רונן מיילי כבר בן 40. האיש שהחזיק בבעלותו עשרות ברים ומועדונים מיתולוגיים הבין אחרי 25 שנות קריירה שאין לו מה לחפש במועדונים, העתיד שלו לא שם. הוא התחיל להפיק מסיבות רחוב, מסיבות חוף ואירח 15,000 איש בהופעתו של דיג'יי סולומון ביום העצמאות האחרון. בראיון מיוחד לקראת עוד הפקת ענק בשבוע הבא, בה ינגן מפיק הענק מרקו קרולה, הוא מספר איך הפך ממוכר תקליטים למנהל מועדון האומן 17 בתל אביב, קורא למדינה להפסיק להילחם בבעלי המועדונים ומסביר מדוע הוא מתרגש כל כך מהמפיק האיטלקי שינחת כאן בשבוע הבא.
"עבדתי בתור מוכר תקליטים בשינקין. הכרתי אנשים והתחלתי לעשות קצת מסיבות טראנס בתור דיג'יי החתום בלייבל 'קרמבו רקורדס' ועם הזמן הפכתי למנהל הלייבל. הסתובבתי בכל העולם והשתקעתי בלונדון, אחרי שנתיים וחצי קיבלתי טלפון מרפי פומרוק וזאב סורוקין, מחלוצי הלילה של ישראל, וחזרתי לארץ. הם הציעו לי להרים ליין מסיבות במועדון הדינמו דבש שהיה בבעלותם. החלטתי להביא לארץ את הסאונד הסקנדינבי היבש שהפך לאלטרנטיבה למוזיקת הטראנס שהייתה אז בשיאה. ימי חמישי במועדון הפכו לדבר החם בעיר והביאו איתם עליית מכירות בחנות התקליטים וביסוס שם הלייבל. אחרי שנה חלומית, הגיע למועדון בחור בשם ראובן לובלין. במבטא דרום אמריקאי כבד הוא הזדהה כבעל מועדון "האומן 17".
התרגשת?
"הוא אמר לי שהוא הולך לחסל אותי ושנייה לפני, הוא מזמין אותי לראות את המועדון שנמצא בבנייה. רציתי לעשות עליו רושם והברזתי, זה הטריף אותו. הוא הזמין אותי שוב והפעם בשביל להראות לו שאני מבין משהו, קפצתי מעל הגדר של האתר לילה לפני ועשיתי סיור מקדים בעצמי. הוא לא יודע את זה עד היום".
כל זה לשם הדאווין?
"הוא הציע לי להיות חלק מצוות וסירבתי. חשבתי לעצמי - הוא יעשה אותי יחצ"ן? כן. הוא מרח לי את הצורה ומצאתי את עצמי פתאום עובד במסיבות גייז, סלבס, 3000 איש מידי ערב. ביקשתי מלובלין לקחת את החדר הקטן בתקווה להשמיע שם מוזיקת טראנס. במשך חצי שנה בליינים סימנו את הצלחתנו ערב-ערב עד 8 בבוקר וכמה חודשים אחרי נפלה עליו מכה – הוא נכנס לכלא (בזמן שלובלין ממלא את עונשו, נבחר מיילי למלא את החסר- ר.צ). לא הבנתי כלום בכספים, ניהול, בוקינג. פתאום ילד בן 26 מקבל לידיים מועדון שנבחר לאחד מן ה- 10 הטובים בעולם. מה שכן היה לי, זו רשימת שמות וטלפונים של 5000 איש. החלטתי לשים את האגו בצד ולהתקשר להזמין אחד אחד. האומן נהיה מה שהוא נהיה ואחריו פתחתי עוד מועדונים כשהגדול מכולם היה החתול והכלב".
מה עשה אותו לגדול מכולם?
"אף אחד לא ידע עד היום, אבל במשך השבועיים הראשונים בליינים הגיעו, שמעו את המוזיקה מהקומה התחתונה והיו בטוחים שהקרחנה בעיצומה, כשבפועל אני והשותפים עסוקים במשחקי ביליארד וטניס שולחן. כולם רצו להיות חלק מהקליקה הסגורה שנמצאת שם. כשפתחנו - כולם היו בטירוף. פתחנו את הקהל המחתרתי לקהל המיינסטרים דרך מסיבות רחוב שהגיעו ל- 100,000 איש. האומץ והחדשנות הצליחו להחזיק את דלתות המועדון פתוחות כשהפעמים היחידות שהן נסגרו היו בעקבות המשטרה".
משהו השתנה בתפיסת המשטרה כלפי בעלי מועדונים בשנים האחרונות?
"ביום העצמאות הפקנו מסיבה בניצוחו של דיג'יי סולומון, המדינה לא מבינה שסרטון קצר מהאפטר פארטי בהרצליה יכולה להביא הנה מאות תיירים. תראה מה מצעד הגאווה עשה כאן. עיריית לונדון מקצה מיליון יורו לאיטום תקרות אקוסטיות בסביבות מועדונים ובברלין מועדון הברגהיין זוכה מהמדינה להקלות מס. שם זה נחשב תרבות, אצלנו דיג'ייז נחשבים לילדים הרעים. אבל כמה אנשים קנו בשנה האחרונה כרטיס לקונצרט וכמה יצאו למסיבה טובה?"
יחד עם קולגות מובילות מחיי הלילה הקים מיילי את איגוד הברים והמועדונים בישראל בו הוא משמש יו"ר במטרה להילחם בחוק לפיו מרחב הבילוי האישי צריך לעמוד על מטר רבוע לפחות. לשם השוואה, באירופה ובארה"ב מרחב הבילוי נע בין 0.6 ל- 0.75 מטרים רבועים. למרות המאבק על הצפיפות, משבר האמון הגדול בין גופי האכיפה לבעלי המועדונים הוא נושא הסמים. אם תשאלו את מיילי - הגיע הזמן שהמדינה תשנה את תפיסתה בנושא.
"מה בעל מועדון יכול לעשות אם מישהו צורך אצלו סמים בשירותים? היום סמים נמצאים אצל כלל האוכלוסייה ובכל בית קפה. אני מבין את צורך המשטרה למלא בסוף השבוע דו"ח פציעות, אבל מכאן ולעשות אותנו עבריינים? להרים את האור, לפרק את המסיבה ולסגור את המועדון לשבועיים פוגע בבעלי המועדונים ובפועל לא מוביל לשינוי. בסוף אנחנו רק רוצים להתפרנס ועל הדרך, עושים אחלה יחסי ציבור בעולם. לא הגיע הזמן לעבוד ביחד?"
היום מיילי מחזיק עם שותפו הראל בלו במסעדת החוף 'מציצים' ועסוק בעיקר בהפקות ענק. הבולטת שבהם מעל כל ספק הייתה מסיבת העצמאות בפארק הירקון בה ניגן דיג'יי סולומון סט טכנו לאורך 4 שעות עבור 15,000 איש. אותה מוזיקה אלקטרונית מונוטונית שנארזה במזוודתו של מיילי ונחתה מלונדון היישר לישראל לפני 15 שנה, הפכה למוצר מחתרתי שהחליט לצאת מהמרתפים החשוכים אל במות הענק.
אתה חושב שבליינים באמת מבדילים בין סוגי המוזיקה?
גם הדיג'ייז בעצמם לא מבינים את ההבדל בין טכנו לדיפ האוס. אף אחד לא מבין, חרטוטים של אנשים שזורקים מושגים לאוויר. היום יש למוזיקה האלקטרונית הרבה צבעים. זה לא מה שהיה פעם, טראנס-טכנו-דיפ האוס, זה נגמר. בליינים לא צריכים להבין איזה ז'אנר הם שומעים. הם צריכים להבין מה מזיז אותם. על זה תוסיף רגיעה ביטחונית, והנה לך מרקו קרולה כאן בישראל. מאירועים כאלו הטכנו מטפטף למרכזי בילוי מיינסטרים, ומשם עד לפיצוציות. הטכנו הפך למיינסטרים החדש.
כמה זמן לדעתך המוזיקה הזו תחזיק בישראל?
"כרגע בישראל כולנו נשענים על דיג'יי אחד שניים בשביל למלא אירוע בהצלחה ואני חושב שמתחיל תהליך שמתרכז בחוויית הבילוי ולא רק בתוכן. בחו"ל קוראים לזה פסטיבל, בארץ עוד אין את זה באמת, אבל אנחנו נגיע לשם. התפקיד שלנו כמפיקים הוא לדאוג לתוכן הכי עדכני. מרקו קורולה הוא הכי עדכני שיש. אחרי אינספור נסיונות, בסוף גם אמנים גדולים נענים בחיוב. כמו שקרה עם סולומון באירוע הראשון עם 6,000 איש שגרר בשנה הראשון ו- 15,000 בשנייה אני בטוח שכך יהיה גם באירוע הקרוב". מיילי מחייך ואומר "מסיבה אינטימית – רק 5,000 איש".
הופעתו של מרקו קרולה תתקיים בביתן 1, מרכז הירידים, ביום חמישי 21.12.