מי גנה: הסיפור של השיר הארמני שמשגע את העולם

כל כמה שנים עולם המוזיקה מתעורר ללהיט ממקום לא צפוי. ב-2009 אלו היו אדוארד מאיה וויקה ג'יגולינה מרומניה שהביאו את הסעיף עם האקורדיון ב- "Stereo Love". שנה שעברה כולם דיברו על ארה איסטרפי עם קפוצ'ון הפרווה הוורוד שהיתה לגרסא האלבנית של ריהאנה עם השיר "BonBon". והשנה, אם נניח לרגע בצד את ההתפוצצות המטורפת של המוזיקה הלטינית, אפשר כבר לסמן את "Mi Gna" מארמניה בתור הלהיט המפתיע.

Mi Gna, בתרגום חופשי: "אל תלכי", הוא שיתוף פעולה בין הראפר סופר סאקו לזמר הייקו. שניהם אמנים מוכרים בארצם שממש לא תיארו לעצמם שהשיר ששיחררו באוגוסט של שנה שעברה יהפוך ללהיט בינלאומי ב-2017. סופר סאקו גר כיום בלוס אנג'לס אך במקור מירוואן, בירת ארמניה. הוא נחשב לאישיות שנויה במחלוקת בארצו כאשר השיא הגיע בדמות צילומים עם דימויים מיזוגניים ומאוד אלימים. רבים משיריו במתכונת של Mi Gna – הוא עושה ראפ באנגלית ובפזמון מגיע להתארח זמר ארמני. אחת מהסיבות העיקריות שדווקא השיר הנוכחי הפך לכזה להיט גדול הוא הביט.

הקטע משתמש באופן די ברור שלא משתמע לשתי פנים בביט של "In Da Club" של 50 סנט. השיר מ-2003 היה להיט הפריצה של בן החסות של אמינם ועד היום הוא השיר הכי מזוהה איתו ואחד מהבולטים של סצינת ההיפ הופ המסחרי. סמפולים הרי תמיד עושים את זה לאנשים, ואין כמו סמפול להפקה מוזיקלית של ד"ר דרה בכדי למשוך גם מאזינים שלא מבינים את כל המילים.

אבל זה לא השיר הראשון שמסמפל להיט גדול. זה שאתה גונב משיר ידוע לא בהכרח הופך את השיר שלך לידוע גם כן. לכן אי אפשר להתווכח באשר לתרומה של הגורם השני במשוואת ההצלחה של השיר, זה שהביא את הנוקאאוט בשבירת האינטרנט – בכל זאת השיר הארמני עם המספר הרב ביותר של צפיות ביוטיוב, כמעט 116 מיליון נכון לעכשיו.

תכירו אם כן את הייקו, זמר ארמני עם כמה שנות קריירה מאחוריו המזוהה יותר מכל עם ז'אנר הראביז (Rabiz). ראביז משמש כשם כללי למוזיקה ארמנית פופולארית עם אלמנטים ברורים של המוזיקה העממית של המדינה. הטקסטים יעסקו לרוב במסיבות, אהבה לאישה או אהבה למולדת. למרות הפופולאריות העצומה של הז'אנר, בעיקר בחתונות ושמחות, רבים מתייחסים אליו בזלזול. באופן הזה הוא מזכיר קצת את היחס הראשוני למוזיקה הים תיכונית כאן בישראל – המטרה שלה היא לשמח נטו, לא משהו מעבר. אל הזלזול כלפי הראביז התווסף גם סטריאוטיפ של האמנים והקהל של הז'אנר. לרוב מתייחסים אליהם כאל הכפריים שבאו אל העיר ומשבשים את האווירה עם הסלנג המשובש והקודים ההתנהגותיים המיוחסים לקלישאות של מאפיונרים. דמות הראביז הסטריאוטיפית האופיינית היא של גבר בג'ינס היושב בכריעה כאשר ידיו נחות על הברכיים. הז'אנר הזה למעשה הוא הזדמנות של ביטוי עצמי של אותה קבוצה בעלת מעמד נמוך לרוב בחברה הארמנית.

עצם ההצלחה העצומה של שיר המשלב ז'אנר כביכול נחות הוא מן הוכחה נוספת לכל סגנונות המוזיקה באשר הם שקיבלו יחס מזלזל. הרי בסופו של דבר לא קומץ של אנשים המסתכלים מלמעלה מחליטים מה יצליח ומה לא, כי ברגע שמוזיקה עושה טוב לאנשים, לאף אחד לא אכפת באיזה ז'אנר מדובר ומה הדימויים הנלווים אליו.

הסיפור מאחורי השיר לא נגמר במעמד המוזיקלי שלו. ההצלחה הראשונית של השיר הגיע דווקא ממקום מפתיע אחר. השיר זכה בהתחלה לפופולאריות בטורקיה, ומשם התפשט למדינות אחרות. היחסים בין ארמניה לטורקיה הוא מהסבוכים יותר בהיסטוריה, במיוחד כאשר אל מערך הכוחות הזה נכנסת אזרבייג'ן השכנה. אחד מהסרטונים הפופולאריים בהקשר של Mi Gna הוא סרטון בו רואים טורקים, חלקם מפורסמים, הנהנים ושרים את השיר כאשר כותרת הסרטון הוא "שיר ארמני הופך לויראלי בטורקיה – האזרים עצבנים".

קיים דמיון בחלקים מסוימים בין המוזיקה הארמנית לטורקית, עד כדי כך שאפשר להיתקל בטוקבקיסטים טורקים שכתבו בתגובה לשיר כי חשבו בהתחלה שמדובר בכלל בשיר טורקי. הרבה התייחסו לחיבוק שקיבל השיר הארמני מצד הטורקים כצעד מקרב בין שני העמים. מן תקווה מחודשת שהצדדים יכירו בהיסטוריה המשותפת ויפעלו לכינון יחסים חדשים.

אחת מהאמירות היותר קיטשיות על מוזיקה היא על היכולת שלה לשנות דברים – לתת כוח למיואשים לייצר הפיכות ולספק מכנה משותף במקום בו אבדו כל המילים. "Mi Gna" הוא דוגמא קלאסית לשיר של הרגע, כזה שעולה גבוה מאוד די מהר, ורוב הסיכויים שבאותה המהירות גם יישכח. אבל אם ברגעים הספורים האלה הוא יצליח להוכיח כי אמירות קיטשיות קיימות כי הן טמונות באמת, כנראה לעולם לא נוכל יותר לזלזל בשירי וואן היט וונדר. וגם אם לא, הרווחנו את אחד השירים היותר כיפיים של התקופה.