גיא:
שגרת היום שלי מהולה חזק בדה ז'ה וו: אני יושב בבית לשתות את הקפה של הבוקר ולוקח לי איזה רגע להבין שהיום לא יום שבת. הזמן זז לאט וגם מרגישים שהאביב כבר פה.
האוויר חם מלטף. עוד לא הספקתי להשלים חצי מחשבה ואז קריאה גדולה מהסלון, מילה אחת בת שלוש אותיות זורקת אותי למציאות: "אבא".
אני הגננת, הבייביסיטר, אני עקרת הבית, אני הגנן שמנכש עשבים בחצר, שותל העצים, אני הטבח, שוטף הכלים, אני מבריק המטבח. שוב.
אני בעצם עושה באהבה גדולה כל דבר שישנה את השגרה המעצבנת של אסרו עלי לצאת מהבית. יש כל כך הרבה דברים שעוד לא הספקתי לעשות בבית ועוד כל כך הרבה שאני לא יכול לעשות כרגע.. אסור לי לצאת לטייל עם האופנוע ביערות או להיפגש עם חברים, אסור לי ללכת לעבודה! אסור לי להופיע! אסור לי להתחכך בקהל שלי ולהסתכל עליהם מקרוב.
אפשר לומר מצד אחד שלקחו ממני את חירותי. אבל (ויש אבל גדול) יש למטבע גם צד שני ויפה כל כך: אני מרגיש ומבין שבעצם נתנו לי מתנה והזדמנות גדולה.
מי שמכיר אותי מקרוב יודע שבגדול - מי כמוני אוהב להיות בבית? (ממש כמו בשיר של אריק), וכאן נתנו לי הזדמנות נדירה להיות עם הילדות שלי מהבוקר עד לילה, להיות נוכח בצורה הכי טהורה שיש, נתנו לי זמן אמיתי לבלות את היום עם האישה המדהימה שאיתי, להתבונן בה, לדבר איתה ולהתרפק על הדקויות והדברים הקטנים. ליישם את הבית שלנו.
הגישו לי את החיים עצמם בריכוז גבוה, וזה מרגיש קצת שהוציאו אותי לפנסיה - אבל בקטע טוב. השאלה הגדולה שמהדהדת בראשי היא בעיקר מה יהיה כשהכל יעבור ונחזור לשגרה? מה נצליח לקחת איתנו מהתקופה המבלבלת הזאת? באמת שאני לא יודע.
אני מאד מקווה שכשהכל יעבור נחזור מחוזקים יותר, נבונים יותר, מעריכים ומוקירים יותר, ושנצליח להמשיך לראות בעיקר את הדברים הטובים.
יהל:
כמעט שלושה שבועות עברו עלינו בבידוד שהולך ומתהדק, ויש בזה הרבה קושי, אבל מתוכו יש גם הרבה סדקים של אור.
אני מנסה להיאחז בהם, מרגיש שהמוזיקה והמוזיקאים חזרו למקום הטבעי שלהם. השואו ביזנס לקח הפסקה
ונשארו רק הצלילים והמילים - בלי יותר מדי אינטרסים כספיים וכרטיסים. משהו פשוט ובלתי אמצעי, וזה מקסים בעיני - נטו לעשות טוב לאנשים.
אני מבלה המון עם הילד שלי ועם האשה היפה שלי נעמה גלי. אנחנו מנגנים, שרים הרבה, ומשתדלים לא לאכול יותר מדי כדי שלא נצא מהסיפור הזה גדולים מהחיים.
התחלתי גם אתגר ברשת בשם #תנגןאתזההלאה, שהגיע מהרעיון שיש לי עכשיו הזדמנות ללמוד כל מיני סולואים בגיטרה שלא הספקתי עד היום, אז אני וגיא עושים ביצועים כל אחד בביתו ומדביקים את זה לביצוע אחד בווידאו,
ובכללי ממציאים כל מיני דברים מכורח המציאות.
זו תקופה מורכבת וקשה, בטח במישור הכלכלי לכולם ולעצמאים בפרט, ואני מקווה שהמדינה תדע להכיל את מה שעתיד לבוא. עד אז מסתכל על הטוב שבמשבר כמו להיות יותר עם המשפחה והילדים; לנגן יותר ולשיר יותר; לקנות מה שצריכים ולא להתבזבז סתם על צריכה מוגזמת; ובעיקר לחשוב טוב כי יהיה טוב.