10. Dimitri Vegas & Like Mike VS. David Guetta ft. Kiiara – Complicated
קיארה שרה בפזמון השיר "בואו לא נעשה את זה מסובך", והיא ממש לא משקרת. אין שום דבר מסובך בקטע החדש מבית היוצר של צמד המגה די.ג'יים דימיטרי וגאס ולייק מייק. גם לא ברורה תרומתו של גואטה לכל העניין. למרות שאנחנו עדיין לא הכי מבינים איך הברייקים האלה בתור פזמון לא מבאסים אחרי שעלה לך, אפשר רק לנחש שהשיר ממש הרים את טומורולנד. אנחנו די השתעממנו אחרי חצי שמיעה. זה אפילו נשמע כמו חיקוי של הצ'יינסמוקרס, רק על סטרואידים, וגם הם בחצי מנה. ומה הקטע של קיארה, איך מהזמרת הכי מסקרנת היא הפכה לשבלונה רנדומלית של זמרת המתארחת אצל אחרים? רק על זה צריך להקים ועדת חקירה. כרגע רק באייטונס.
9. Ringo Starr – We're on the Road Again
יש אנשים שמצהירים שרינגו סטאר הוא החיפושית המועדפת עליהם. במיוחד בשבילם מוקדש שיר הסולו החדש שלו. הוא אפילו הביא כמה חברים שישירו איתו, כולל את פול מקרטני. שזה הכי קרוב שתקבלו לאיחוד של הביטלס. צחוק בצד, השיר ממש כיף, פשוטו כמשמעו. זה רוקנ'רול בסיסי, מהסוג שמחבר סבים, הורים וילדים בהרמוניה על דורית מופלאה. הפסקול לנסיעה המשפחתית הבאה.
8. Belle & Sebastian – We Were Beautiful
מי ידע שלהקת אינדי שקיימת כבר 20 קמה עדיין יכולה להפתיע. ההרכב הסקוטי, שנע תמיד בין החמוד לעצבות קיומית, כבר באלבום הקודם הראה שהוא לא מפחד מקצת אלקטרוניקה למטרת דאנס או דיסקו. בשיר החדש בל וסבסטיאן לוקחים צעד אחד קדימה עם ביט כמעט טריפ הופי אפל שעליו הם מעמיסים את סגנון הפופ-רוק האופטימי שלהם. בהתחלה זה נשמע מוזר, אבל מהר מאוד התמונה מתבהרת לקטע צבעוני מלא חדווה עם כמה מילות חוכמה.
7. Shania Twain – Life's About to Get Good
לשאניה טוויין יש כמה סיבות להיות אופטימית – אחרי עשור לא פשוט בו חוותה גירושים מבעלה והשותף הקבוע ליצירה, בנוסף להתמודדות מול מחלה שכמעט חיסלה את יכולת השירה שלה, מלכת הקאנטרי הקנדית חוזרת לפעילות עם אלבום חדש אחרי שהאחרון יצא אי שם ב-2002. שיר הקאמבק שלה לא שובר לבבות או זועם תוך כדי חיסול חשבונות, כמו מישהי שעברה שבוע סדנה במדבר היא מודה על מה שיש ומסתכלת קדימה בראש מורם. קצת משקפיים ורודים לא הזיקו לאף אחד.
* Haim – That Don't Impress Me Much (Shania Twain cover)
עם חזרתה של טווין לפעילות, האחיות המזמרות חיים נזכרו באחד מהלהיטים הגדולים שלה, קלאסיקת ניינטיז, ונתנו לו פרשנות משלהן.
6. Mick Jagger – Gotta Get a Grip
למרות הקריירה ארוכת השנים שלו, מיק ג'אגר לא הרבה בניסיונות סולו, האחרון שבהם היה ב-2001. השבוע הוא הוציא לא לפחות משני שירים חדשים, לדבריו בעקבות "אי היציבות הפוליטית שתקפה אותנו לאחרונה". למרות England Lost הטוב לא פחות, אנחנו העדפנו את Gotta Get a Grip הגרובי יותר. הוא נשמע כמו מפגש אופטימלי של הרולינג סטונס מתקופת שנות השבעים להרכב הסקורטי פריימל סקרים מתקופת Screamadelica. לא מפריעה כלל נוכחותה בקליפ של ג'מיימה קירק (ג'סה מ"בנות") שמשדרגת את כל העניין.
