10. The Chainsmokers & Coldplay – Something Just Like This
למרות הרצון בהפתעה, שום דבר לא מפתיע בשיתוף הפעולה החדש בין המגה-להקה קולדפליי לצמד הדי.ג'יים הצ'יינסמוקרס שמנסים בכוח להפוך למגה-מפיקים. מצידם של הצ'יינסמוקרס אין שום יציאה מהאלמנט הקבוע. גם מצידם של קולדפליי – זו לא הפעם הראשונה שהם מנסים את הכיוונים הדאנסיים יותר, זכורה במיוחד ההתחברות לאביצ'י בשיר האהוב A Sky Full of Stars. למעשה קשה להפריד בין השיר ההוא לשיר הנוכחי. פתיחה שקטה מבוססת פסנתר – צ'ק. פזמון עם ליין אינסטרומנטלי קליט – צ'ק. כריס מרטין עושה קולות או-או-או – צ'ק. טקסט שנשמע ממש עמוק אבל למעשה הוא אמורפי לחלוטין ומלא בקלישאות – צ'ק צ'ק צ'ק. לא נמאס לקולדפליי לייצר את אותו השיר שוב ושוב? לא מתחשק לצ'יינסמוקרס לנסות דברים חדשים? בגלל שירים כאלה אומרים שהמוזיקה של היום שבויה בתוך הקונספט של עצמה, והפעם אנחנו נאלצים להנהן בהסכמה.
9. Linkin Park feat. Kiiara – Heavy
אז לינקין פארק הוציאו שיר חדש. זה קורה מדי פעם. הלהקה הזאת שחיברה מטאל והיפ הופ בתחילת העשור הקודם, לא הראשונה לעשות, אבל האחת שקיבלה את הערצת הקהל הרחב (וגם לא מעט שונאים). ז'אנרים קמים ומתים, או לפחות מתחבאים עמוק בארון הדיסקים, ולכן לינקין פארק השכילו לעזוב את החרוזים ואת הדיסטורשן לטובת השתלבות בנוף העכשווי. הקטע הוא שהניסיון למצוא חן בעיני ה"צעירים" כל כך זיקתי שכבר לא רואים אותם. את הבלדה הגנרית הזאת כל אחד היה יכול לשיר. גם את הייחודיות של הזמרת המתארחת, קיארה, הם מחקו לגמרי. כבר עדיף להיות לא רלוונטי ולעשות כותרות מפדחות מאשר לטשטש כל סממן של זהות.
8. Spoon – Can I Sit Next to You
להקת הרוק הותיקה מוציאה את נעלי הריקוד בשיר טרי לקראת אלבום חדש, תשיעי במספרו. גרוב לא היה דבר חסר בלהקה, אך מעולם לא בצורה כזו גלויה. כל האלמנטים בשיר הופיעו בשירים אחרים שלהם – הגיטרה הFאנקית, הפסנתר הסבנטיזי, מחיאות הכפיים, רק שהפעם הם כולם יושבים באותו השיר ומתווסף להם סינת'. וסינת'ים כאמור זה סאונד הקסם שברגע שהוא מצטרף לאיזשהו שמץ קטן של גרוב, הוא זורק אותך מיד מהמקום המהורהר אל רחבים המנענעים. ולמקרה שלא הבנתם את זה, הלהקה הדגישה זאת עם כדור הדיסקו שמהבהב לאורך כל הקליפ הפסיכדלי בשחור לבן שלהם.
7. DJ Premier feat. Miguel – 2 Lovin U
די.ג'יי פרמייר, חצי מההרכב הראפ המיתולוגי גאנג-סטאר ובכלל מענקי ההיפ הופ לדורותיו, החליט לשפץ קצת שיר של מיגל שנכנס לרצועות הבונוס באלבום המעולה Wildheart. למעשה זו בעצם הגרסא המקורית של השיר, רק שהם לא הספיקו להשלים אותה לקראת האלבום, ולכן לא נכנסה. ההפקה של פרימייר מכניסה קצת יותר גרוביות ומתרחקת מהדיסטורשנים של גרסת האלבום. גם מיגל שחרר קצת לשירה פאנקית יותר. אם זה מסמן את חזרתו של גורו ההפקה לפעילות, יש למה לצפות.
6. Jamiroquai – Cloud 9
יש תחושה שחברים של להקה מסוימת קוראים אותנו והבינו כי עדיף לחזור למחוזות הישנים והמוכרים. ג'אמירוקוואי, שדי אכזבו בשיר הקודם Automaton, שחררו השבוע שיר חדש, כזה שבהחלט אפשר לסמן אותו כקאמבק מוצלח. כיף לשמוע שוב את הפאנק המעודן, הנגיעות האלקטרוניות הלא משתלטות, השירה המדויקת. הבונוס בדמות הקליפ המושקע אפילו לא משנה. גם לא הופעתה של הדוגמנית ואחות של, מוניקה קרוז. כי כשעושים גוד וייב, לא צריך יותר כלום.
5. Dua Lipa – Thinking 'Bout You
החודש היה אמור לצאת אלבום הבכורה של דואה ליפה, אך הוא נדחה. בשביל שלא נתעצבן יותר מדי, הזמרת הטריה שחררה קליפ חדש. הבעיה שמתעוררת היא שדואה ליפה יפה. יופי ברמה של דוגמנית, לא מפתיע בהתחשב שזו היתה הקריירה הקודמת שלה. הבעיה מתגברת לאור העובדה שהיא מוכפלת. עוד לא הגענו לזה שאת הרווח בשיניים הקדמיות היא מילאה בזהב, שיתאים לצ'וקר, וכבר התרחקנו יותר מדי. מזל שהשיר יפה בהתאם.
4. Steve Lacy – Dark Red
אחרי שהחברים המייסדים של הרכב ההיפ הופ The Internet, סיד דה קיד ומאט מרשינס, החלו לבסס לעצמם קריירת סולו, לא מן הנמנע שאחרים ילכו בעקבותיהם. בנוסף אליהם, זו תקופה שגם גיטריסט ההרכב, סטיב לייסי, מנסה לפרוץ אל קדמת הבמה. יש כאלו שכבר הכריזו עליו כאל הגרסא הגרובית של מאק דמרקו, אנחנו מעדיפים לתת ליוצר הצעיר הזדמנות לגבש זהות משל עצמו. Dark Red הוא כנראה השיר הכי חמוד שתשמעו השבוע. מן קטע סול נשכח משנות השישים פוגש פופ-פולק מפסקול סרט אינדי מהאלפיים. אם להגדיר אחרת – אפרו עם חולצת משבצות. כבר נשמע כמו הבטחה.
3. Ed Sheeran - How Would You Feel (Paean)
לא משנה מה עשיתם בולנטיינ'ס, אד שירן עקף אתכם. בעוד אתם נזכרתם ברגע האחרון לקנות תריסר ורדים, הוא כתב שיר הלל לחברה שלו. אתם שמים ברקע שיר של בריאן אדמס, הוא שר לחברה שלו "אני רוצה לבלות את שארית הזמן של חיי להתאהב בך יותר ויותר" (תרגום חופשי). אוף, אד שירן, אסור לך לעשות כאלו דברים, כולנו נראים רע לידך. מה שמדהים הוא שלמרות כל הקיטש, קשה שלא להתאהב בשיר. הוא סוחף אותך כמו אהבת נעורים ומכריח אותך להיאנח בכבדות, כאילו היית דמות החברה הטובה בקומדיות רומנטיות שנאלצת לראות מהצד את האהבה שמנצחת למרות כל הסיכויים. אוף.
2. Kygo feat. Selena Gomez – It Ain't Me
סלינה גומז מעולם לא היתה זמרת גדולה, ועדיין היא הצליחה להוכיח, במיוחד באלבומה האחרון Revival, כי לפעמים כל מה שצריך זה כנות. נדמה שכל התקופה הלא פשוטה שעברה עליה, פרישה מעין הציבור בעקבות התמודדות עם חרדה ודיכאון, נכנסה לתוך טראק השירה בשיר של קיגו, המפיק הנורווגי. גומז כל כך כובשת שאפילו ההפקה העצמה, החוזרת על עצמה בלי לנסות אפילו לחדש משהו, לא מבאסת. יש הנוהגים לזלזל בטקסטים של שירי פופ, הם לרוב לא מבינים כי דווקא המילים הפשוטות הן החזקות ביותר. קשה שלא לקבל צביטה בלב כשגומז שרה "מי ילווה אותך דרך הצד החשוך של הבוקר?"
1. Lana Del Rey – Love
קיומה הנוכחי של לנה דל ריי הוא פלא. דמות הבטי דרייפר (מד-מן) המזמרת שיצרו אליזבת' גרנט ואנשיה הגיחה בנקודה בזמן שלכסות הכל בפילטר היה מציאותי יותר. היא לא היתה אמורה לשרוד אחרי הרגע שבו שנות האלפיים נהפכו לוינטג'. השבוע מתברר כי נוסטלגיה הוא כל מהותה של דל ריי, לא משנה לאיזו תקופה. Love, שיר הערצה למעריצים שלה, מביא את כל החבילה – ההפקה המעושנת, השירה המלטפת, הרפרנס לנערי החוף ב- Don't worry baby, אל העכשיו. גם הוא לא משנה באיזו תקופה קיים. הזמנים מתערבבים אצל המאזינים למוזיקה ישנה בתמסורות אלחוטיות. הקליפ מוסיף ומעביר את הצופים חוויה בין כוכבית, ספק חלום, ספק סרט ישן. מטרתה של לנה דל ריי הוא לא לייצר מוזיקה של העתיד למען תהיה פורצת דרך, אלא לייצר מוזיקה נצחית. הדרך שלה הוא לחיות בעבר. בהתחשב שבסופו של דבר אנחנו מודעים רק אל נקודת זמן שכבר התרחשה, בעוד ההווה הוא רגעי והעתיד לא ידוע, העבר תמיד שם.