קשה להאמין, אבל עדן חסון פעיל במוזיקה הישראלית כבר קרוב לארבע שנים. הזמר, שהחל את דרכו ככותב לזמרים אחרים, פרץ לחיינו בסוף 2017 עם המגה להיט "שמישהו יעצור אותי", לא עצר מאז, וביסס את מעמדו כאחד הזמרים המצליחים והאהובים בישראל, בטח בשנה האחרונה.
חסון, שכבר הספיק לכבוש את היכל מנורה מבטחים, בלומפילד ולייב פארק ראשון לציון, סימן שלשום (ראשון) וי על מתחם ההופעות האיקוני ביותר בישראל כשהופיע לראשונה בקריירה באמפי קיסריה שהיה מלא עד אפס מקום.
הפעם האחרונה בה ראיתי את עדן חסון בהופעה הייתה בפברואר 2020 בהיכל מנורה, ומאז נוספו לרשימת השירים שהוציא אינספור להיטים, ביניהם "אל תשברי לי את הלב" הנפלא - איתו הוא פתח את המופע בתחילת השבוע.
על היכולת של חסון לרגש ולהגיש שירים בצורה נוגעת אין עוררין, וזה בלט במיוחד במופע הזה שכלל כמה ביצועים באמת יוצאי דופן באיכותם, בין השאר ל"גדל לי קצת זקן" הנפלא ול"את חסרה לי", אחד השירים הכי כנים ומדויקים על זוגיות במשבר שיצאו כאן בשנים האחרונות. זו לא רק הכנות יוצאת הדופן שהוא מביא איתו לשירים (שהוא עצמו כותב ומלחין, הישג ראוי לציון בפני עצמו), אלא גם ההגשה המיוחדת והקול יוצא הדופן שמבדילים אותו מזמרים אחרים בז'אנר בו הוא פעיל.
ואם כבר בכנות עסקינן, חסון פתח את הלב במהלך המופע כשסיפר על האהבה הנכזבת שהובילה לכתיבת השיר "שבועיים": "להתגבר על אהבה נכזבת זה תהליך. זה המון תסכול וכאב, אבל גם המון איפוק והבנה. לקראת סוף התהליך, כשנגמר הקשר, אתה לומד לאהוב את עצמך מחדש ולקבל פרספקטיבה נוספת על החיים. גם את מי שהפכת לשנוא בגלל שאהבת - אתה פתאום טיפה מבין. אז תודה לך אהבה נכזבת על אחלה שיעור לחיים".
גם הפקת המופע הייתה מדויקת; משלב הכניסה לאמפי שעבר מהר בהתחשב בעומס ובעובדה שבאמת בדקו היטב מי מגיע עם תו ירוק או בדיקה שלילית, דרך הסאונד והתפאורה ועד לבניית הפלייליסט - עבודה לא פשוטה לזמר עם כל כך הרבה להיטים כמו חסון שהצליח לתמרן נכון בין השירים השקטים יותר לאלו המרימים. גם הקהל, ששיתף פעולה ושר איתו כל שיר - היה נהדר.
במופע התארח רביב כנר, שיחד עם חסון סיפק ביצוע מעולה ל"רוצה שלום", ולאחר מכן ריגש את הקהל עם "רסיסים". לכנר אין עדיין מספיק שירים כדי לעלות בעצמו על במת קיסריה, אבל עם הביטחון שהוא מקרין מול הקהל בשילוב הקול שלו, שמדהים אפילו יותר בלייב - אפשר רק להעריך שמחכה לו עתיד מזהיר במוזיקה הישראלית וגם הוא עוד יכבוש את קיסריה.
באחד מהרגעים הכי יפים בערב, חסון ירד מהבמה כדי להקדיש את "שקיעות אדומות" למדליסטיות האולימפיות לינוי אשרם ואבישג סמברג שהתארחו במופע. "אני גאה בכן וכולם פה גאים בכן, הבאתם כבוד עצום למדינה", אמר חסון למדליסטיות לקול מחיאות כפיים של הקהל, רגע לפני שהקדיש להן את הלהיט האהוב. באותו רגע יפה הייתה גם תחושה מעט מרה, שכן לצד אשרם, ישבה ניקול זליקמן שאומנם לא זכתה במדליה – אבל סיימה במקום השביעי בגמר האולימפי, והביאה כבוד עצום למדינה, ולגמרי היה אפשר להקדיש את השיר גם לה.
אם נחזור רגע לאותה הופעה במנורה, דווקא בחלקים היותר קצביים באותו מופע זה קצת פחות עבד – גם כי לחסון עדיין לא היו כל כך הרבה שירים קצביים וגם כי לא היה לו עדיין את הניסיון והביטחון. בהופעת הבכורה שלו בקיסריה מצד שני זה כבר נראה ונשמע אחרת – חסון גידל לו קצת זקן והופיע עם הרבה יותר ביטחון על הבמה והראה שהוא לא רק אחד הזמרים המרגשים בארץ, אלא גם פרופרמר מעולה שיודע להרים עם מוזיקה שמחה ומקפיצה – תנאי סף היום כדי להפוך לכוכב על, בטח במוזיקה הים תיכונית.
אותן הרמות הגיעו לשיא במחרוזת שביצע בסיום המופע, בה הוא שילב בין לא מעט להיטים, ביניהם "שמישהו יעצור אותי" והגיע עד למסיבת EDM א-לה טייסטו – שסגרה את המופע בצורה נהדרת.
בשורה התחתונה, עדן חסון יכול לסמן את המופע הראשון שלו בקיסריה כהצלחה גדולה. מי שפעם היה אחת ההבטחות הגדולות של המוזיקה הישראלית לגמרי מימש את הפוטנציאל והפך לכוכב ענק בזכות כישרון גדול, הן ככותב והן כזמר. היום כבר אפשר לומר בביטחון שהמוזיקה שלו תלווה אותנו עוד הרבה שנים קדימה – ואנחנו לגמרי המרוויחים הגדולים של הסיפור הזה.
