בסוף השבוע האחרון החלטתי שהגיע הזמן להפסיק לשתוק. גלגלצ, תחנת רדיו משפיעה שמתיימרת להיות תחנה של חיילים, מנוהלת על ידי מספר פוליטיקאים, ולא באמת קשורה, שייכת או מועילה לצבא. איך אמר רזי ברקאי בעבר? "אני לא אמור להיות הדאודורנט של הצבא". זה אולי נכון, אבל מאידך גם לא ראוי שתחנות צבאיות במימון משרד הביטחון יתנהלו באופן כזה. אולי הגיע הזמן לדון שוב ברלוונטיות של התחנה, במידת ההגינות שלה כלפי האומנים, ואפילו באווירה הפוליטית שהשתרבבה לתוכה.
עד שהוצאתי את השיר "אני אחיך" לפני שנה וחודשיים, הייתי יקיר גלגלצ. בתחנה הקפידו להכניס כמעט כל סינגל שלי לפלייליסט. אבל מאז אותו השיר - התעלמות מופגנת. מאז כבר שחררתי שני אלבומים ("מחשבות" עם יהודה מסס ו"לדעת הכל", מתוכם שוחררו ששה סינגלים) וכן מספר שירים, ביניהם "התנערי", "Zini", "סיפורו של אני אוהב אותך" ועוד. השירים זכו להצלחה ביוטיוב, בתחנות הרדיו השונות ובעמוד הפייסבוק הרשמי שלי, אבל בגלגלצ קולם לא נשמע. את הסינגל האחרון ששחררתי, "אחרי שנקרע הים", הקריא שלמה ארצי בתוכניתו, והעניק ביקורת מחממת לב. אבל בגלגלצ? השיר אפילו לא עלה לישיבת פלייליסט.
לא הגיוני ש-100% ממה שיצא עד אז זכה להערכה, לביקורות מפרגנות ולהשמעות רבות, ומיד אחריו 0% מהשירים נכנסו לפלייליסט. אני לא גאון במתמטיקה, אבל אפילו אני יודע שהמשוואה לא הגיונית. כשניסיתי לברר מדוע השירים החדשים לא מושמעים, נתקלתי בתירוצים שרובם עלבון לאינטליגנציה. רק לדוגמא - לגבי השירים עם חברי היקר יהודה מסס, באו כלפיי בטענה: למה נתתי לו לשיר ראשון בדואטים שלנו. לגבי "אחרי שנקרע הים", מהמשרד שלנו התקשרו שלוש פעמים לגלגלצ על מנת לבדוק מדוע השיר אפילו לא עלה לישיבת פלייליסט - וכל פעם אמרו "נחזור אליכם". בסופו של דבר הבנתי שמדובר שוב באותו עניין פוליטי.
סיכנתי את הקריירה שלי בשביל חיילי צה"ל
אפשר היה להבין את ההתעלמות אילו הייתה נובעת משיקולי עריכה מוזיקליים לגיטימיים, אבל כל בר דעת יוכל להבין בקלות מהו קו פרשת המים שלאחריו הפכתי מיקיר התחנה לאומן שאף סינגל חדש שלו לא עובר את משוכת הפלייליסט.
"אני אחיך", כפי שאמרתי עשרות פעמים תחת כל עץ רענן, לא תקף את השמאל באשר הוא, אלא רק את השמאל הקיצוני והרדיקלי, שמונה בקרבו אנשים כמו ענת קם, אורי בלאו והקרן החדשה לישראל. לתקשורת אמנם היה נוח לצייר את זה כאילו אני תוקף את השמאל בכללותו, אבל מי שקצת הקשיב לדברים הנחרצים שאמרתי, הבין שהאמת שונה בתכלית.
לא התחלתי את הקריירה שלי בגלגלצ, וגם לא אסיים אותה בגלגלצ. ההופעות ממשיכות, הדיסקים נמכרים, שאר תחנות הרדיו משמיעות את החומרים באופן הוגן וללא אפליה. אבל מצער אותי שזו התשובה של התחנה הצבאית, לאחר שסיכנתי את הקריירה ואת הפרנסה שלי בשביל להגן על חיילי צה"ל. אפילו גולדסטון הודה בטעותו, אבל גלגלצ לא מודים בטעותם, וממשיכים בשנאת החינם שלהם כלפיי וכלפי כל מי שלא מתיישר עם הקו הפוליטי שלהם.
זו האמת שלי, ואמשיך להגיד אותה מבלי לפחד. אני לא מתעייף, ולא אתעייף לעולם.