אני מת על סטטיק ובן אל. מת עליהם עוד משיתוף הפעולה הראשון שלהם עם רון נשר, ועד ל-"WE" עם מירי מסיקה שלדעתי לא מספיק אנשים מודעים לקיומו. כמובן שהיו שירים שהתחברתי אליהם יותר והיו כאלה שפחות, וסליחה אם אני עוקצני בקיצוני ועושה מה שאסור, אבל עם כל אהבתי אליהם - מה שהצמד הפופולרי עשה ב"קקטוס" כבר מוגזם.
עד שזה הרגיש שאנחנו סוף סוף מתקרבים לתור הזהב של מוזיקת הפופ הישראלית (הרבה ובעיקר בזכותם) ובדרך לעשות תיקון לתקופה שבה זלזלו ברוני סופרסטאר - הצמד הגדול במדינה הוציא עוד שיר לילדים, במקום לתת לישראלים את מה שהם הכי רוצים אחרי השנה המגעילה הזאת עם שיר מרים שיגרום לכל המדינה לצרוח את הפזמון עם היד למעלה (היי "יאסו").
קחו למשל את השורות "מדברים מלוכלך, הם צריכים לשתות קצת מי פה" או "גם מיליון צפיות לא יעשו אותך חזק", שנשמעות כאילו נלקחו משיר מספר שמונה בפסטיגל סיירת השיימינג (המצאתי, אל תחפשו בגוגל). זו לא חכמה לעשות מוזיקה לילדים שאולי תדבר לכמה מבוגרים שרוצים להיות מגניבים. הטריק הוא לעשות שירים למבוגרים שגם הילדים יתפסו כמגניבים ויעופו עליהם בעצמם.
בטיקטוק של השניים אפשר כבר לזהות את הקטע מהשיר עליו הם בונים שיהפוך לוויראלי, אבל לא משנה כמה הם ימשיכו לנסות - אם יש משהו שילדים או בני נוער לא סובלים זה שמגישים להם דברים על מגש ואומרים להם 'קחו זה מגניב, תשתמשו בזה'. הם רוצים לגלות קטעים לבד ולהפוך את זה למגניב לבד. זה בדיוק מה שקרה לנורוז ובוי אצ'י עם "מרגיש נפלא", שיר שבחיים הם לא חשבו שייתפוצץ דווקא בטיקטוק.
אגב, זה לא שהשיר רע. איכות ההפקה של "קקטוס" מעולה והכל נשמע במקום - אבל הסאונד עצמו נשמע קצת מיושן (כריס בראון ב-2015 אם לדייק), ואז גם מגיע הוורס שסטטיק דווקא מבצע די טוב אבל השאיל באופן מובהק מהראפר הידוע לשמצה טקאשי סיקסניין.
אין לי בעיה עם "העתקות" מהסיבה הפשוטה שזה לא באמת נחשב להעתיק. ככה מוזיקה בכל העולם התפתחה ותמשיך להתפתח במשך השנים. אמן ראה משהו שהוא אהב אצל מישהו אחר והחליט לנסות את זה ולהביא את עצמו על הדרך. במקרה הזה הייתי אומר שבשילוב העיצוב הפסיכדלי/צבעוני בקליפ, שגם הוא נראה כאילו נלקח מקליפ של טקאשי - זה כבר מרגיש מעט מוגזם. איפה הבאס עם הסלסולים שהישראלים רוצים? איפה הרעננות והחדשנות שאפיינה את המוזיקה בלהיטים הקודמים?
לעומתם, כשעדן בן זקן הוציאה השבוע את "הגענו הבנות" היא הוכיחה שאין אמן שמחובר לשטח יותר ממנה. עם או בלי קורונה - החאפלות הביתיות רק התחזקו בשנה האחרונה וכולם דאגו לתעד את עצמם בטיקטוק שרים או רוקדים כשברקע נשמעים בעיקר שירים בערבית. כבר נאמר פה בעבר שהקהל הישראלי לא יחכה שהזמרים בארץ יוציאו שירים בסגנון אלא פשוט ילכו לשמוע את אלו שמעבר לגדר - והנה בן זקן מצילה את כבודה של הסצנה הישראלית.
אני מוכן להמר שעדן מבלה לפחות שעתיים ביום בגלילה בפור יו בטיקטוק. איך אני כל כך בטוח בעצמי? כי גם הלהיט הקודם שלה - לפני נסיון הראפ עם נתן גושן - "אנא מג'נונה", הוא תוצר מובהק של טיקטוק ושל הכוכב המצרי מוחמד רמדן. עדן חיה את השטח ופשוט עושה את זה נכון.
בנוסף, היא בחרה לקדם את המופע החדש שלה עם סרטון שבו היא מארחת את הספר "המשוגע" אליאל אדרי שמאוד פופולרי באפליקציה. שוב - ככה עושים את זה. ככה גורמים לצרכני הטיקטוק להתלהב מהשירים שלך וממך ככוכבת שהם מעריצים. אז למי אכפת שזה שיר שהוא חלק מתצוגת האופנה של נטע אלחמיסטר ונועה בני? ולמי אכפת שהיא משבשת את המילה "אדרנלין"? לאף אחד. בעיקר כי כולם עסוקים בלהרים כשעדן מגיעה עם הבנות. יאסו.