לפני כשבועיים בערך לינט (מנשה), הזמרת הישראלית שהעתיקה את חייה לפני כ-25 שנה לטורקיה, פתחה את נתוני ההשמעות שלה בסטרימינג והופתעה לגלות שהדואט שביצעה ל"כשאת עצובה" עם אלי לוזון ומקהלת פירקת אלנור במסגרת פרויקט "צו השעה" - הפך לאחד מהשירים הכי מושמעים שלה במדינה השכנה. אם עד עכשיו, אנחנו, הישראלים, היינו אלו שצורכים בלי סוף תוכן טורקי - נראה שלרגע אחד הגלגל התהפך.
יומיים אחרי שהבינה בפעם המי יודע כמה שהטורקים באמת משוגעים עליה, תפסנו את לינט, מי שפרצה כבר בגיל 16 עם השיר "לא ראוי לאהבה", לשיחה קצרה כדי להבין איך הפך החידוש המרגש שלה ושל אלי לוזון, ללהיט הבלתי נגמר של בניון, לשיר אהוב במדינתו של ארדואן.
"כל בן אדם ששמע ודיברתי איתו על זה התרגש בטירוף", מספרת לינט בשיחה מיוחדת עם mako, בזמן שהיא נמצאת בין סשן הקלטות באולפן לצילומים לטלוויזיה. "זה באמת לא משנה שהם לא מבינים את המילים, הרגש עובר בכל שפה, וזו ההוכחה שלמוזיקה אין לאום, צבע או דת - מוזיקה זו מוזיקה. זה הדבר הכי טהור שקיים בעולם".
חשוב להבין: לינט הפכה לזמרת אהובה בטורקיה, כזו שמופיעה שם בלי סוף, לא רק בזכות הביצועים שלה בשפה המקומית, אלא גם בעזרת שירים כמו "שבחי ירושלים" ו"לא ראוי לאהבה", אבל הפעם לטענתה מדובר משהו אחר לגמרי. "תמיד אמרתי שאני שרה הרבה יותר טוב בלייב וכששומעים אותי מופיעה אנשים פשוט מרחפים, אבל כאן, אפילו שזו הקלטה - הטורקים פשוט עפו על זה - אנשים בכו כששמעו את הרגש בביצוע שלנו ללחן המדהים של עמיר בניון".
לינט מספרת שבניון תמיד היה האמנים הישראלים האהובים עליה ביותר, ואחרי שראתה שהשיר צובר הצלחה, היא מיהרה להתקשר אליו: "סיפרתי לו על התגובות לשיר כאן בטורקיה והוא כל כך התרגש. אמרתי לו 'מה הולך פה זה לא להאמין, אנשים בוכים', והוא מצדו נזכר שכשהיה נער הוא היה נוסע לבאר שבע בשביל לראות אותי מופיעה".
התרגשת כשקיבלת את הפנייה מאנשי הפרויקט? באיזשהו מקום זה מוכיח שלא שכחו אותך.
"כשפנו אליי אנשי צו השעה זה ריגש אותי כל כך. בשבילי זה כיף כי גם אם אני לא פעילה בארץ - הרי למה שלא אעשה את זה למען המדינה? מדובר באנשים שנתנו את דמם בשביל להגיע לאנשהו, ואני מרגישה מבורכת שאני יכולה לעזור לאנשים שנתנו את כל חייהם למוזיקה, בדיוק כמוני. תחשוב על זה רגע - יש סיכוי שנחיה בעולם בלי מוזיקה? אם אתה יושב במסעדה, נוסע באוטו או אם אתה בדיכאון או שמח. בבית כנסת ובתפילה - בכל מצב יש סביבנו מוזיקה. גם בגן עדן, לא? קול פעמונים".
ואיך עברה עלייך השנה האחרונה עם התפשטות הקורונה? הרגשת את זה גם שם?
"כמו בכל העולם, גם כאן היינו סגורים בבתים. היו הרבה חולים פה בטורקיה, אבל אני עם אנרגיות והרבה תפילות. לא היו לי הופעות בשנה האחרונה, אבל שרתי הרבה בטלוויזיה. כאן בטורקיה עשו כמה צעדים בשביל לעזור לענף המוזיקה למרות שרוב האמנים באמת במצב לא טוב. בכלל, כולנו באותה סירה, וזה לא משנה אם אתה זמר או נגן - הכל עצר".
עוד פסגה טורקית שכבשה לינט לאחרונה הייתה בסוף דצמבר האחרון, כשגדול זמרי טורקיה בכל הזמנים, איברהים טטליסס, חזר לתכנית האירוח שלו תשע שנים אחרי שנורה בידי אלמונים ונכנס לתרדמת קצרה, ובחר בה להיות אח מהאורחים הראשונים במתכונת החדשה של תכניתו. מה שמעיד לא מעט על הפופולריות שלה במדינה השכנה.
"זה אדם שאין שני לו, וגם אם הוא במצב קשה, מספיק לראות אותו רק עומד על הבמה", מספרת לינט על המפגש המרגש עם טטליסס. "הוא כל כך אוהב את ישראל, ולמרות המצב שלו, הוא אמר לי שהוא מוכן לבוא ארצה רק אם אני באה איתו. בסוף הראיון והאירוח, הוא אמר לי: 'יש זמרות מדהימות בטורקיה, שאני מאוד אוהב ומעריץ, אבל הזמרת היחידה שמרטיטה לי את הלב כשאני שומע אותה זאת לינט'".
ומה עם הקהל? הם כבר רואים בך טורקייה לכל דבר?
"אני גרה כאן כבר כמעט 25 שנה - אבל בשבילם אני עדיין הזמרת הישראלית. לעומת זאת, בארץ קוראים לי הזמרת הטורקייה. רוב האנשים ששומעים את השם לינט ואת המבטא ישר חושבים שאני טורקייה, כשמדברים איתי חושבים שזו מתיחה. לא יודעים שאני ישראלית, אבל אני צברית סיימתי תיכון בארץ ואז נסעתי. כמובן שזה לא קל, אני כאן מ-1994 והגעתי לכאן נורא צעירה".
בהקשר היהודי-טורקי, התבקש לשאול את לינט גם על היחס כלפי היהודים במדינה, והיא מיד נעמדת על שתי רגליה ומספרת שהיא לא מרגישה שנאה כלשהי. לטענתה, האנטישמיות מרימה את הראש בכל שאר אירופה, אבל לא בטורקיה. "בצרפת נניח, זו אנטישמיות לא רק ליהודים אלא גם למוסלמים", היא אומרת, ואפשר לשמוע את לחץ הדם שלה עולה. "זה משהו שכל כך כואב לי, ואתה אומר לעצמך למה זה קורה? אנחנו בסך הכל בני אדם".
"אני אדם שעושה מוזיקה. פוליטיקה לא מעניינת אותי", היא אומרת לקראת סוף השיחה, רגע לפני שהיא חוזרת לעוד סשן באולפן. "אני לא חוקרת, מסתכלת או תופסת צד. אני מתעסקת רק בעיסוק שלי: לרפא אנשים בעזרת הקול שלי - זו המטרה וזה הייעוד שלי בחיים וזה לא חשוב באיזו שפה. אני שרה בשש שפות, ואני מרגישה שאני מעבירה את אותו רטט בלב בכל שפה שאני שרה".