5. Kendrick Lamar ft. Rihanna – LOYALTY
שיתוף הפעולה המדובר של השנה מקבל סוף-סוף קליפ. אם החשש היה למוטיב בוני וקלייד, קנדריק לאמאר וריהאנה מראים שהם ממש לא ביונסה וג'יי-זי ומתכתבים עם זוג מופרע הרבה יותר, הג'וקר והארלי קווין. הרפרור אל הנבלים מהעולם של באטמן מתרחש על ידי כמה שוטים המקבילים לסצינות בסרט "יחידת המתאבדים" שמרחיבים את הרעיון ה"נאמנות" הנדון בשיר. בניגוד לקליפים הקודמים של לאמאר שהיו מלאי משמעות וחמורי סבר, פה אין יותר מדי תת מסרים. קליפ עשוי היטב וחוסר רצינות זה בדיוק מה שהיה חסר לו למען האיזון.
4. Major Lazer ft. Anitta & Pabllo Vittar – Sua Cara
מייג'ור לייזר ממש טובים בלהיות גלובאליים. הרכב האלקטרו בראשותו של דיפלו כבר חרשו על כל מה שהיה לאיים הקאריביים להציע, לדרום ארה"ב ואף לחלקים מסויימים באפריקה, הם הפעם פונים אל ברזיל. בעזרתן של אניטה ופבלו ויטאר, הלייזרים מראים שלא רק סטטיק ובן אל יודעים לעשות להיטים בפורטוגזית. השיר שכותרתו אומרת "הפנים שלך" (כקיצור למשפט "ישר בפנים שלך" המופיע בפזמון) משתמש בהשפעות סמבה קלות לעוד ביט ממכר, ומנצל את השפה לסקסיות טבעית. למדד הגלובאליות מצטרף גם הקליפ שצולם בחלק המרוקאי של מדבר סהרה. מויטו בום.
3. Khalid - Young Dumb & Broke
קאליד, הבחור הכי מגניב בשכונה ששחרר השנה אלבום בכורה מעולה, מפרק את התסכול התמידי של הנעורים. אם לנה דל ריי מסתכלת על התקופה הזאת בכמיהה ולורד במבט מפוכח, קאליד תופס את הרגע עצמו. הוא הופך את הטמטום של הטיפש-עשרה להמנון. בקליפ הוא חוזר לתיכון ומעורר תחושה נוסטלגית קלה עם הופעות אורח של המנהל מ"הצלצול הגואל" ושל ויין בריידי מ"של מי השורה הזאת בכלל?".
2. The Roots ft. Bilal – It Ain't Fair
הישר מתוך פסקול לסרט חדש שיעסוק במהומות בדטרויט שהתרחשו ב-1967, הרכב ההיפ הופ התמיד משובח, דה רוטס, מביאים מחווה לחברת התקליטים המיתולוגית מוטאון. החברה שהוקמה בעיר דטרויט ומלבד לגלות כשרונות כמו מרווין גיי, סטיבי וונדר, מייקל ג'קסון ודיאנה רוס, היתה גם זאת שהצליחה להביא את המוזיקאים השחורים להכרה רחבה במיינסטרים האמריקאי. השיר, שנשען על תזמורת עשירה, מזכיר בעזרתו של הזמר בילאל שירי סול ישנים משנות השישים. לרגעים גם פורץ Black Thought בבתים שמערערים את היסודות. חומר חזק.
1. Jessie Ware – Midnight
ג'סי וור, מי שהחלה את קריירת הסולו בתור גרסא עדכנית לשאדיי והמשיכה להיות אחת מהיוצרות היותר מוערכות כיום, ממשיכה להתנסות סביב הקו המחבר את עולם הסול והארנ'בי עם הצד האלקטרוני יותר של המפה. בשיר ראשון מתוך אלבום חדש היא חוזרת עם האלגנטיות הטבעית שלה, לא במובן המתנשא של המילה, ומאתגרת יותר מהרגיל את המיתרים שלה בבלדת פאנק בה הבס והפסנתר נפגשים כאילו היו חברים מאז ומעולם. קלאסיות במיטבה. כרגע רק באייטונס.