נדמה שבשנים האחרונות אליאנה תדהר הפך לשם שכולם מכירים - או לפחות פרצוף שכולם מזהים. סדרות ילדים מצליחות, פסטיגלים בשרשרת, קמפיינים, מופעים, בקיצור - אימפריית ילדים ובחורה שכנראה צילמה יותר ברכות יום הולדת מיובל המבולבל.
עכשיו מסתמן שתדהר משנה כיוון, מוציאה רגל מעולם הילדים ובוחרת לעצמה טייטל חדש – מוזיקאית – עם שיר חדש בשם "ממכר" שיצא בדיוק לפני שבוע ומשיק באופן רשמי את הקריירה המוזיקלית שלה, עשר שנים לתוך הקריירה "הרגילה" שלה.
בראיון ל"אולפן שישי" בשבוע שעבר הכריזה תדהר בביטחון שזה השלב הבא בקריירה שלה - המוזיקה. לטענתה מדובר במשהו שהבשיל אצלה במשך שנים, ועכשיו זה הזמן הנכון בשבילו (ובשבילה) לצאת לאוויר העולם. כלומר, נדמה שהיא באמת מושקעת בזה.
ובכן, יאמר לזכותה שבשיר ובקליפ החדש אליאנה תדהר מציגה לנו גרסה שלה שבאמת לא ראינו עד היום; כזו ששרה מילים בוגרות שהיא כתבה על מערכת יחסים בעייתית, רוקדת בקליפ בכוריאוגרפיה מחוכמת ודופקת פרצופים רציניים ומלאי רגש למצלמה בקלוז אפ. אבל - ומדובר באבל גדול - אם תדהר באמת רוצה להפוך לכוכבת פופ, כזו שזכורה לאנשים בזכות השירים שלה, היא תצטרך להתאמץ הרבה יותר.
ישראל היא מדינה קטנה. כמו ששני ערוצי טלוויזיה עיקריים הם אלה שמייצרים פה את תכניות הטלוויזיה שכולנו צופים בהן מדי ערב, וכמו שכולנו צורכים את החדשות שלנו פחות או יותר מאותם שלושה אתרים, כך גם במיינסטרים המוזיקלי הישראלי – מדובר בעולם די קטן.
בהנחה שתדהר לא מכוונת לקריירה של מוזיקאית אינדי שמסתפקת בקהל מאזינים מצומצם ובהופעות שעומדות בקלות בתנאי התו הסגול, התחרות שלה בפופ הישראלי קשה. כשחבר'ה כמו סטטיק ובן אל, נועה קירל ומרגי ממציאים את עצמם מחדש עם כל שיר וקליפ ודואגים לשמור על הגחלת עם יציאה חדשה וייחודית עם כל השקת שיר, לפופ "רגיל", מהסוג שיכול לעבוד מעבר לים במדינות בהן השוק מאוד רחב ומספרי ההאזנה בסטרימינג רבים פי כמה, אין הרבה סיכוי פה בארץ.
כלומר, אם בארצות הברית יש מקום גם למה שבין ביונסה לנישות אינדי, כי יש שם כל כך הרבה אנשים שתמיד יהיו גם את אלו שייצרכו את מוזיקת האמצע – הפופ הנוסחתי והבנאלי – בארץ אין לזה כל כך קהל.
חשוב להגיד; "ממכר" הוא לא שיר רע. מדובר במוצר פופ ישראלי מהודק, בסדר גמור לסינגל ראשון של שם גם-ככה-מוכר. אבל אם תדהר לא תהיה אמיצה יותר בשירים הבאים היא פשוט לא תהפוך למוזיקאית המצליחה שנדמה שהיא מתכננת להיות. "ממכר", מעבר להיותו סינגל הבכורה של כוכבת שלא הכרנו בהקשר המוזיקלי עד היום, לא מחדש שום דבר, ולצערי הוא לא מביא איתו איזו בשורה.
המילים של השיר, חוץ מהעובדה שהן מאד גנריות, מהסוג שיכלו להיכתב על ידי כל אחד ולא באמת מעבירות תחושה מאד ספציפית של הדובר, בהרבה רגעים מרגישות בכלל לא הגיוניות, כאילו שאין כל כך קשר בין משפט למשפט ("אז בוא נצלול עמוק לתוך הנשמה שלי\נרקוד אל תוך חלום שמתעורר אצלי\נחיה את הדמיון שמנגן לי על הלב כשאתה כאן\זה כואב כשאתה כאן).
ההפקה של המפיק העסוק ג'וני גולדשטיין, בדיוק כמו ב"זוט עני" של אלה לי שגם אותו הוא הפיק, שוב מרגישה מוכרת מדי, כשהפעם היא מזכירה מאד את "In Common" של אלישיה קיז. הקליפ לשיר סובל גם הוא מבעיה דומה של מחסור ביצירתיות – אליאנה רוקדת בלוקים מושקעים לצד רקדנים נוספים על רקע אחיד, זו פחות או יותר העלילה שלו - שלו ושל עשרות קליפים אחרים בהיסטוריה של הפופ, בדגש על השנה-שנתיים האחרונות.
מי שכבר מעריץ את אליאנה תדהר כנראה יהיה מבסוט גם מהשיר החדש שלה. אבל אם היא רוצה לקנות לעצמה אוהדים נוספים בדמות מאזינים, כאלו שמחכים כל פעם לשיר הבא שלה, בניסיונות הבאים היא תצטרך להראות נכונות ובאמת לצאת מהקופסה. אנחנו בכל אופן נהיה הראשונים לחכות לזה.