10. Dua Lipa – Swan Song
אפשר להגיד שדואה ליפה שולטת במצב בשנתיים האחרונות. אחרי להיטי ענק כמו New Rules ו-One Kiss, הדוגמנית לשעבר פותחת שנה חדשה עם שיר מתוך פסקול הסרט העתידי "אליטה". הקטע החדש אפל יחסית לחומרים קודמים שלה, ומתעסק בנושאים רציניים יותר (השיר נכתב בהשראת תנועה למלחמה באיידס שקמה בשנות השמונים). למרות כל זה, אי אפשר שלא לגחך קלות כשנתקלים בקליפ בו היא נראית כמצטלמת לפרויקט אופנה עם תפאורה פוסט-אפוקליפטית. המאמץ לשנות פאזה בקריירה ניכר, אבל הדרך להצגת קול מחאתי כלשהו עוברת דרך פחות קישוטים.
9. Bring Me the Horizon ft. Grimes – nihilist blues
את המעבר מלהקת מטאל להרכב שלא מפחד מאזורי הפופ-רוק הם ביצעו מבלי להבריח יותר מדי מעריצים. את המעבר הנוכחי ללהקה שמתכתבת עם הטראנס פינת יורו-דאנס כבר לא בטוח כמה ישרדו. עד כמה שהקונספט נשמע מגוחך, התוצאה מצאה את האיזון בין המופרך ל"זה נשמע דווקא לא רע". התורמת העיקרית לעניין היא גריימס שמונעת מהקטע להיות מראה של תיכוניסטים דחויים בהתקף זעם. העניין הכי מעניין בכל הסיפור הוא האם זה הכיוון אליו להקות הרוק יכוונו בעשור הבא.
8. Lauv & Troye Sivan – I’m So Tired
המקרה של דואט גברי בין שני זמרים הוא לא דבר שכיח בנוף. להבדיל משיתופי פעולה בין זמר ומפיק או זמר וראפר, יחסי הכוחות בין שני זמרים מרגיש אינטימי במיוחד ורבים חוששים ממנו ומהדברים שיכולים להשתמע מכך. לאב וטרוי סיון לא רק שלא חוששים מהקרבה, הם מתנחמים זה בזרועות זה אחרי שמאסו בקונספט הזה של אהבה. למרות הפוטנציאל השמאלצי העצום, נשארת תחושת קלילות כאילו מדובר בדו שיח יומיומי ולא באיזו התפרקות דרמטית.
7. Florence + the Machine – Moderation
במשפט שהכי יכול לאפיין אותה, פלורנס שואלת בשיר "האם אני נראית לך מתונה?". מי שנודעת בחוסר המתינות שלה מסרבת להשליך את הדרמה הקבועה שלה בצד ומספקת עוד שיר שממלא את כל החלל מבלי לפספס שום פינה. השיר מונע מאווירת גוספל, כולל הפסנתר, מחיאות הכפיים והמקהלה, ומצליח לשמור הפעם על התקרה במקומה.
6. Billie Eilish – bury a friend
ההצלחה של בילי אייליש היא אנומליה. הגותיות שלה לא מסוגננת ומפולטרת, היא יותר מהזן המטריד סטייל מרילין מנסון. גם השיר החדש הוא לא יפה במובן הקלאסי של המילה. הקטע מנסה לרדוף אותך כמו חלום רע, והחלק המלודי של השיר נשמע כמו שיר ערש שמושר על ידי המפלצת שמתחבאת מתחת לארון. היא מושכת אותך לתוך העולם המטריד שלה ובמקום לנסות לברוח אתה רוצה להישאר ולגלות עוד.
