טומורולנד הוא פסטיבל המוזיקה האלקטרונית הגדול בעולם, אבל בדיוק בשביל אנשים כמוני שלא נשבו בקסם ההפקה הזאת עד היום, טומורלנד הקימו את טומורלנד Unite המתקיימת בכמה מדינות בעולם במקביל. ההפקה האלקטרונית המקומית הציעה כמה שעות לקולות דיג'יים ישראלים, שידור בלייב של 3 הופעות מבלגיה ועוד נציג אלקטרוני מחו"ל בחסות ההפקה העולמית. אם מוחמד לא יבוא אל ההר, ההר יבוא לראשון לציון. אנחנו כבר על הביט.
הפקת ה-Unite מחויבת לסטנדרט הבינלאומי של הפסטיבל הענק וזה ניכר בכל סנטימטר של הבמה המפוארת. אש, תמרות עשן, קונפטי, תאורה מחשמלת וקונסטרוקציות צבעוניות המתכתבות עם הסימן השנתי של טומורולנד הבלגי, הפעם Amicorum Spectaculum - ורסיה פסיכודלית לקרקס.
אנחנו מתחילים את הערב עם הצמד הישראלי טימוורקס. סער לגזיאל ובן אזולאי, שזכו לחמם בעבר את אקסוול, אינגרוסו, דימטרי וגאס ולייק, פותחים את הערב עם רמיקס עוצמתי ל-"How Do You Feel Right Now" וסוגרים את הסט עם רמיקס ל-"A Light That Never Comes" כחווה לסולן לינקין פארק צ'סטר בנינגטון, שהתאבד לפני כשבוע וחצי.
אחריהם מתקבל בתשועות מיסטר בלאק שמלווה בבאדמן. הוא ממשיך עם רמיקס ל-"Swalla" של ג'ייסון דרולו וחותם בלהיטי הפרויקט המוזיקלי שלו עם דיג'יי סקאזי וקאבר ל-"Becoming Insane" של אינפקטד מאשרום. חימום הערב למופע המרכזי עושה את העבודה. הקהל כבר מזיע, מרכיב את משקפי השמש ומוכן לקראת הקרנת הופעות הענק של דיג'יי קשמיר, ארמין ואן ביורן, דימטרי וגאס ולייק מייק שמככבים ב-Dj magazine.
על המסך הכל נראה מדהים: עשרות אלפי אנשים, אלפי דגלים, לוילניות במופעי חישוקים ודיג'יי שמכתיב את הביט. אצלנו לעומת זאת, תמצאו המון צעירים בתנועות ריקודים בתוליות, כמה דגלים בודדים של נבחרות הכדורגל המועדפות ללא שום קשר לפסטיבל וכמובן דוכני נקניקיות ואחיו המיותרים, שבלעדיהם שום הופעה בישראל לא יכולה להיות מושלמת. האמת שבאופן מפתיע קו התקשורת בינינו לבין הבלגים היה יוצא מן הכלל. ללא תקלות מיותרות וקצרי שמע המזוהים עם קווי התקשורת הישראלים, יכולנו לצרוח בהתרגשות לפקודתו של קשמיר "Makes some fucking noise" ולנופף עם הידיים ימין ושמאל לפי מורת רוחו.
רגע השיא בלייב פארק אמש שייך ללא ספק להקרנת מופע הלייב השני. ספק אם מפיקי הפסטיבל יבינו כמה ישראלים יגיעו בשנה הבאה בגלל שיתוף הפעולה בין ארמין ואן ביורן לצמד הטראנס הישראלי Vini Vici בסינגל "Great Spirit". בדיוק כמו לעודד את נבחרת ליברפול בכדורגל בגלל יוסי בניון ב-2007, ככה כיף לאהוב את ביורן ב-2017. ללא שום קשר להיכרות מוקדמת עם יצירותיו ויכולותיו הביצועיות, בלייב פארק מספיק גול אחד כובש של הישראלים בצורת 14 מיליון צפיות ביוטיוב, והקהל כאן באוויר. נשמע מצחיק לצנן את ההתרגשות כאן עם עלייתם של יוצרי המנון הפסטיבל הענק, אבל זו המציאות, אנחנו אחרי השיא. נהגי המוניות של ראשון לציון כבר החלו באיסוף הקהל המבוגר של הערב, בזמן שדימטרי וגאס ולייק מייק שורפים את הבמה הבלגית באין ספור פירוטכניקות ולהיטי EDM: Ready For Action, רמיקס ל-"Californication" של הרד הוט צ'ילי פפרס וסגירת שידור המופע עם שיתוף הפעולה עם דיוויד גואטה - "Complicated".
מה הלאה? מופע לייב מרשים של סוודיש האוס מאפיה עם רגע נוסטלגי בביצוע הסינגל "One" (הרבה יותר טוב מכל החומרים האלקטרוניים איתם המשיך לדרכו כעצמאי) ומופע סיום מצוין בסטנדרט מקומי לקולות אליאן פרוג'קט (ארי לינקר) כטראנס ישראלי מוכר ואהוב.
מפיקי ה-Unite הצליחו במשימתם. אלפי אנשים הגיעו לטעום את כוח הפסטיבל העולמי וחלק ניכר מהם נראו נרגשים מספיק בכדי לקנות כרטיס לשנה הבאה. שאף אחד לא יספר לכם שמדובר כאן בקירוב לבבות על ידי המוזיקה או קלישאות אחרות על אהבה אלקטרונית ושלום עולמי, מדובר נטו בקרם דה לה קרם של מערכות יחסי הציבור שמשכילות להבין שלא מספיק לעשות סרטוני יח"צ לתפוצה רחבה בפייסבוק וביוטיוב בכדי להגדיל את מספר רוכשי הכרטיסים לפסטיבל הצבעוני משנה לשנה. אז מה כן? הצבת שלוחות מוזיקליות מסביב לעולם עבור הקהל הפוטנציאלי שלא יפסיק לצלם, לתייג ולגרום לכל העוקבים ברשתות החברתיות לקנא ולהסיק שהכרטיס לפסטיבל בשנה הבאה כבר נקנה וכל שנותר זה לשריין ביומן ולהזמין מונית לשדה התעופה. המסיבה בכל מקרה היסטרית. אנחנו שוקלים לחדש את הדרכון, ואם לא? מקסימום תיוג במתחם ראשל"צ, גם זה משהו.
