10. Mabel – Don’t Call Me Up
מייבל היא לא שם חדש ועדיין התחושה היא שצריך כל פעם להסביר מי ומאיפה היא. השיר החדש לא עוזר ביצירת זהות עמידה. הוא קליט, כיף לשמיעה, וברגעיו הטובים הוא מרגיש כמו ה-New Rules של 2019, אבל הוא לא תורם להמשך ההתפתחות של מייבל בשום צורה. כדאי שהיא תחליט מי היא רוצה להיות ותתחיל ליישם, אחרת היא תישאב מהר מאוד למערבולת זמרות הפופ שרודפות אחרי הלהיט התורן.
9. עומר אדם – תגידי לי שטוב לך
כל כמה זמן מופיע השיר שמציג מודעות עצמית. הפעם מדובר בקטע חדש של עומר אדם, שפוצח במונולוג של עד כמה זה קשה להיות מפורסם כי כולם עוצרים אותו ברחוב. הוא בעצם חובב גדול של הפשטות, פחות בקטע של לייקים ואינסטגרם. הסיבה היחידה שכל העניין הזה עובד הוא סקסופון האייטיז שמגיע משום מקום. הקטע האינסטרומנטלי הזה מרגיש כל כך מגוחך שהוא מוריד את כל רמת הרצינות של הקטע ככה שאפשר להירגע, אף אחד פה לא נכנס למשבר קיומי.
8. Ella Mai – Shot Clock
אלה מאי כבשה את 2018 בזכות Boo’d Up. כעת, אחרי שאלבום הבכורה בחוץ, הגיעה חובת ההוכחה. Shot Clock הוא הסינגל השלישי של אלה מתוך אלבום הבכורה (השני היה Trip המעולה) שמראה שהיא הרבה מעבר להצלחה בודדת. בתוך כל הרטרו לארנ'בי, אלה מאי עושה את זה הכי טבעי מבלי לתת לרגע תחושה של מיושנת. הרפרור החצי מוסתר ל-Legend של דרייק מוסיף לתחושת הרלוונטיות של הקטע ומזכיר שאנחנו לא בשנת 94.
7. עידן עמדי – מה את מרגישה
מאז פריצתו בכוכב ועד היום עידן עמדי הצליח לשמור על מעמד של זמר ויוצר אהוב. לא דבר של מה בכך בהתחשב שעבר עשור, והוא עדיין רלוונטי מבלי להשתתף ביותר מדי תכני צד. כל הסימנים מעידים שהוא מסוג האנשים שנשארים. בשיר החדש למשל אפשר לזהות תבנית מסוימת שייחודית רק לו, למרות שנדמה כי כל זמר כיום הוא מהסוג הרך-מחוספס. קיימת אווירה של שיר עממי. היא נוצרת בעקבות השילוב של ה"נה נה נה" עם טקסט ההיא ואני שמחביא תבוסה קיומית. ועדיין, אם עמדי רוצה להיות רלוונטי גם בעוד עשור, הוא חייב שירים מחוררים, מהסוג ששומעים כשאתה גמור וזקוק לזיק של כוח ולא רק נחמה.
6. Lauren Jauregui – More Than That
אחרי הפריצה של קמילה קביו בקריירת סולו היה ברור שהחיים לשאר חברות פיפת' הרמוני לא יהיו קלים. לורן הורי הראתה השבוע שהיא לא מפחדת מקושי ומעלה הילוך. כהמשך לסאונד המחוספס שהציגה בקטע הקודם Expectations, השיר החדש מדגיש עוד יותר את הגוון הצרוד של הקול שלה. לורן משתלטת בקלות על גרוב הארנ'בי ושוחה בו במקצועיות. בעוד התפצלות של להקות לא תמיד מבשרות טוב לרוב חברי הלהקה, במקרה של פיפת' הרמוני, ההפך הוא הנכון.