5. King Princess ft. Fiona Apple – I Know
העברות שרביט כמעט שלא מתבצעות בעולם המוזיקה. כל אחד חושש למקום שלו ומעדיף שגרסה צעירה לא תחליף אותו. פיונה אפל דווקא לא דואגת. בתור ה"ממשיכה" שלה היא בחרה בקינג פרינסס, זמרת שפרצה השנה בזכות השיר 1950 והגיעה למקום השני ברשימה המסורתית של הבי.בי.סי "הסאונד של 2019". אפל העניקה לפרינסס את אחד השירים היותר יפים שלה, קטע שסוגר את אלבום השני שלה בעל השם הארוך בעולם "When the Pawn…". פרינסס לא מנסה להמציא משהו חדש והביאה פשוט את עצמה אל תוך השיר. מעבר הדורות הכי טבעי שיש.
4. Julia Michaels ft. Selena Gomez – Anxiety
לא צריך לחכות כמה שנים בשביל להסתכל בדיעבד ולהבין שג'וליה מייקלס יצרה סגנון משלה. בשיתוף פעולה עם סלינה גומז (לה כתבה את עיקר האלבום Revival), קטע חדש מתוך מיני אלבום טרי, היא משתמשת בקו הקליל בכדי להתעסק עם בעיות לא פשוטות בחייה. מייקלס וגומז מתמודדות עם בעיות נפשיות ומביאות לידיעת הציבור הרחב את מה שרבים מעדיפים להחביא.
3. Theophilus London ft. Tame Impala – Whiplash
איחוד נוסף בין להקת הרוק הפסיכדלי לראפר-זמר החביב במיוחד על הקהל האלטרנטיבי. בשנה הקודמת הם ביצעו גרסת כיסוי לשיר משנות השמונים וכעת הם חוזרים בשיר חדש שמייצר עולם חדש. לונדון ידוע בשחייה אומנותית במים שזרים לעולמות ההיפ הופ הידועים, והחיבור לסאונד הקליידוסקופי של אימפלה מעלה אותו גבוה לרמת האין לנו מושג מה בעצם קורה פה אבל זה נשמע כל כך טוב.
2.Teyana Taylor ft. MYKKI Blanco - WTP
סצנת הנשפים של הקהילה הגאה משפיעה על תרבות הפופ כבר כמעט 30 שנים, החל מ"ווג" של מדונה ועד לסדרה "פוזה" של ראיין מרפי. טיאנה טיילור לא שכחה את העובדה הזאת ואת הנוכחות של הסצנה בחיים שלה והביאה לקדמת הבמה את הסאונד והחוויה. השיר שלקוח מתוך אלבומה האחרון והמעולה הוא כולו הלל לסאונד של אותם נשפים ומסמפל את אחד הקטעים האייקוניים. בקליפ לשיר, לייתר דיוק סרט קצר, טיילור היא סינדרלה שמנסה להגשים חלום וללכת לנשף. את הפיה הטובה מגלם מיקי בלנקו ולנה ווית' נכנסה לנעליים של הנסיך. אגדה מודרנית.
1. Vampire Weekend – Harmony Hall
בשיר החדש של וומפאייר וויקנד, ראשון מזה שש שנים ואחרי עזיבתו של רוסטאם (שהיה חלק עיקרי ביצירת הסאונד של הלהקה), הם מרפררים לעצמם. המשפט "אני לא רוצה לחיות ככה, אבל אני לא רוצה למות" לקוח מהקטע Finger Back מהאלבום הקודם שלהם. מעל המורבידיות של המשפט הזה שעומד במרכז השיר הולבשה דווקא אווירה די מבסוטה. השיר שואב השראה מלהקות הרוק של שנות השישים שאימצו גישה חיובית לחיים כמו הרולינג סטונס, והלהקות משנות התשעים ששחזרו את התופעה כמו פריימל סקרים. בין לבין שומעים את Touch of Grey של הגרייטפול דד. שלל השמות שעולים לראש בעקבות השיר לא הופכים אותו לחסר מקורי אלא דווקא להפתעה. השיר הוא כמו הפרסומת שמנסה להשפיע חברתית ומראה מלא אנשים מרקעים שונים עובדים ביחד – התגובה שדורשת להישלף היא בוז ציני, אבל התוצר האמיתי הוא חיוך מלא שיניים.
האזינו לכל שירי השבוע בספוטיפיי:
או באפל מיוזיק: