הוא צמד מילים נרדפות ליפתי מבחינתי".
לכל אורך השיחה יפתי מעיד על עצמו שהוא גדל על עולם הפופ, ובזמנו, בישראל, הוא לא באמת היה קיים ("היו נגיעות קלות עם רוני סופרסטאר"), אז הוא מאוד שמח לראות את האמנים הצעירים היום עושים בית ספר לכולם. "אני לא מרגיש שקיים איזה דיסטנס בינינו, את נועה (קירל) אני מכיר כי אני ואחיה חברים, וישבנו כמה פעמים עוד בתחילת הדרך שלה. מרגי פשוט מעולה, אני מת על סטטיק ובן אל והם הופיעו בחתונה שלי - ולא רק הם - גם אמנים כמו אלה לי, עם שיר שהוא להיט רגעי כזה, זה משהו שאני יודע להעריך. אני רואה את האמנות שבזה".
"בכנות, אני לא יודע כמה אנשים יכולים לספר היום על הכאב של לקבל באינסטגרם כל יום או יומיים הודעות של 'איפה אתה?', 'אני מת עלייך' או 'למה אתה לא עושה מוזיקה? ולאן נעלמת'", הוא מספר בפתיחות על התחושות שמציפות אותו בזמן שהוא משקיף ונהנה מהדור החדש של הפופ הישראלי. "כשהאהבה שלך היא בעצם לעשות מוזיקה, זה הופך להיות כמו פצע, ואנשים, מתוך מקום טוב, כל הזמן מעודדים אותך להתעסק בפצע הזה שכואב לך. זו סיטואציה מאוד לא פשוטה לחיות בה".
"אני מגייס כוחות נפשיים ותכף אשוב"
היום קרזנר כבר בן 35, נשוי לכרמל ("המדהימה שאני אוהב מאוד"), בעל תואר במשפטים, והייטקיסט שמנהל חברה מצליחה. למעשה, את הסיטואציה שהוא תיאר כאן למעלה, ואת תחושת ההחמצה, הוא חי כבר לא מעט שנים: אחרי שנהנה מכמה להיטים - ביניהם השיר "מיליון כוכבים" שכתב על חברו הטוב, הטייס תום פרקש ז"ל, שנהרג במלחמת לבנון השנייה - הפעם האחרונה שהוא באמת שר בה הייתה ב-2012 כשהוציא את "לומד לוותר", ומאז אמנם כתב והלחין לאמנים אחרים, אבל את "הדברים שלו" הוא אגר במגירה ובעיקר התרכז בחייו הרגילים.
זה כנראה יפתיע רבים אבל מתברר שיפתי אף פעם לא אהב להיות זמר: "זה נורא הביך אותי לשיר ולהופיע", הוא חושף היום. "את העבודה בערוץ הילדים אהבתי מאוד, אבל יש משהו מאוד חשוף כשאתה שר שיר שכתבת. בהתחלה אף אחד לא רצה לשיר דברים שלי, אז יצא ששרתי בעצמי את האלבום הראשון. אפילו המשפחה שלי לא חשבה שאני יודע לכתוב מוזיקה".
"אף פעם לא ניסיתי ליצור להיט, פשוט הייתי מאוד משועמם בתיכון", הוא מודה היום בגילוי לב. "את 'הלילה יעבור' כתבתי כשהייתי בן 18. ידעתי שאני לא זמר - אז הלכתי על ראפ. לילה אחד הייתי באולפן מול המיקרופון והתחלתי: 'תראי, אני לא יודע מה קרה בינינו'. סתם ככה, ובאותה נקודה הבנתי שאני אומר את האמת שלי, לא היה לי מושג שזה יהפוך למה שזה הפך. אני יודע שזה כאילו שיר אהבה בנאלי, אבל משהו בתקופה בה הוא יצא, או משהו בהגשה שלו, גרמו להמון אנשים להתחבר אליו. האימפקט שלו מטורף, גם שנים אחרי. זה שיר שאנשים חוו איתו חוויה רגשית מאוד עמוקה".
למרות החוויה העמוקה שהעניק לדבריו לאנשים שלא הכיר, והטירוף הכללי סביבו וסביב השיר הזה, יפתי הרגיש בשלב מסוים שעולם הבידור גדול וסוגר עליו: "נפשית לא הייתי מסוגל לעמוד בזה, עם זה שמנפחים את האישיות שלך, וההתעסקות באיך שאתה נראה - לא כל אחד בנוי לזה. לא כל אחד בנוי להיות בפרונט, או לפחות בגיל ההוא אני לא הייתי בנוי לזה".
קצב הדיבור שלו מהיר, כמעט כמו הנסיקה שלו לפני כך וכך שנים, אבל עדיין אפשר לזהות את הכנות שבקול, בטח כשהוא מספר שלא היו לו אז את הכלים להתמודד עם העובדה שהציבור שפט אותו על כל צעד בחייו. "פסיכולוג זה אנדרסטייטמנט בשבילי. עברתי חוויות נפשיות לא פשוטות בעולם הזה, שבגללן הייתי צריך לקבל החלטה מאוד קשה: האם אני רוצה ללכת עם הדבר הזה עד הסוף או לא".
בסוף ויתרת. זה ממשיך לדגדג היום?
"זה לא מדגדג - זה סרטני. הצורך ליצור מוזיקה והצורך בהכרה גדל כמו סרטן בגוף. אם אתה בן אדם כמוני, שגם הופיע מול מיליוני אנשים וגם חווה הצלחה מוזיקלית מסוימת, לקום ולעזוב - זה פיזית ומנטלית מאוד קשה. זה כמו סמים. כמו הרואין. התרפיה שלי זו הכתיבה, והיום יש לי כל כך הרבה מה להגיד כי התבגרתי מאז וחווייתי רגשות, מערכות יחסים ואהבה".
זה נשמע שאתה בונה על קאמבק.
"אני מגייס כוחות נפשיים ותכף אשוב. יש לי המון חומרים, עשרות שירים כתובים, מולחנים ומופקים. לדעתי היצירות הכי טובות שכתבתי בחיים עוד לא פורסמו. אני עובד עליהן חזק בשנים האחרונות, ואני מאוד מקווה שב-2021 יהיה לי את האומץ להתמודד עם השד הזה. הכל קורה בזכות התמיכה של האנשים. אם לא היו מעניקים לי את האהבה הזו, ולא הייתי רואה שהכתיבה הזו באמת פוגשת עוד אנשים במקום הכואב שלהם - לא הייתי עושה את זה".
מה עוד? יפתי מספר שהחלום הכי גדול שלו הוא לשחרר "אלבום הפקה עם חומרים שיבצעו אחרים", כמו דולי ופן לדוגמה. "צריך לעבוד בזה. אני לא מקושר לתעשייה כבר, וברגע שעושים את הקאט הזה, קשה להתערבב חזרה", אומר מי שבשיאו היה כוכב אמיתי שיצר שירים, הנחה באחד הערוצים הפופלריים במדינה, ואפילו ניהל מערכת יחסים מתוקשרת עם דון לני-גבאי.
כשאני שואל אותו על אותה זוגיות עם הקולגה מערוץ הילדים, זוגיות שהעסיקה בזמנו לא מעט את מדורי הרכילות, הוא מודה שזה נושא שלא קל לו להתראיין עליו היום כשהוא נשוי, אבל הוא גם מבין שקשה להתעלם ממשהו שהוא בעצמו חשף בפני כולם. זה קרה כשרק הגיע לערוץ הילדים, על תקן המוזיקאי, היה צריך לכתוב שיר, ובסוף יצר את "אין לי אותה" - בלדה שמדברת על הקראש שלו לאחת המנחות בערוץ - מבלי לחשוף את שמה כמובן.
ילדי ישראל השתגעו בניסיון להבין על מי מהמנחות הוא מדבר, אבל יפתי חושף היום שזה היה הרבה יותר פשוט ממה שנדמה. הכל היה תמים ולא מדובר בקמפיין של ערוץ הילדים, אם כבר ההפך: "ניצלתי את הבמה הזו כדי לשלוח לדון מסר מול מיליון אנשים. רציתי שהיא תדע איך אני מרגיש. מבחינתי לא היה משהו יותר גברי מאשר לחשוף הכל מול כל המדינה ולהגיד לה שככה אני מרגיש, זה המצב, ובואי נתמודד איתו", הוא מספר. "גם אם זו הייתה בסוף אהבה נכזבת - זה בסדר, הרי על זה השיר מדבר. המשפחה שלי תמיד צוחקת עליי שאני כותב שירים עצובים על פרידות או על חברים שאיבדתי במלחמה. אבל יש משהו מרפא בכאב הזה כשאתה משתף אותו עם עוד אנשים".