5. Ariana Grande - 7 Rings
אריאנה רוצה לשכנע אתכם שכל הצרות של שנה שעברה מאחוריה. אחרי שטאטאה את כל האקסים ב-thank you, next, בקטע הנוכחי היא באה להרים לעצמה. השיר מתבססת על שתי השאלות – האחת היא התבנית המוכרת של "אני גדולה ומצליחה" שבעיקר מוכרת ממחוזות ההיפ הופ, והשנייה היא "הדברים שאותי משמחים" מהמחזמר "צלילי המוזיקה". ככה הנאיביות של האחרונה שנועדה במקור להתגבר על סערת ברקים ורעמים הופכת למניפסט שכל כולו נועד להגיד "אני לא מתנצלת". השוס האמיתי מגיע דווקא כשעוזבים את הלחן הידוע וגרנדה מראה יכולות חריזה לא רעות בכלל. לסיכום, הייטרס גונה הייט.
4. Rosalia – De Aqui No Sales
רוזליה היא מאותן הצלחות לא צפויות. מה שהתחיל כעבודת גמר לאוניברסיטה נגמר באלבום מחווה לפלמנקו עם סאונד אוונגרדי שהפך אותה לאחד הדיבורים הקשים של עולם המוזיקה ב-2018. השבוע היא הוציאה קליפ חדש לאחד משירי האלבום עם אימג'ים שלא היו מביישים לא את ליידי גאגא ולא את ביורק. הקטע מצליח לשקף יותר מכל את ה"דואנדה", הרוח שמשתלטת ומציתה את הלהבה של הפלמנקו.
3. Foals – Exit
פולס תמיד היו להקה מפתיעה. כל כמה זמן הם הסתכלו לצדדים ושיחקו בעולמות פחות רגילים. הקטע החדש, ראשון מתוך אלבום עתידי, הוא הפנייה החדה הזמנית ללא שגרתי. הקטע לא מנסה בשום שלב להפוך להמנון. השיר הוא כמו ילד שמציב על המדרכה מכשולים דמיוניים ואז מתחיל לקפוץ ממקום למקום, לפעמים על רגל אחת, בלי שום סיבה נראית לעין. אין שום קו מנחה בשיר הזה, אתה נשאר דרוך לכל אורכו. לקראת הסוף אתה נשאב פנימה ומתחיל להבין את ההנאה שבלא להבין מה קורה. תעתועים מוזיקליים.
2. Dido – Give You Up
משהו טוב קורה לדיידו. מאז שיא הקריירה שלה בתחילת העשור הקודם היא התקשתה להתרומם. והנה לפתע, לפני כמה חודשים היא הוציאה את אחד השירים היותר יפים שלה, Hurricanes. השבוע מתברר שזו לא הייתה יציאה חד פעמית וגם Give You Up הוא תענוג צרוף. הקטע הוא בו זמנית עטוף בשכבות הפקה יפהפיות וגם מעביר תחושה של מינימליזם. אולי זו בדיוק התחושה שדיידו ניסתה להעביר – אחרי פרידה מכוערת אתה אולי עטוף באנשים, אבל בסופו של יום נופלת ההבנה שאתה לבד.
1. James Blake ft. Rosalia – Barefoot in the Park
גם ג'יימס בלייק נכבש בכישוף של רוזליה. בתוך האלבום החדש שבלייק הוציא בשישי האחרון בולט יותר מכולם שיתוף הפעולה הזה. דווקא הצירוף של שני היוצרים הרחוקים מהקונספט של כותבי להיטים, הוביל לאחד הפזמונים שקשה מאוד להפסיק לזמזם. את הסאונד הייחודי שהיא יצרה באלבום שלה הוא הצליח לשלב בעולם שלו לדואט שמגדיר את התיאור "יופי טהור ואלוהי". כל מילה נוספת מיותרת. ניתן להאזין לשיר דרך ספוטיפיי.
האזינו לכל שירי השבוע בספוטיפיי:
או באפל מיוזיק: