לרחוב רוטשילד בתל אביב יש כוח אין סופי. הוא מושך בליינים מכל הגילאים, מכל רחבי הארץ וגם תיירים שהחליטו לבדוק את הלחות של השדרה הכי מפורסמת בישראל, ללא ספק החלטה אסטרטגית לפמפום כוח הרשת – אהבנו. אנחנו נכנסים פנימה לחלל הפטריקס, ללא סמסים או המתנה מייגעת הנגועה בסלקציה ומתיישבים בחלל הבר החיצוני.
יש דיג'יי, הכי קול שיש? לא ממש. הווליום גבוה, דורסני ולא מצביע על שום התכתבות עם המושג 'בר' שנועד לשרת את השיח בין הבליינים היישובים. שירי פופ מיינסטרימי דוגמת "Only Girl" של ריהאנה "Shape Of You" של אד שירן לא מצליחים להזיז אף אחד מהישובים ולא פחות חשוב, לא מתכתבים עם הטייטל המחייב "בר אירי". לשם השוואה, מתי בפעם האחרונה ישבתם בבר שנושא את הדגל היווני וברמקולים התנגנו שירי ג'סטין ביבר וקולדפליי במקום ניקוס ורטיס או שלומי סרנגה?
המקום הזה יכול להפוך בקלות לבריכת שחייה לאווירה: הוא גדול ומציע 400 מקומות ישיבה בארבעה חללי אירוח, מבחר בירות עצום (אפילו אחת ללא אלכוהול), השירות בו ענייני ואפילו הברמנים לבושים בווסט שמבשר על איזשהו מושג בהכנת קוקטיילים. אבל עד שהמקום יהפוך לבריכה, אנחנו מרכיבים משקפת כי תמונת המצב שורפת לנו את העיניים – ניצול הזדמנות ותו לא. הפטריקס זיהה את אחת הנקודות הכי רגישות בחיי הלילה של ישראל והופך אותה למקור הכנסה: חוסר ביטחון. הקהל כאן העדיף פשוט לשבת במקום בו לא יצטרך להתאמץ לנסות לדלג מעל סלקטור מתוסכל או מארחת ביום עבודתה הראשון - פשוט להיות מי שאנחנו, להיכנס וליהנות ואתם יודעים מה? זה מבורך.
הבעיה היא שהברכה לא מגיעה ממקום בו הגישה היא ש"הבר האירי" (שמגיש פוקאצ'ה איטלקית) הוא מוצר שנועד לשרת את כולם, אלא נועד לשרת את עצמו בלבד. כנראה שבהנהלת הרשת חושבים שבליין שלא עוזר אומץ לנסות ולהיכנס למקום כשלהו או סתם לא בקיא בהיצע מקומות הבילוי של הלילה, הוא גם מספיק טיפש לשבת במקום שלא מציע את מה שהוא אומר. הפטריקס לא שמח, לא תוסס ובטח שלא אירי.
בעלי הרשתות רוצים להיות אלו שיכתיבו את טון הבילוי וכל עוד זה יתקיים כשהבליין הוא בראש סדר העדיפויות – מקובל. אבל עד שזה יקרה, בואו נפקח עיניים. הפטריקס היא רשת ברים אחת מתוך כמה במספר בישראל ואנחנו רחוקים מלקבוע עובדות על בסיס ישיבה חד פעמית באחת מהם. בכל זאת, עננת "הרעב" של אנשי העסקים (אנשי לילה הם בטח לא, לפחות כאן) שזיהו נקודת חולשה והפכו אותה לכוח קנייה, מריחה לא טוב ואולי מסמלת את מה שכולנו צריכים לקחת ממנו מרחק. עד שנגיע לרשת הבאה לעימות נתונים, תדליקו זרקור על הבילוי של הסופ"ש הקרוב: האם המקום מציע בילוי אמיתי או סתם מהווה מתחם לניצול הזדמנויות וחולשה? תבלו!
מחירים:
חצי גינס מהחבית 37 ₪ / שליש הוגארדן מהחבית 33 ₪ / צ'ייסר עראק עלית 20 ₪ / צ'ייסר בלוגה 39 ₪ / בקבוק מים 12 ₪