10. Louis Tomlinson – Miss You
מבין כל פליטי וואן דיירקשן, לואי עושה את הדרך הכי מפוזרת. קריירת הסולו שלו התחילה עם שיתוף פעולה מביך עם סטיב אאוקי והמשיכה בעוד שיתוף פעולה, שהפך ללהיט אבל נשאר מעצבן מאוד, עם בבה רקסה. עכשיו מגיע סוף סוף שיר סולו הכי לבד שיש, אבל כזה שלא באמת מחזיק. קצת נמאס לנו לשמוע מכל מיני זמרים ממש מצליחים שכל כך רע להם בחיי המסיבות, רחמים עליכם. לפחות טומלינסון היה מוסיף לזה איזה טוויסט אבל בפועל יצא מין שיר גנרי עם פזמון שמנסה להיות בריט-פופ אבל מהר מאוד הופך לשיר שבטח היה עובד ברדיו ממש טוב ב-2002. מה שנקרא - סתם.
9. Eminem – Untouchable
במסע חזרה אל התהילה, נפתחה החזית הכי מוזרה נגד אמינם – די אנטוורד לא אהבו את העובדה שהוא לא ביטא נכון את השם שלהם בשיר החדש שלו. המצער הוא שזה גם הדבר הכי מעניין בשיר. אם בדואט עם ביונסה יכולנו עוד איכשהו לסלוח על הקיטש, את הקטע הנוכחי כמעט ולא שרדנו. אם מישהו חשב שהפריסטייל בטקס פרסי ה-BET היה הכנה לבאות, אז גם כשאמינם שב להתעסק בפוליטיקה הוא לא נשמע בשיאו. אולי היו לו כוונות טובות, אבל ההתעסקות בפריבילגיה של עצמך חסרת כל השפעה. ואז מגיעה ההפקה, שדווקא מתבססת על קטע מעולה משנות השבעים של צמד הקומיקאים צ'יץ' וצ'ונג, אך נשמעת לא קשורה לאמינם ויוצרת דיסוננס מכאיב בחצי הראשון של השיר. אאוץ'.
8. Charlie XCX ft. Tove Lo & Alma – Out of My Head
צ'ארלי XCX היא מאותם אמנים שפשוט זורקים לעברנו שירים. לא אהבת את השיר הזה? לא נורא, בשבוע או בחודש הבא יבוא עוד אחד. הפעם לא צריך למהר קטע הבא כי הנוכחי ממש זורם. בספק אם ישאר בפלייליסט הפרטי יותר מחודש, אבל יש משהו מאוד חינני בלי להציק בכל מה שמתרחש פה.
7. Le Youth feat. MNDR - I Could Always
לאורך שנות פעילותו של Le Youth הוא הצטיין בלעורר את בלוטות הניינטיז שלנו מבלי להטביע ברגשות נוסטלגיים. השיר החדש, בשיתוף עם MNDR המושלמת לשיתופי פעולה, ממשיך בקו הזה ומוסיף קצת ניצוצות לעטיפה. הרי ידוע שנצנצים מזהמים את הסביבה, אז מזל שיש שירים כמו זה, שידמו את התחושה של לרקוד בענן של חתיכות נייר בוהקות, בלי כל הלכלוך והבלאגן.
6. Jennifer Hudson - Burden Down
ג'ניפר האדסון היא לחלוטין אחת מהזמרות הכי פחות מוערכות כיום שלא בצדק. לראייה, הבלדה החדשה שלה שמוכיחה שהיא אחת הווקליסטיות הטובות בדורה. בשיר שמזכיר את הרגעים הבלתי נשכחים שלה במחזמר "נערות החלומות", האדסון עושה את המעשה הקלאסי ומבקשת רק מהפסנתר ללוות אותה. הטוויסט מגיע לקראת הסוף כשהיא יוצאת בא-קפלה מוחלטת, ללא שום תיקוני מחשב. כמה דרמה, אבל כמה יופי.
5. N.E.R.D ft. Kendrick Lamar – Don’t Don’t Do It
שניה לפני שהם מוציאים את האלבום, הטריו הכי פאן בסביבה משחרר עוד שיתוף פעולה מהחלומות, הפעם עם קנדריק לאמאר. במה שיהפוך כנראה למוטיב של האלבום, גם השיר הנוכחי הוא נקודת מפגש בין מילים טעונות פוליטית לאווירה כללית די משוחררת. השיר פונה באופן ישיר למקרה הירי בקית' סקוט על ידי המשטרה שהסעיר את ארה"ב לפני שנה. יש משהו מאוד מצויר בהפקה, כאילו היא עוקבת אחרי תעלומה של בלש מגוחך. זה מוסיף למימד האבסורד של המצב באמריקה אותו מנסה להדגיש למאר. זמין כרגע רק באייטונס.
4. Camila Cabello – Never Be the Same
איך מתעלים על הוואנה או נה נה? בדיוק כך. עם חצי בלדה שהיא חצי אפלה, חצי מתוקה. אם מעלימים עין מרשימת הסמים שהיא שוטחת בחלק שלפני הפזמון כדי להדגים שאהבה היא כמו סם, כאילו דה וויקאנד לא עשה מזה קריירה שלמה, מדובר בשיר הכי טוב שלה עד כה. הוא אולי לא להיט מיידי כמו הקודמים אבל יש בו את האדג' שהיה חסר בהם.
3. MGMT – When You Die
MGMT הכי טובים כשהם מצליחים לגשר בין המוזר לקליט. ב-"When You Die" הם שומרים על מתח תמידי ולא נותנים למוזיקה לנוח, היא תמיד נעה לעבר מטרה חדשה. מין נצח שמנסה לבטא את מילות השיר, המוזרות לא פחות שספק נכנעות לרעיון המוות, ספק מנסות לנצח אותו. את כל הפסיכדליה הזאת מעצים הקליפ בכיכובו של ריי מ"בנות", או בשמו האמיתי אלכס קרפובסקי.
2. Lily Allen ft. Giggs – Trigger Bang
לכל מי שהתגעגע, לילי אלן עדיין מרימה את ראשה מדי פעם להראות שהיא פעילה וקיימת. בשיר חדש שיוצא לקראת אלבום עתידי היא מסתכלת אל העבר ומעדיפה שלא להסתובב עם חבורת הקולים. הבעיה היא שהיא המרכז של אותה חבורה. אם אחרים מסתכלים אל העבר במבט חרד או לחלופין בסוג של האדרה, אלן מודעת לבעייתיות שהיתה אבל נשארת הכי בנון שלאנט מולה. זוהי ההגדרה של קוּל.
1. BROCKHAMPTON – Boogie
מי שלא מפחדים מההגדרה של להקת בנים, קולקטיב ההיפ הופ ברוקהאמפטון, סוגרים את טרילוגיית האלבומים שהוציאו השנה עם סינגל ראשון מתוך האלבום השלישי. במפנה חד מהקטעים הקודמים, הקטע החדש בא להרים. באווירה שנמצאת בין הביסטי בויז ל-N.E.R.D, ברוקהאמפטון באים לסגור את הבסטה במעין שורת מקהלה בה כל אחד מהם מציג את מיטב יכולותיו. בין הרבה אמנים צעירים שנשמעים כאילו הם מחקים אחד את השני, החבורה בהנהגת קווין אבסטרקט היו הדבר הכי מרענן השנה.