10. Grimes - So Heavy I Fell Through the Earth
עד כה כל השירים מהאלבום העתידי של גריימס היו על גבול המעצבנים, היא נשבתה בקונספט הפופ ארט של עצמה והביאה אותו מעבר לקצה. אבל So Heavy הוא כבר בשורה אחרת. כן, הוא עדיין מותח גבולות אבל לא עד כדי קריעה. הקטע מאזן במתינות בין הרצון לצאת מיוחד לבין היכולת להוציא משהו שהמאזין הרגיל מסוגל לשמוע. הוא מאוד אווירתי ולרגעים מרגיש כאילו מישהו גילה אפקטים וצלילים חדשים בתוכנה והחליט להשתמש בכולם. אפשר לשרוד האזנה עד הסוף ואפילו להנות.
9. Lewis Capaldi - Before You Go
לואיס קפלדי הוא איש הגיטרה הרגיש של הרגע. Someone You Loved הוא אחד מהלהיטים הגדולים של השנה, שתפיחתו האיטית עזרה בלא להפוך את השיר למאוס מדי. השיר החדש נשמע בהתחלה באותה נוסחה - אקוסטית, קול חרוך, וטקסט מפצח לבבות. אבל העמקה לתוך המילים מגלה שלא מדובר בעוד שיר אהבה, אלא בנושא חשוב יותר ומדובר פחות, מה עושים אחרי שמישהו אהוב וקרוב מתאבד. האווירה לא השתנתה, אבל התוכן החדש מביא אור אחר.
8. James Arthur - Quite Miss Home
אם כבר גברים רגישים עם קול מחוספס, ג'יימס ארת'ור שולט בז'אנר ביד רמה. לא שאפשר להבדיל בין בלדה אחת לאחרת, אבל בכל פעם מדובר בקטע אפקטיבי שלפחות לרגע ההאזנה אפשר להישאב לתוכו ולשכוח מכל השאר. הסוד הוא בהגשה של ארת'ור שמתייחס לכל שיר כאילו זה השיר האחרון שהוא עומד לשיר. לפעמים זה מעיק, הפעם זה עובד.
7. Camila Cabello - Living Proof
בדרך כלל שירים שיוצאים בסמוך ליציאת האלבום מתפקדים בעיקר כממלא מקום ריק. המקרה Living Proof אחר, והכל הודות למחיאות כפיים. אין משהו חריג בבסיס השיר, קטע סולידי ונחמד. אבל מעל הבסיס נמצאות מחיאות כפיים כאילו לא סדירות. הן משבשות את האיזון וגורמות לשיר להפוך לכמעט חסר צורה, כזה שנע ונד לכל הכיוונים. רגע מיוחד ברצף בלתי פוסק של מונוטוניות נוסחתית.
6. Mark Ronson ft. Anderson Paak - Then There Were Two
שיתוף פעולה מתבקש שלא ברור כיצד עוד לא קרה הוא זה בין מארק רונסון לאנדרסון פאאק. רונסון אחראי לפסקול של סרט אנימציה עתידי ובתור סיפתח הביא את פאאק לקטע מלא גרוב ונשמה. לא מדובר ברגע בולט בקריירות של אף אחד מהשניים, אבל החיים דורשים גם את המתבקש והסולידי, במיוחד כשהוא חלקלק במידה הנכונה.
5. Ben Abraham - Nobody Wants to Hear Songs Anymore
בן אברהם קיבל קרדיט משמעותי לפני שנתיים כשהיה אחד מהכותבים של מבלדת הקאמבק של קאשה, Praying. עכשיו המוזיקאי האוסטרלי פנוי לחזור לקריירת הסולו. הקטע החדש הוא בכי כלפי סגנון כתיבת השירים החדש - פחות טקסט ויותר הוקים. לרוב היינו מצקצקים כלפי ביקורת כזו רק שהפעם מדובר בפנינה. הלחן עם המקצב המשולש מספק נימה ילדותית ונאיבית, וביחד עם הסי-פארט הדרמטי שובר הטון גורם לשיר לעקוץ את עצמו, כאילו לא מדובר במשהו רציני. מן רצון פנימי של הדובר שלא מבין את העולם החדש. געגוע לשירים פשוטים.
