פסטיבל ג'אז תל אביב מציג שלושה ימים של הפקות מקור, אמנים ישראליים ובין-לאומיים והרבה ג'אז חם. הפסטיבל ינעל בהופעתו של קותימאן והאורקסטרה, אשר ישלבו חומרים מאלבום הבכורה שלו, מפרויקט האינטרנט שלו Thru You וחומרים חדשים, שמתוכננים לצאת בקרוב. לכבוד הפסטיבל שייחל ב- 25.11 ולקראת ההופעות, קותימאן והאורקסטרה בחרו עבור mako את קטעי הג'אז האהובים עליהם:
אדם שפלן (גיטרה ושירה): Alice Coltrane – Journey in Satchidananda
האלבום הזה ובמיוחד קטע הנושא הפכו את העולם שלי. הנבל, הפעמונים והסארוד פתחו שפה חדשה של מרחב וגרוב בין הודו לניו יורק. ההרכב מטורף וליין הבס שהכי כיף לי לנגן.
אייל תלמודי (סקסופון): Eddie Lockjaw Davis - The Stolen Moment
אחד מהסקסופוניסטים האהובים עלי, אדי "לוקג'ו" דיוויס, בהקלטה עם נגני על כמו קלארק טרי ואריק דולפי, מביאים יצירתיות מהולה ברגש אשר רק מבצעים בעלי יכולת מוסיקאלית מטורפת מסוגלים לה. לחן מבריק ללייט נייט אולטימטיבי, מהתקופה שבה הג'אז היה וביטא מהפכת חופש ושיוויון אמיתית.
אלרן דקל (בס ושירה): Jimmy Smith – Root Down
הקטע הזה השפיע עלי מאוד וגם מסמן בשבילי שילוב של תקופות מוזיקאליות בחיים שלי. בתור ילד בביה"ס ללימוד אורגן, שעדיין לא ידע את ההבדל בין המונד לאורגן קומותיים יפני מפלסטיק, נשאתי את עיניי ואוזני אל הנגינה המדהימה נוטפת ה- coolness של ג׳ימי סמית׳. בהמשך דרכי המוזיקלית התמכרתי לביסטי בויז מאלבומם הראשון והלאה. כשיצא השיר שלהם "Root Down" באלבומם "I'll Communication" שישב על סימפול של ג׳ימי זה ריגש אותי ולימד אותי המון. עד היום כשאני שומע את ליין הבס שמתגנב בתחילת הקטע אני מתמלא באושר.
אמיר ברסלר (תופים): Hank Mobley - Soul Station
אלבום הארד-בופ מדהים מתחילת הסיקסטיז. מגיל מאוד צעיר אני תמיד חוזר אליו כשיש צורך בהשראה או אווירה טובה. צניעות, סווינג, סאונד, מוסיקה, בית ספר.
ספי ציזלינג רמירז (חצוצרה): Charles Mingus – Roots & Blues
בחרתי לכתוב על "Roots & Blues" של מינגוס הגדול. זה אלבום שאני חוזר אליו שוב ושוב. תחושת הגוספל בלוז שעוטפת שם כל צליל זה פשוט עושה לי את זה ברמות. אלבום שקופץ עלייך במובן הכי טוב של המילה.
עידן K (כלי הקשה): Tony Allen - Homecooking
אלבום משובח של אפרוביט ממש לא קונבנציונלי שנותן הדגשים אחרים על הזאנר המוזיקלי. טוני אלן הוא המתופף האגדי של פלה קוטי שנחשב לאבי ז'אנר האפרו ביט, מפיק האלבום הוא דיימון אלברן (גורילז).
קותימאן (קלידים): Terry Riley - Persian Surgery Dervishes
הגעתי לטרי ריילי, כמעט כמו תמיד, דרך יוטיוב והוא פשוט כישף אותי. האלבום הזה התנגן אצלי בבית בלופ בכמה חודשים האחרונים וכל פעם מחדש לקח אותי איתו לחלל.
שלומי אלון (חליל וסקסופון): Michel Petrucciani - Power of Three
אלבום שמאוד אהבתי בגיל 17 הוא "Power of Tree" עם מישל פטרוצ'ייני (ז"ל) ג'ים הול ו-ווין שורטר ,3 אגדות ג'אז. הם מייצרים שיח רגיש ומעניין בלי באס תופים אבל עם המון גרוב ומלודיות אדירות. מומלץ בחום!