מוש בן ארי הוא אמנם שם שמעורר זכרונות לקיץ ולחוף (שלו), אבל אל תחשבו שבחורף הוא נעלם. החורף הזה הוא יקיים סיבוב הופעות שיתחיל ב"פורום" בבאר שבע (21.11) ובבארבי תל אביב (26.11) לרגל המופעים הקרובים מוש הסכים להתראיין, רק שהפעם לא אנחנו שאלנו את השאלות, אלא הסובבים אותו. מאנשי הצוות שעובדים איתו יום יום ועד האנשים שמכירים אותו הכי טוב - אמו, בת זוגתו ג'ני, בנו ניתן.
פילוני, מפיק מוזיקלי: איך אתה מצליח במוזיקה שלך, לפעמים כנגד מראות קשים, תמיד לראות בצורה עיוורת את הטוב ולהוריד את הקושי מסדר היום?
"קודם כל זה כנראה בגנים שלי. ומעבר לזה אני מוקף באנשי צוות המקצועיים והטובים ביותר שאני בחרתי כל אחד ואחת וזה מעניק לי תחושת ביטחון שהכל אפשרי והכל בסדר. החוכמה היא להקיף את עצמך באנשים שאתה סומך עליהם וכל מה שאני צריך לדאוג לו זה פשוט לא להפריע. זו הנוסחה שלי. ובכלל מה יעזור לראות את הרע? אי פעם זה קידם מישהו לאנשהו?"
רוני חוס, חבר צוות: עם מי היית הכי רוצה לשבת לארוחת ערב על המדורה, כוס קפה שחור, לחלוק מחשבות פשוטות, לנגן ולדבר על החיים?
"ביומיום אני מרגיש שכל מי שאני רוצה בחברתו נמצא איתי, קומץ של אנשים טובים ופשוטים. ברמה המויסקאלית הייתי שמח לשבת עם שבט מארלי. הם חלק גדול מההשראה המוסיקאלית שלי, מהמקום בו התחלתי. ובכלל הם אנשים מוכשרים, נעימים, מצחיקים ותמיד מעניין לשמוע אותם".
רמי אלדר, מנהל אישי: כל המסעות שבעולם - תן מקום אחד שבו היית גר חוץ מישראל?
"קשה לי לחשוב על מקום חוץ מישראל. כמו שאתה יודע אני לא מרבה לטוס, אלא אם זה להופעות או איזו חופשה אחת להמון זמן. החופש שלי הוא הבית שלי, והבית שלי זה לגמרי כאן בישראל. אני אוהב את הטבע, מזג האוויר, האנשים ומה שהמקום הזה מוציא ממני ומאפשר לי לעשות. אני יכול לחשוב אולי על ג'מייקה כעוגן נוסף, אבל הרבה הרבה אחרי ישראל".
אורית, מנהלת משרד: אתה חי על קו עמק חפר, אילת, תל אביב, מופיע כל הזמן בכל הארץ ועדיין מתעקש לעשות את כל הנסיעות רק ברכב, למה?
"לא סיפרתי לאף אחד ואולי זו הפעם הראשונה שאגיד את זה קול רם. אבל אני נלחץ מטיסות!! זה מרגיש לי חנוק ושאין לאן לברוח. ברכב שלי אני אדון לעצמי, בקצב שלי עם המוסיקה שלי ויש לי אוויר".
אמא של מוש: כאמא שלך השתדלתי להעניק לך ילדות שמחה, מאושרת ובריאה ככל האפשר, והייתי רוצה לדעת אם היית יכול לחזור אחורה בזמן לחוויית ילדות או זיכרון שיש לך, למה זה היה?
"וואו אמא שלי אהובה, אם רק יכולתי לחזור לילדות שוב ולעבור את כל הדרך הזו מההתחלה, הייתי עושה את זה בשנייה. כל הילדות זו חוויה אחת ארוכה שמה שמלווה אותה זה ריח הבישולים המופלאים שלך. כל פעם שאני מגיע לארוחות אצלך, אני מרגיש שאני חוזר לילדות שלי. הלוואי והייתי יכול להעניק לילדים שלי כזו חוויה".
- ה"עינביות" זועמות על ג'יין בורדו
- בנו של ניק קייב היה תחת השפעת LSD במותו
- "התרגלתי שמשווים אותי לאדל": ראיון עם סם סמית'
הדר גורן, מנהלת הצגה: אני מלווה אותך לאורך כמה שנים כבר, איך זה שאף פעם לא ראיתי אותך לחוץ או מתוח לפני הופעה?
"אני חושב שכשאתה עושה מה שנולדת אליו באופן טבעי, אין שום סיבה להילחץ מכלום. הבמה זה מקום טבעי, שם אני מרגיש הכי אני שיש. מה כבר יכול לקרות? שירד גשם? קרה, שתהיה הפסקת חשמל? קרה, שהסאונד ישתבש? קרה, שאשכח ליין של גיטרה? קרה - נו וקרה משהו? מישהו מת? הכל בפרופורציה אה!"
משרד יחסי הציבור 'נידר עוז תקשורת': אם אתה כל כך לא אוהב להתראיין, למה אתה עונה לשאלות שלנו?
"כי אני חייל של הצוות שלי, ואם זה מה שביקשתן, אני עושה. אבל כדאי שתרגיעו אם כבר העלתן את זה"...
ג'ני, בת הזוג: בתור מי שנמצאת איתך לא מעט זמן ויודעת שכל מה שאתה אוהב זה לשבת עם הגיטרה ולנגן בחוף, איך בכל זאת אתה מצליח לנהל כזו קריירה אינטנסיבית?
"זה נכון שהגיטרה והחוף זו אהבה מאוד גדולה שלי וזה תכלס מה שנותן לי את הדלק לכל הקריירה שאני מנהל. אני חושב שאדם שלא יודע ליהנות ולינוק ממה שמזין אותו, לא באמת יכול להגשים את עצמו ברמה הפרקטית והמנטלית".
תומר, אח של מוש וחבר להקה: יצאנו משפחה של מוזיקאים, חושב שמתישהו נעשה מופע משפחתי?
"וואלה תומריקו, אולי תרים את הכפפה?! אין לי זמן לטפח עכשיו עוד פרויקט..."
ניתן, הבן: אולי יום אחד תחזור לשורשים ותעבוד על אלבום בתימנית?
"למה אתה מגלה את התכניות שלי?! תפנה קצת מהזמן שלך ותעזור לי לתרגם את הטקסטים לתימנית, מבחינתי אנחנו בדרך לשם..."