אני מתרגש להציג בפניכם את מג׳סטה, פסטיבל חדש שיערך בין ה-16 ל-18 במאי במלון אלמא שבזיכרון יעקב. אני כותב ״מלון״, אבל אלמא הוא למעשה מרכז אמנויות יפהפה ולמשך שלושה ימים הוא יהפוך לגוף פועם ונושם של מוזיקה ואמנות.
בשנה האחרונה פניתי לכמה מהאמנים הכי מוכשרים שאני מכיר וביקשתי מהם ליצור הופעה חדשה ומיוחדת לפסטיבל. לשמחתי נעניתי בהתלהבות גדולה. תכנית הפסטיבל היא ללא ספק תכנית החלומות שלי, ואני מקווה שגם של כל אוהב מוזיקה ואמנות.
יוני רכטר יחזור לאלבום הבכורה שלו, ושולי רנד יציג אלבום חדש, עשר שנים אחרי ״נקודה טובה״. אבישי כהן יציג קטעים חדשים ויארח לראשונה את ברי סחרוף ואסף אבידן יחנוך את האמפי באלמא במופע שקיעה מיוחד. עמרי מור ושי מאסטרו, שני פסנתרני ג׳אז שאני מעריץ, ינגנו מונק ודביוסי. ערן צור יעלה מופע שכל כולו שירים של זמרות ויוצרות ישראליות ותם אהרון המבריק בסטנד אפ מוזיקלי.
את הפסטיבל יפתח מופע מיוחד המפגיש בין מחול ומוזיקה. שרון אייל ולהקתה יפגשו את קרן אן על הבמה לראשונה. אסף גרניט השף הנערץ ישתלט על המקום לשלושת הימים, יעשה קסמים באוכל ואף יעניק כיתת אמן לקהל הרחב, ובר ״אימפריאל״ ששינה את הרגלי השתייה התל אביביים והביא את הקוקטייל לישראל יטשטשו את המאזינים.
כל יום ילווה על ידי סלקטור מוזיקלי שיעניק פסקול אישי לפסטיבל. בנוסף, יהיו הופעות מיוחדות בחדרי המלון. הופעות לצופה אחד. הצופה יכנס לחדר ויזכה להופעה פרטית של שיר אחד. על סמך האנרגיה וההשראה שיעורר אצל האמן. בחדרים יחכו הילה רוח, יבגניה דודינה, דורי מנור ועדי קיסר. לקראת שלושת הימים המרגשים האלו בחרתי מספר קטעים מעוררי השראה של חלק מהאמנים שישתתפו בפסטיבל מג׳סטה הראשון. מקווה שתהנו.
אסף אבידן - Her Lies
המסלול של אסף אבידן מאנונימיות להצלחה בינלאומית הוא מסלול מואץ וחסר תקדים בהקשר מקומי. זה מאוד מרשים, אבל לטעמי יותר מרשימה הדרך המוזיקלית שאסף עושה תוך כדי. שילוב של כישרון, חריצות, ריבוי הופעות ברחבי העולם ומגלומניה בריאה הפכו את אסף ואת מופע הסולו שלו לתצוגת תכלית שלא ניתן להישאר אליה אדיש. הופעתי עם אסף לא מעט לאורך השנים האחרונות ואני לא מפסיק להתרשם מהאובססיה שלו להמשיך להשתפר ולצמוח. בפסטיבל אסף יחנוך אמפי חדש וינגן את מופע הסולו שלו אל מול השקיעה. בחרתי בher lies שיר ישן שלו מתקופת המוג׳וס בביצוע סולו.
תם אהרון - מפעל הפיס
לא תכננתי להזמין אמן סטנד אפ לפסטיבל, פשוט משום שאני לא מרבה ללכת להופעות סטנד אפ ומשום שתמיד הרגשתי שמשהו בתרגום הישראלי לאמנות הזאת איכשהו מחמיץ את הפוטנציאל האדיר שגלום בה. המונולוג של תם בנושא מפעל הפיס הוא אמנם מונולוג סאטירי בתכנית טלוויזיה, אבל בעיניי הוא כל מה שסטנד אפ אמור להיות- מצחיק, מעורר מחשבה, אמיץ ומקורי. כשהזמנתי את תם להופיע בפסטיבל גיליתי שהוא פסנתרן ג׳אז בעברו וזה סגר את הפינה סופית. כתיבה קומית, כמו כל כתיבה אבל ביתר שאת, היא קודם כל מוזיקה.
תומר דמסקי
במרכז אלמא ניצב גרם מדרגות שלא מוביל לשום מקום. הוא נבנה במקור כגרם מדרגות לצרכי ביטחון ואחרי שיפוץ הוחלט להשאיר אותו כגרם ללא מוצא. לצורך הפסטיבל ביקשתי מהאמנית תומר דמסקי ומהקבוצה שלה ״אוםובורג״ להכין מיצב שישתמש בגרם המדרגות ככלי מוזיקלי. כותרת העבודה היתה stairway to nowhere. המיצב יוצג בזמן הפסטיבל לקהל הרחב. אני מאוד סקרן לראות אותו, אבל אף אחד מחברי הקבוצה אף פעם לא עונה לטלפון. תומר, תהיי בן אדם. תחזירי צלצול.
עמרי מור - שיעור מולדת
מאוד מתסכל לפסנתרן לדעת שיש עמרי מור בעולם. הדמיון והיכולת הטכנית עובדים ללא תיווך ואין גבול למה שהוא מסוגל לעשות ברגע נתון של השראה. הביצוע המאולתר הזה ל״שיעור מולדת״ הוא דוגמא לא רעה. בפסטיבל עמרי יפגוש לראשונה פסנתרן נערץ נוסף - שי מאסטרו. שני המבריקים האלו ינגנו ביחד חומרים בהשראת דביוסי ומונק בשני פסנתרים.
קרן אן - Strange Weather
איך הייתם מתרגמים strange weather? מזג אוויר מוזר? משונה? זר? כנראה שכל התשובות נכונות בהקשר של השיר המהפנט הזה. בעזרת רצף עיקש של ארבעה אקורדים (חמישה, אם מחשיבים שינוי קל למינור של אחד מהם באמצע השיר), מנגינה מעגלית ומושלמת, ומילים שכמו תמיד אצל קרן אן מספרות סיפור בעזרת פיזור ערפל על פני שברי תמונות- היא מצליחה להרעיד את עולמך. בערב הפתיחה של הפסטיבל קרן אן תשתף פעולה לראשונה עם הכוריאוגרפית שרון אייל ולהקת המחול שלה l-e-v. אני סקרן לשמוע את השיר הזה, או במקרה הזה לראות אותו.
ערן צור - עלבון
לפני כשנה שמעתי את ערן צור מבצע את ״בגלל הלילה״ של חוה אלברשטיין. היה משהו מוזר בכמה שהשיר הזה התאים לו. כשהוא שר בקולו העמוק את השורה המפורסמת: ״ואני רק תמונת אישה״ היה ברור שערן הוא אחד הגברים היחידים שיכולים להכיל שיר כל כך נשי בצורה טבעית לחלוטין ואף להעניק לו מורכבות נוספת. ביקשתי ממנו להכין ערב שלם מחומרים נשיים. לא רק כאלה שנכתבו, או בוצעו ע״י נשים אלא כאלה שמתעסקים בעניין עצמו. ערן הציע לעשות דבר נוסף. ״להסתנן״ לשירים שכתב ולכתוב אותם מחדש מזווית האישה. איך יראה אותו ״עלבון גדול״ מנקודת ראותה של האישה בשיר? האם בכלל היתה סיבה להיעלב?
הילה רוח - מוזיקה לפרסומות
אני לא יודע איך אפשר לעמוד בפני שורה כמו ״האהבה היא עיונית, אין לה כסף למונית״. אני, בכל אופן לא מסוגל. השיר הזה (והקליפ המעולה שלו) מצליח להטריד ולהצחיק בו זמנית, להיות פאן מייאש. הילה תופיע בחדר מיוחד כאשר כל שיר יבוצע מול צופה אחד בלבד. מה? כן!
שולי רנד - המשורר
עשר שנים עברו מאז ״נקודה טובה״ אלבום הבכורה המכונן של שולי רנד. אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי את ״המשורר״. זה היה לקראת סוף הופעה מצוינת של שולי. הייתי מוקסם ומהופנט אבל שום דבר לא הכין אותי לעוצמה של השיר הזה ולפרץ הדמעות שהגיע עם סצינת בית החולים בבית האחרון. בפסטיבל, שולי יחשוף לראשונה שירים מאלבומו החדש והמסקרן.
Avishai Cohen's Big Vicious - "Tear Drop"
אני מכיר את אבישי מאז ימי בית הספר ועוקב אחרי ההתפתחות האמנותית שלו בהשתאות וגאווה. שמעתי אותו וניגנתי איתו בכל מיני הרכבים שונים ומשונים ובשנים האחרונות נהייתי מעריץ של ההרכב שלו הbig vicious. ההרכב המיוחד הזה שכולל שני מתופפים (אביב כהן וזיו רביץ) ושני גיטריסטים (עוזי רמירז ויונתן אלבלק) מתאפיין במנעד מוזיקלי מופרך וברגישות יוצאת דופן המאפשרת לו לנוע בקלות בין עדינות לאגרסיביות ותמיד להישאר קשוב ומגיב. כששאלתי את אבישי עם מי הוא ירצה לשתף פעולה התשובה היתה מהירה: ברי סחרוף. תקשיבו לביצוע שלהם למאסיב אטאק ועכשיו תדמיינו את ״הזיות״ של סחרוף. אכן הזיות.
יוני רכטר - וגשם יורד
״התכוונות״,אלבום הבכורה של יוני רכטר, יצא לאוויר העולם לפני 39 שנים. הוא זכור בזכות קלאסיקות כמו ״שוב היא כאן״, ״זה כל מה שיש״ ו״יום יפה״, אבל כולל שלושה קטעים אינסטרומנטליים וכמה שירים נפלאים שמעט נשתכחו מן הרפרטואר העצום והנפלא של יוני. בפסטיבל יוני יבצע את האלבום כמעט במלואו ויחזור לראשונה לשירים שלא ביצע שנים רבות.
