10. Lil Pump – Butterfly Doors
קללות וביטויים לא תקינים פוליטית נחשבו בעיני רבים כאחד מהיסודות הבסיסיים של הראפ. כמה מהקללות נשארו, אבל כיום הקהל כבר לא מאפשר לכל דבר לעבור. ליל פאמפ חווה את העולם החדש על בשרו כאשר גרסה מוקדמת של השיר החדש ספגה ביקורת בעקבות תיאור מעליב וגזעני עם רפרור לכדורסלן העבר יאו מינג. השורה ירדה, אבל נשאר סיפור בשביל להחזיק שיר די סתמי בו ליל פאמפ שוב בוכה על כמות הכסף שיש לו.
9. Lana Del Rey – Hope is a Dangerous Thing
ככל שהזמן עובר, לנה דל ריי הופכת לדימוי הקלישאתי של עצמה. זה נמצא בשם הארוך מאוד של השיר (אותו חתכנו), בשלל הרפרנסים בטקסט – סילביה פלאת', הצלם סלים ארונס, הסרט "חומות של תקווה" - שלא ברור כיצד הם מתחברים אחד לשני, ובעצם השיר עצמו שפחות נשמע כמו שיר ויותר כמו שרבוט של אחר הצהריים מנומנם. הפיהוק מעולם לא היה חזק יותר.
8. לורן פלד – תחלום תחלום
בטח ללורן פלד נמאס שאומרים לו שהוא נשמע כמו שלמה ארצי, הוא הרי לא אחראי על גוון הקול שלו. מצד שני, הוא גם משתמש בזה והולך עד הסוף בשיר החדש. זה מתחיל בטקסט שמרגיש כמו לקיחת משפטים משירים של ארצי ושכתובם באופן מרוכך ומצומצם, ונגמר בהפקה שנשמעת כאילו נלקחה מהופעת המאה בקיסריה. הבעיה העיקרית של לורן היא לא בהשראה מארצי, אלא ברצון להישמע כמוהו בגרסה הכי מצליחה שלו. ארצי עבר הרבה תחנות כדי להגיע למעמד שלו, ולורן לא יכול כבר באחד מהסינגלים הראשונים שלו לעשות רטרוספקטיבה לחיים. לורן פלד כבר הוכיח בעבר שהוא מלחין מוכשר והשיר החדש ממשיך להוכיח את זה, אבל הוא צריך עדיין למצוא את הסאונד הייחודי שלו ולא להסתמך על מה שעבד לאחרים.
7. Fleur East – Favourite Thing
פלור איסט מצאה את עצמה פעמיים באקס פקטור - פעם כחלק מלהקה, ופעם כמתחרה. הפעם השנייה הובילה לתשומת לב עצומה, החתמה בחברת תקליטים ואחד השירים היותר כיפיים בעשור הנוכחי, Sax. השיר החדש שומר על המעלה הכי חזקה שלה, להחזיק גרוב, ושומר על אנרגיות גבוהות. עם זאת נרשמו הרמות גבה מצד כמה שזיהו את שיר הגוספל מניגריה עליו מתבסס הקטע שלא הכי שומר על רוח הקודש. אפשר לשיר הללויה בכל מיני צורות.
6. מרגי – הזוג הזה
מרגי עוד לא הגיע לשלב של להגיד "בייסליין" בתחילת שיר. נכון, הוא התקדם לא מעט מאז הסינגל הראשון ודי במהירות, לא מעט בזכות ג'ורדי וסטטיק שהצליחו לאסוף את צ'ארלי פות' וברונו מארס לחבילה אחת מהודקת היטב שאפילו לא מתביישת לסלסל בטירוף בסוף השיר משל היה זמר ארנ'בי בשנות התשעים. אבל צריך לקחת דברים בפרופורציה, יש לו עוד דרך לעשות עד לשלב של להכריז על כניסת הבס בתחילת השיר. אם הוא ימשיך ככה, הוא יקבל את הזכות הזאת בהמשך.
5. יובל דיין – לפתוח את הלב
לפעמים כשמאזינים ליובל דיין קשה להאמין שהיא בשנות העשרים המוקדמות שלה. נפש זקנה נחשבת מחמאה, רק שבמקרה של דיין נלווית לזה גם כבדות לעיתים. השיר החדש הוא הפתעה מרעננת. עצם קיומו של קצב כבר מחזיר את תחושת החיות. אליו מצטרפים אלמנטים מתוכנתים שמייצרים את החום המידתי. גם המילים, שאולי לא מתחמקות מהמוטיבים הקבועים שלה – לב, גרמי שמיים – אבל מייצרות נאיביות שקל להתחבר אליה. התפתחות מבורכת.
4. Janelle Monáe ft. Zoë Kravitz – Screwed
את השנה החדשה החליטה ג'אנל מונה לפתוח דווקא עם המשך ל-2018. בשיתוף פעולה עם זואי קרביץ, מי שידועה יותר בתור שחקנית ("שקרים קטנים גדולים"), מונה מוציאה עוד פיסה מתוך האלבום-סרט האפוקליפטי Dirty Computer. בשיר היא נשענת על דו המשמעות של המילה screwed בניסיון לתאר בו זמנית את המצב בארה"ב ואת המצב האישי שלה. בקליפ היא לא מוותרת לא על טסה תומפסון ולא על ביקורת חברתית באווירת שנות השמונים.
3. Lizzo – Juice
ליזו היא קרן השמש בכל סופת חורף. לא היה שיר שלא הצליח להעלות את מצב הרוח ולמלא אותנו בחיים מחודשים. השיר החדש לא זר לאווירה ונאחז ברטרו פאנק בשביל לגרום לנו לזוז ללא הרף. הקליפ ממשיך את הקו במחווה לטלוויזיה של פעם עם ערוץ קניות, תכנית התעמלות בבגדי גוף ולייט נייט.
2. Mike Posner – Move On
יש קסם בשירים שמדברים על התרוממות הרוח. מייק פוזנר לקח את המסע האישי שלו, שהחל למטה במותם של אביו וחברו אביצ'י והתקדם אל מסע לאורך ארה"ב, והפך אותו לשיר של "עצוב לי אבל יהיה בסדר". לא מדובר במשהו מתקתק מדי שמוציא כנגד את כל הציניות החוצה, אלא מן דחיפה עצמית מהמקום הנמוך. פוזנר לא מנסה לגרום לכם לחייך, הוא רק מנסה להחזיק מעמד, וזה מספיק.
1. Chaka Khan – Hello Happiness
חזרתה של צ'אקה קאן לקדמת הבמה היא מהרגעים המרגשים של שנה שעברה ויציאת האלבום החדש לחלוטין עומד להיות אחד האירועים שנשים לב אליהם בשנה הקרובה. בשיר הנושא, שיצא ממש בערב השנה החדשה, צ'אקה מראה איך אפשר לחזור לסצינת הדיסקו של ניו-יורק בשנות השבעים מבלי להישמע לא מעודכנת. השילוב של הדיוק המופתי של כל האלמנטים, והבאת הבס קדימה יצר את קטע הרחבות האולטימטיבי. למלכת הפאנק יש עוד כמה שיעורי גרוב לתת לדור הנוכחי.
האזינו לכל שירי השבוע בספוטיפיי:
או באפל מיוזיק: