10. Iggy Azealia ft. Tyga – Kream
מעציב לגלות שהשיר הקודם של איגי, Saviour, לא נהפך ללהיט הגדול שחשבנו שהוא יהפוך. עוד יותר מאכזב לגלות שאת המהמורה הזאת היא ניצלה בשביל לרדוף אחרי התהילה באמצעים די זולים – ביט חרוש, דיבורים על כסף ותחת וקליפ שמדגים את הדיבורים על כסף ותחת. עוד יותר מעליב הסמפול ל-C.R.E.A.M של הוו-טאנג שמקבל גם רפרנס בשם השיר. צריך להוציא מחוץ לחוק שימוש בשירים אגדיים כסמפול בשירים שלא מכבדים את המקור.
9. Nicki Minaj ft. Ariana Grande – Bed
עם כמות השירים המשותפים לניקי מינאז' ואריאנה גרנדה, מן הראוי שהן יוציאו אלבום משותף. עד שזה יקרה, הן הוציאו השבוע קליפ חדש שבעיקר נראה כמו מעברון בערוץ האופנה. נכון שאי אפשר לברוח ממוטיב הסקס של השיר, אבל בעוד השיר עצמו נשאר אינטימי, הקליפ כבר לא משאיר הרבה לדמיון.
8. Black Eyed Peas – Get It
הבלאק אייד פיז הפכו בשנה האחרונה מלהקה של פאן ללהקה חמורת סבר. הייתכן שפרגי הייתה אחראית לווייב הקליל ועכשיו כשהיא ספק נפרדה מהם ספק רק "מתמקדת בקריירת הסולו" - ללהקה אין מושג איך מחייכים? השיר והקליפ החדש הולכים הכי הארדקור ומטפלים באחד הנושאים הכי קשים כיום – אלימות משטרתית. התוצאה לא מביכה אבל היא גם חסרת אימפקט משמעותי. בעוד הקליפ מנסה לזעזע עד כמה שאפשר, השיר סולידי לחלוטין. גם הניסיון לייצר דיסוננס בין הטקסט הקשוח לסמפול של "אור הירח" מאת דביסי לא עובד והשיר ברובו נשאר חסר נשמה. יש שיגידו שאין זמן למסיבות, תראו את כל החרא שמצטבר ברחובות, אנחנו בעד הדחקה מדי פעם, זה אחלה מנגנון הגנה.
7. Lil Pump – Drug Addict
אולי זה ישמע זקן, אבל מאוד קשה להבחין בין כל הראפרים שאוחדו תחת השם "סאונדקלאוד ראפ". משום מה הם כולם החליטו לעשות דברים מוזרים לשיער ולמלא את הפנים בקעקועים שיכולים להיות סמלי כבוד בכנופיית אימו. ליל פאמפ, מי שהחליט שלהגיד מלא פעמים Gucci Gang יכול לתפקד בתור פזמון, נבדל מחבריו בעובדה הפשוטה שיש לו שמחת חיים. נכון, הוא לא הראפר הכי מבריק בסביבה, וגם בשיר החדש הוא היה חייב לדחוף כמה Gucci Gang, אבל לפחות הוא לא גורם לנו לרצות לכתוב שירי דיכאון ביומן, והוא אפילו החזיר בקליפ את צ'ארלי שין למכון גמילה, שזה כבר מעשה טוב אחד לאנושות.
6. נסרין קדרי – קרנבל רק היום
בשנה האחרונה נסרין קדרי עושה את על המאמצים בכדי להפוך לכוכבת פופ פר אקסלנס. אל רצף השירים המאוד מוצלח של "לומדת ללכת", "לובשת חיוך" והקאבר היפהפה ל"גורל אחד" מנסה להצטרף השבוע שיר, איך לא, באווירה לטינית. ההיסחפות בטרנד הלטיני לא נזקף לרעתה, כי מדובר במהלך לגיטימי, כולל אווירת המונדיאל. אבל לאור השירים האחרונים שלה, שכללו ביצועים קוליים מופתיים, מבאס טיפה לגלות בשיר זמרת קצת מוחלשת, כזאת שממש יש צורך להגביר את הווליום בפזמון בשביל להרגיש התרוממות. לא ברור מדוע דווקא בשיר שרוצה להפוך להמנון, ויש לו את האמצעים לכך, הנוכחות של הדיווה נבלעת בתוך ההפקה שגם ככה לא הכי ממלאת רווחים שיש. אין יותר מדי זמרות מהסוג של קדרי בארץ, כאלה שלא מתביישות בגודל שלהן, אז חבל להקטין גם אותן.
5. Childish Gambino - Summertime Magic
יש צורך בכמה רגעים, ומספר מצמוצים, בשביל לקלוט שאותו הצ'יילדיש גמבינו שרק לפני חודשיים הוציא את אחד מהקטעים החריפים יותר של העשור, הוא אותו אחד שהוציא השבוע שירי אווירה ללאונג' בר שממוקם על חוף ים, מהסוג שמגישים קוקטיילים עם קישוטי שמשייה. תראו, כן מדובר בבר עם שיק, כזה שלא מביך לשהות בו גם בלי בגד ים רטוב מלא חול, אבל עדיין בר עם כיסאות מפלסטיק על החול. מה הקטע עם תסמונת "אני חייב שיר לקיץ", ממתי הקיץ הפך לעונה הכי חשובה בחייו של אמן שמצריכה תשומת לב מיוחדת בשם השיר?
4. Naill Horan – Finally Free
מאוד קל לרדת על הגישה החיובית של נייל הורן. בתקופה שבה גם בשירים הכי פופיים קיימת שכבה משמעותית של התחבטויות והרהורים רבי משמעות, למי יש כוח למישהו שחיוך תקוע לו על הפרצוף מבלי להיות הבנאדם העשירי שעומד לגלם את הג'וקר. אבל הנה הורן, אוחז בגיטרה עם שיר בלב, מסלק מהדרך כל סממן לעגמומיות. צריך גם כאלה.
3. Zayn - Can't Help Falling in Love
יש שירים שנכנסו להגדרה של נצח. אחד כזה הוא Can’t help Falling in Love של אלביס. מתוקף היותם שירים בקטגוריה הזאת כל גרסת כיסוי מתקבלת בהרמת גבה, ומאותו תוקף הם גם מקבלים אלף גרסאות כיסוי. אל הרשימה הארוכה של קאברים לשיר של אלביס, המפורסם ביותר הוא גרסת הרגאיי-לייט של UB40, מצטרף השבוע זאין. מכל הגרסאות הוא זה שהלך הכי רחוק. כמעט ולא ניתן לזהות את המלודיה המקורית, ללא המילים המוכרות גם היה אפשר לחשוב שזה פשוט שיר חדש שלו. היומרה בלשחזר את הצורה של השיר הצליחה. הארנ'בי המתמסר של זאין מביא את השיר לרומנטיקה מסוג חדש, כזאת שלא רק מסתכלת עמוק בעיניים, אלא גם נוגעת במקומות חשופים.
2. Christine and the Queens - Doesn't matter
אלואיז לטיסייר, השם האמיתי מאחורי הפרסונה המוזיקלית כריסטין והמלכות, היא הדבר הכי מסקרן ומרענן שקורה לפופ השנה. היוצרת הצרפתייה משכילה להשתמש בכוח של מוזיקה קליטה, כזאת שקל לרקוד לצליליה או להמהם אותה תוך כדי נסיעה, בשביל לשלב רעיונות לא פשוטים כמו נזילות מגדרית ותהיות על מהות החיים. דמותה, שנעה כל הזמן על גבי ספקטרום הנשי-גברי, לא שואבת את מלוא הפוקוס. השיר ממשיך את קו האייטיז עוד מהאלבום הקודם ועומד היטב בפני עצמו, כי רק ככה באמת נוכל לשמוע גם מה שיש לה להגיד מעבר.
1. BROCKHAMPTON – Wildfire 1999
הבויבאנד (גדרה שלהם) ברוקהאמפטון עברו תהפוכה רצינית לאחרונה. בעקבות האשמות של התנהגות מינית לא הולמת של אחד מחברי הקבוצה, הרכב ההיפ הופ החליט במאי האחרון להוציא אותו מהחבורה בעיקר בטענה שהוא שיקר להם. מצב זה גרם להם לבטל את ההופעות העתידיות בטור הנוכחי. אבל הם הצליחו להתאושש די מהר והשבוע הם כבר הוציאו שיר וקליפ חדש. ואיזו התאוששות. הם חדים מאי פעם, וממשיכים בקו המוזר אך יצירתי. השיר החדש נפתח כמו היפ הופ למהדרין, בפזמון קווין אבסטרקט נשמע אפילו כמו אנדרה 3000, כאשר לקראת הסוף הוא נהפך לרוק-רך מתחילת העשור הקודם. הדבר הכי טוב שתשמעו השבוע.
האזינו לכל שירי השבוע בספוטיפיי:
או באפל מיוזיק: