עוד יום שני הגיע, עוד פרק אודישנים כיפי של "הכוכב הבא לאירוויזיון", ועוד הרבה פעמים בהם בן אל תבורי אומר "קל" וסטטיק עושה צורת לב עם הידיים למועמדים. האם אלו צורות תקשורת לגיטימיות? האם קניה ווסט צודק ובעתיד נדבר רק באימוג'יז או משהו כזה? ימים יגידו, ועד אז אין לי אלא מילים של ממש, עם כמה אותיות והכל, כדי לדבר איתכם על המועמדים של הפרק האחרון. יאללה.
רון בוחבוט
אמרתם בוחבוט ובאר שבע וכבר היה ברור שמדובר כאן באח הגדול של ילדת הפלא אגם פופהפופהפה בוחבוט. בשיחה עם אסי ורותם היא ישבה לצידו והפגינה תמיכה ובעיקר משכה תשומת לב בגלל חולצת ה"ACDC" שלה שגרמה לי לתהות האם היא זונחת את הרגאטון והסינגל הבא שלה יהיה מטאל (הלוואי וכן). רון, בכל אופן, הביא ביצוע יפה ונוגע ללב של "ירוק ודבש", בן אל פרגן לו ואמר שזה אפילו טוב מהמקור של דודו אהרון והוא עבר ובצדק. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שרון נראה כמו בחור מאוד ביישן ולא טלוויזיוני - אחרי האודישן הוא אמר "אני בעננים", במה שנשמע ככל הנראה כטון הכי אדיש בהם המילים האלו נאמרו אי פעם.
משפחת אלייב
למרות שמשפחת אלייב עשויים להיראות כמו קוריוז בהקשר הזה, הם להקה שפעילה המון שנים, נכתבו עליה המון כתבות ואפילו נעשה סרט דוקומנטרי, הם מופיעים ללא הרף ומחובקים על ידי הסצינה ההיפסטרית. אז כשאסף אמדורסקי אומר שהם שייכים לעבר והוא מחפש את העתיד, ראוי להגיד לו שלפעמים העבר הוא העתיד, ושאם יש משהו מיושן אלו הגדרות חד משמעיות מהסוג הזה על מה כן ומה לא. כי במבחן התוצאה משפחת אלייב הרימו את הקהל, את השופטים ויש מצב שגם את הצופים בבית, עשו שמח וריגשו - והם לגמרי יכולים להתאים לאירוויזיון.
אביב לוסב
בדיוק כשחשבתי שהתכנית הזו עשתה אותי קהת חושים וצינית כלפי כל מועמד שמתחיל לבכות מהרגע הראשון שהוא רואה מצלמה - הגיע אביב לוסב, הפיל את מחסומיי והמיס את ליבי. כמה ילד יכול להיות חמוד? מה עושים כדי שיצא לי גם אחד כזה, עם חיוך מתוק ואהבה לאמא ועגיל יהלום (שקיבל "בירושה")? בכל הקשור לנשמה אביב הוא המנצח, אבל בכל הקשור לשירה נראה שלמרות הכישרון והביטחון הוא צריך עוד זמן להבשיל. וזה ממש בסדר, רוב האנשים בגילו מנסים להצית פלוצים עם דאודורנט.
בטא זינק
"במילים שלנו זה נקרא בום", אומר בן אל, וסטטיק מוסיף: "או סוואג על". במילים שלי זה נקרא "סתם". כולם כל כך התרגשו מהסולנית והסטיילינג שלה כאילו מימיהם לא ראו טייץ מבריק בשיעור זומבה, השיר היה הכי 2008 והם נראו כמו להקה שמתארחת בתכנית של החינוכית באייטיז והמנחה מציק אותם כ"להקה עכשווית". יחסית לשיר שהפזמון שלו הוא "קח את נעלי הריקוד שלך ורקוד איתי הלילה", הוא עשה יותר חשק לקחת את נעלי הבית שלי ולפתוח חבילת במבה. אבל לזמרת כן יש קול מיוחד, ואולי בשירים אחרים (ולא מקוריים) היא תפתיע.
מיכל שפירא
מיכל שפירא היא עוד אחת מז'אנר אני-כבר-די-מפורסמת-ופה-בשביל-האירוויזיון ע"ש דיאנה גולבי. היא הייתה בתכניות ריאליטי והוציאה שירים שהצליחו ברדיו והשתתפה בסרט דוקומנטרי והיא מופיעה כמחליפה במחזות זמר ענקיים כמו "עלובי החיים" - ועכשיו בא לה אירוויזיון. מזלה של שפירא שידוע לנו כבר מראש שהיא בהחלט יודעת לשיר, כי באודישן זה לא עבר. למה, למה, למה לשיר שיר של סיה? למה להציב אתגר שאת לא עומדת בו במקום בו יכולת לבחור שיר אחר ולהדהים? נמשיך לתהות עד סוף העונה, כנראה.
חן מקסימוב
חן מקסימוב (שם מקסים, אגב) - חווה את העונש שנערות יפות רבות חוות בגיל התיכון והוא חברות קנאיות. ימים יגיעו וחן תבין שחברותיה לא מפרגנות לה דווקא בגלל שהיא פצצה ומוכשרת, והיא תגיע למסקנה שהביאה את יעל גולדמן, גל גדות ורותם סלע להפוך לחבורה - את צריכה למצוא חברות ברמתך. עד אז, אנחנו בטוחים שהחברות המניאקיות של חן התבאסו לראות אותה נותנת אחלה ביצוע בתכנית ועוברת לשלב הבא. אם לרגע אפשר לא לפרגן בלי להיחשד בקנאה, אוסיף שזה לא היה מאוד סוחף או מיוחד, אבל ניתן לה אודישן ראשון של חסד.