השנה היא 1956: זמר הבלוז ג'יי הוקינס נכנס לאולפן ההקלטות ובידו שיר שכתב בשם "I Put a Spell On You". בלדת בלוז רגילה במקור, אך לדבריו של הוקינס, הכל השתנה אחרי שהמפיק הביא צלעות ועוף וכולם השתכרו. איכשהו, זה גרם להם להקליט שיר מוטרף, כמעט אחוז דיבוק, שלא נראה כמוהו עד לאותם ימים, יכול להיות שגם עד היום.
שיר מכושף אחד ששינה את פני הרוק
ג'יי הוקינס יצא מהאולפן באותו היום כאמן חדש לגמרי: המילה "Screamin'" התווספה לכינויו, והטירוף שהביא להופעותיו הלך והתגבר. לפעמים הוא ביצע את השיר לאחר שיצא מתוך ארון מתים מעלה עשן.
השיר שלו זכה להצלחה למרות שתחנות רדיו רבות סירבו לשדרו וחנויות סירבו להכניסו לדלתותיהן. באותם ימים לא היה להם מושג איזה אפקט יהיה לשיר הזה. ב-1965, 9 שנים אחרי המקור, נינה סימון בחרה לבצע גרסה משלה לשיר. הזמרת בעלת הנוכחות המהפנטת נתנה לשיר גרסה מכשפת וכבדה, והפכה אותו בגרסתה לסטנדרט ג'אז. 3 שנים אחריה הלהקה הצעירה המצליחה Creedence Clearwater Revival הקליטה ביצוע מצמרר משלה לשיר, ואפילו הופיעה איתו בפסטיבל וודסטוק, מה שנתן לשיר חותמת של אבן דרך ברוק. אחריהם הגיעו עשרות אם לא מאות גרסאות לשיר, מכל ז'אנר שעולה על הדעת. בין האמנים המבצעים תמצאו את ג'ו קוקר, The Animals, איגי פופ, מרלין מנסון, ריי צ'ארלס, Roxy Music, ניק קייב, נינט ורד בנד ואפילו מארינה מקסימיליאן. כל אחד מהם הביא את השדים והשריטות שלו, ולבש על עצמו פנים אחרות, כמעט מסכה, לביצוע השיר המכושף.
סקרימינ' ג'יי הוקינס נפטר ב-12.2 בשנת 2000, באותו התאריך בו "I Put a Spell on You" הוקלט. היה אפשר לחשוב שמדובר בצירוף מקרים אילולא היינו נחשפים ב-59 השנים האחרונות לכוחו המוזר וחסר המעצורים של השיר. קריפי.
נינה סימון בגרסה המכשפת שלה לשיר:
הגרסה של Creedence Clearwater Revival:
הגרסה המקומית, נינט ורד בנד:
ניק קייב בצעירותו מבצע את השיר ומאבד את זה על הבמה:
ויש גם גרסה ערבית ומגניבה של נטאשה אטלס: