דבר שמאפיין את תושבי תל אביב הוא היכולת שלהם לקבל את כולם, חוץ מאת מי שאינו תל אביבי כמובן. פעם בשנה תושבי העיר מקבלים על עצמם את גזירת העירייה: פתיחת גבולות העיר ללא הפסקה ללילה אחד בלבד עבור כלל תושבי ישראל. אין ספור מופעים, מיצגים, דוכני מזון וטקסטיל מתחברים לקומבינציית טעימות מן הקצב הגבוה של הבועה הכי נפוחה בישראל, שבסופה כולנו מוזמנים ליהנות, להתרשם, להפיץ את הבשורה וכמובן לשאול את עצמנו "האם העיר הזאת מתאימה גם לי?". שניה לפני שאנחנו מסדרים ארגזים וקוראים לחברת ההובלות, יצאנו לבדוק האם זו תל אביב עליה חלמנו?
השעה 19:00 והאווירה במרכז העיר מזכירה את השעות לפני כניסת ערב כיפור: הכבישים לא פקוקים באופן מיוחד, הנהגים צופרים בלחץ כדי להספיק להגיע הביתה לפני שעת הקודש ואימהות רוצות להספיק טיול אחרון עם הילד. החושך יורד ואנחנו מדרימים לאיזור גן החשמל שכבר אפשר לראות בו איזושהי תנועה. כמה מיצגי וידאו ארט, להקת בלוז קטנה בודקת את הסאונד וגיא שומרוני ויניב אברהם, יוצאי להקת בת שבע, מציגים קטעי מחול.
אני חושב שלא הבנתי את עוצמת האירוע עד שהגעתי לנווה שאנן. מדהים איך השכונה שהפכה למרכז קליטה לפליטים משנה את פניה לשוק אוכל וטקסטיל, עליו מנצחת מוזיקת טייק האוס המתגלגלת מעמדת הדיג'יי בספינת פיראטים שהגיע היישר מהמידברן. אוכל גרמני, צרפתי ואפילו אתיופי, הטעם? סביר. אין ספור דוכנים החל מצמידים וגופיות למסיבות הטבע מבית "באבא סבבה" ועד תכשיטים ובגדי מעצבים בדוכנים נוצצים. להקות רוק, פופ, פאנק, בלוז ואחת אלטרנטיבית שמציעה לצידה גם קפה סודני, כל אלה מלווים את דרכי לכיוון נחלת בינימין שנצבעת בגרפיטי ובמופע של כמה גולשי סקייטבורד. גם את בית העירייה ברחוב ביאליק לא שכחו כאן ואם סטטיק ובן אל תבורי יכולים להתרסק פה עם חללית, אז עיריית תל אביב יודעת להעיף לוליינים לשמיים וחזרה במופע צבעוני.
בעיר ללא הפסקה בונים על קהל מוזמנים קבוע שנראה בערך אותו דבר, מתנהג אותו דבר וגר בערך באותה הסביבה, אלא שהוא לא נכלל בין אלה שהשתתפו בלילה הלבן. הבליינים הקבועים העדיפו לקחת מרחק מהפקת העירייה המושקעת, ובאברהם הוסטלס בחרו לשנות כיוון ולהוציא את הרזידנט החוצה למסיבת רחוב עבור כל המשפחה, עם סט שמתחיל ב"טודו בום" ונגמר ב-"Suavemente".
המופע המרכזי של הלילה היה מסיבת האוזניות בכיכר רבין וכמובן שהיחיד שיכול להתמודד עם סאונד שרחוק מלהיות גבוה וקהל עם בעיות קשב וריכוז שחלקו בכלל לא מצליח לתפעל את האוזניות, הוא לא אחר מהדיג'יי סקאזי. בסט שהיה בנוי מהפרויקט המוזיקלי עם מיסטר בלאק, הוא השמיע בבכורה שלושה שיתופי פעולה עם יוצרים שונים, קאבר ל- "Becoming insane" של אינפקטד מאשרום ומגה להיטים ישנים כמו "Out of Space" ו-"Hit & Run", שהצליחו לסחוב את האירוע עד 00:30. עוד 3 שעות ברחובות לחיפוש אחר איזו אטרקציה מרגשת ויצאתי לכיוון הבית.
אפשר להגיד שהעירייה השיגה את המטרה שלה. כולנו נדבר, נצלם, נזכור ונפגוש את האירוע הזה ברשתות החברתיות. אבל צריך לומר שהאירוע לא משקף את תל אביב האמתית בה תושביה גרים, והאירוע בומבסטי בא על חשבון חיי הלילה האמתיים של העיר. על אף הביקורת, הלילה הלבן הוא אחד האירועים הכי חשובים שקורים במדינת ישראל מסיבה פשוטה: זה היום היחידי בשנה בו רשות מקומית מצליחה להקביל את עצמה לערי מטרופולין גדולות אחרות על הגלובוס ולהפגין את כוחה בצורה שמציגה את חגיגות יום ההולדת של קים ג'ונג און כלא יותר מהפנינג פורים בבית ספר יסודי. למה זה חשוב? כי יש את מי שמוכן להתאמץ כדי שנשמח, נרקוד ונקבל מענה רפואי ובטחוני וכדי שיווצר חיבור בין הפלגים השונים באוכלוסיה. בעיר כזאת כולנו רוצים איפשהו לחיות. אני כבר מסדר ארגזים.