4. Harry Styles - Watermelon Sugar
כפי שזה מסתמן, הארי סטיילס גנב סופית את תואר הפליט המוצלח מזאיין מאליק. אמנם זאיין היה הראשון להוציא חומרים ולהצטייד באלבום בכורה מפתיע, סטיילס הוא האחד לייצר קריירה. לא רק כי הוא בדרך להפוך לאייקון אופנה ולהיות האחד שיוביל את קאמבק שנות השבעים בעשור הבא, הוא גם זוכר שצריך להוציא שירים טובים. השיר החדש מצטיין כקודמו בגזרת הלהיטות והרעננות ואפילו לא חוסך מאיתנו פזמון נוסף. אבל יש נפילה גדולה והיא הטקסט המשורבט שכולו סובב סביב פרי. היינו רוצים להגיד שהארי סטיילס הפך את המלון לפרי סקסי, רק שבמבחן התוצאה השיר נשמע כמו סשן באולפן בו למישהו היה רעיון מעולה ללחן אז המציאו לבינתיים מלמול שיתאים.
3. Billie Eilish - Everything I Wanted
בילי אייליש קיבעה לעצמה את הדמות האפלה של עולם הפופ. בשביל שלא לחרוג מהדמות, גם בשיר החדש שהוא כולו בלדה שקטה ויפה, היא מדברת על סיוט והתאבדות. אם להיכנס קצת יותר פנימה מגלים את אחד השירים היותר יפים שלה. לעומת הרבה שירים אחרים היא לא מנסה לייצר ערך של שוק ואימה. השיר עוסק במערכת היחסים הקרובה בינה לבין אחיה, איתו היא יוצרת את כל השירים שלה, ולמרות שכבת הערפל שמכסה את השיר, ההרגשה היא יותר של טל קפוא בבוקר חורפי.
2. Jhené Aiko - None Of Your Concern
ג'נה אייקו וביג שון מראים זוגיות בריאה מהי ומשתפים פעולה. ליתר דיוק, הם מראים כיצד לנהל פרידה מוצלחת, והשיר היפהפה הוא כמו סשן בטיפול זוגי שבו כל אחד מספר מה היה לו קשה, וגם כמה הוא לא מסתדר בחיים החדשים בנפרד. עוד אחת שאולי השתרבבה לשיר היא אריאנה גרנדה, האקסית של ביג שון שנצפתה איתו בפומבי אחרי שנפרד מאייקו שקוראת לה בשיר - little miss thing. הכמעט פריסטייל של אייקו הוא פרק מיומן אישי, והבית של ביג שון הוא ההודעה במשיבון אחרי חצי שנה. תרופה לתקופה רעה.
1. Lauryn Hill - Guarding the Gates
שיר חדש של לוריין היל הוא מתנה. העשור הנוכחי אמנם היה מעט יותר פעיל מבחינתה לעומת קודמו, אבל בפעם האחרונה שקיבלנו ממנה שיר סולו חדש היה לפני חמש שירים, ואם להודות - שיר לא זכור בעליל. אל תצפו שהקטע החדש ישנה את התמונה, אבל אפשר לחלוטין להתמסר אליו. Guarding the Gates הוא קטע שהיא מבצעת בהופעות כבר קרוב לעשור אבל עכשיו הוא קיבל הקלטה רשמית במסגרת פסקול הסרט המדובר Queen & Slim. השיר הוא בדיוק מה שרצינו שיקרה, שהטקסטים הכואבים מתקופת האנפלאגד יתמזגו אל ההפקה של אלבום הבכורה. השיר מסתחרר בספירלה סביב כמה שורות מלודיות, כל פעם נפתח מעגל רחב יותר במחזוריות מהפנטת, כמקביל לרצף מחשבות בלתי פוסק שמנסה להגיע לאותה נקודה סופית אבל רק מתרחק ממנה.
האזינו לשירי השבוע בספוטיפיי:
או באפל מיוזיק: