ככה עושים מטאל! עם הרבה אהבה תשוקה למוזיקה והרבה דיסטורשן. פסטיבל "האבי מטאל תל אביב" הראשון הוכתר אמש על ידי למעלה מאלף מעריצים כאירוע המטאל של השנה. להקות מטאל ישראליות שנבחרו בקפידה כמו "Crossfire", "אלמנה שחורה" המתקאמבקת, "Desert", "Hc/Dc", "Sensation Drive" הופיעו ראשונות. אחריהן כמובן שתי להקות גדולות מחו"ל - "Nightmare" ו-"Sabaton" ואחד טים "ריפר אוואנס, סולן "ג'ודאס פריסט" האגדית.
אילו הייתי מפרט לכם על כל ההופעות הנהדרות הייתם צריכים לגלול הרבה הרבה חפירות. אז יאללה, נתמקד בשלוש שעשו את העלייה לרגל לבארבי לשווה במיוחד.
הסיוט הנעים של NIghtmare
באזור 20:30, לצלילי אינטרו קודר שכולל את נעימת סדרת סרטי האימה "סיוט ברח אלם" עולים בזה אחר זה גיבורי המאל הצרפתים, חמושים בסאונד מעולה שליווה את כל הלהקות הערב, קהל חם ותומך, ומתחילים לנגן. "נייטמר" נותנים הופעה לא פחות מחלומית, כשהמוזיקה שלהם מצליחה לשלב האבי מטאל מסורתי יחד עם ריפים טראשיים כבדים. המתופף שלהם, שנראה כמו חיה, נדמה כאילו משכו אותו בזה הרגע מאיזה הרכב הארד-קור קיצוני.
אפשר להתבלבל ולחשוב שלהקת דת' מטאל השתלטה על הבארבי. אבל הסולן של "נייטמר" דומה באופן מטריד לרוני ג'יימס דיו המנוח והחבורה העליזה, שנראה כנהנית מכל שנייה על הבמה, אפילו מבצעת קוואר לדיו, לשירו המפורסם ביותר "Holy Diver".
בשלב מסוים מגיע דגל ישראל לבמה. הלהקה מחזיקה אותו ואומרת: "אנחנו גאים בדגל הזה". סחתיין. הדיו הצרפתי מוסיף: "אנחנו גאים להופיע פה בתל-אביב", והבסיסט איווס מסכים: "אתם הקהל הכי טוב שהיה לנו אחרי למעלה מ-35 הופעות בטור, you fucking rule!". אכן גאווה ישראלית.
מופע המטאל והסטנד-אפ של Tim "Ripper" Owens
כבר 22:00, אולי. מלווה בחברי להקת "קרוספייר", שהופיעו מוקדם יותר הערב, עולה לבמת הבארבי אגדת המטאל טים "ריפר" אוונס, ששר בהרכבי ענק כמו "ג'ודאס פריסט", "אייסד ארת'", עם אינגווי מלמסטין ועוד, לצד קריירת סולו מפוארת. המופע של "ריפר" הוא שילוב של חומרים שלו עם מחוות לקלאסיקות האבי מטאל ורוק כבד מתקופתו ותקופות אחרות. ג'ודאס פריסט, דיו, בלאק סאבאת' ("האבן אנד הל"), איירון מיידן ואפילו ספולטורה, עם הפתעת הערב בביצוע ל"טריטוריה", שהקליפ שלו צולם בארץ בשנות ה-90', בו הוכיח "ריפר" שהוא יכול לשחק גם במגרש של הגראולרים של הדת' מטאל. שהנוער של היום ילמד קצת על האיכות של פעם.
בכובע נצחי, משקפי שמש ותספורת קצרה נותן "ריפר" הופעה הנפלאה שנקטעת כמה פעמים בשל בעיות בתופים, מה שנותן לו אפשרות להוכיח את קישורי המיקרופון שלו לא רק בשירה אלא גם בסטנדאפ. הוא מצביע על המרפסת של הבארבי, למשל, ושואל: "מה, זה הויאייפי? פה מול הבמה זה ה- ויאייפי האמיתי!!". שנון. וכשכדור חוף נזרק לבמה אוונס ממשיך להתבדח: "stop playing with my balls!". מטאליסטים עם חוש הומור זה הכי שווה.
"מה הקשר בין הבובה לפסטיבל מטאל קשוח!?!"
בהמשך מספר אוונס שקרא על הבארבי באינטרנט וגילה שני דברים מאוד נכונים. הראשון זה השם של המועדון, שאותו קרא להחליף לאלתר – "מה הקשר בין הבובה לפסטיבל מטאל קשוח!?!". והדבר השני, זה שחום אימים בבארבי, והוא לא היה המתלונן היחיד, כשלמעלה מאלף מטאליסטים נדחקו במועדון חנוקים ומזיעים על כמה תאי שירותים מזוהמים בחום בלתי נסבל. גם על זה הגיב "ריפר" הסטנדאפיסט: "אתם נראים מעולה! מריחים נורא, אבל נראים מעולה!".
לפני האירוע המרכזי של הערב - סאבאתון - עולה לבמה המפיק ישי שוורץ, מקבל מחיאות כפיים, מודה לקהל הנהדר ומבטיח שזה רק "האבי מטאל תל אביב" הראשון וממש לא האחרון.
אחר כך הוא מספר על "נרגל", סולן להקת "בהמות'", שלקה בלוקמיה, מחלת סרטן-הדם שעלולה להיות קטלנית. שוורץ קרא למעריצי הלהקה ולקהל הרחב להצטרף למאגר תורמי מח העצם, אולי יימצא תורם כלשהו שיציל את "נרגל" האהוב מאוד על המטאליסטים בארץ. הקהל הריע ועודד על היוזמה המבורכת.
Sabaton מנצחים במלחמה
הקהל חיכה להם שנתיים והם חזרו. סאבאתון, ככל הנראה להקת המטאל שהכי מזוהה עם ישראל והקהל הישראלי. אינטרו מיליטנטי מתנגן וחברי "סאבאתון" עולים בזה אחר זה לבושים חולצות שחורות ומכנסי צבא, ואז מתחיל הקרב! דגלי ישראל מתנוססים בקהל לצלילי הדיסטורשן המנסר והקהל וסאבאתון שרים פה אחד את שירי המלחמה. אני לא זוכר קהל כל כך אוהב בסצנת המטאל בשום הופעה ב-15 השנים האחרונות, אהבה שהדהימה את הלהקה.
כבר אחרי השיר הראשון הסולן ג'ואקים ברודן נשמע המום: "שלום, תל אביב! תודה רבה על קבלת הפנים היפה. בדרך כלל לוקח זמן לקהל להתחמם, אבל פה כך חם שאתם כבר רותחים! ואם נעבוד יחד נוכל לעשות את זה חם יותר ורועש מבפעם שעברה! בגלל שלא היינו פה כבר שנתיים החלטנו שבמיוחד בשבילכם נרחיב את הפלייליסט".
תתגייס לצנחנים יא בן זונה
ההופעה נמשכת, מהקהל זורקים לברודן כומתות צה"ליות, הוא חובש אותן בגאווה וממשיך לשיר. בסופו הוא שואל: "מה קורה עם כל הכובעים? אתם לא אוהבים את השיער שלי?! ". וכשהקהל ממשיך להשתולל הוא אומר: "אתם ממש מטורפים! אנחנו פה רק הופעה ואתם כאן דופקים ת'ראש לכל אורך ההופעות! אנחנו מרגישים בחום הזה כמו דובי קוטב במדבר!".
סאבאתון מצהירים בגאווה על כך שהם בחרו בישראל לפתוח את סיבוב ההופעות העולמי שלהם, ומספרים גם שכל להקה שהם מופיעים איתה וטוענת שהיתה הופעה משוגעת, מקבלת מהם תשובה בחזה מנופח: "לזה אתם קוראים מטורף!? הייתם בישראל?! אתם מדינה עם אנשים ממש חברותיים, נחמדים, וחמים", ואז הם מנגנים שיר על הריגת נאצים בשם "ברלין נשרפת!".
שישה ימים
אחרי שעה וחצי סאבאתון יורדים בקושי רב מהבמה לצרחות הקהל וחוזרים בהדרן עם הלהיט הגדול ביותר שלהם "פרימה ויקטוריה". בתו האחרון של השיר הקהל פשוט צרח את שם השיר שלא היה אפשר בלעדיו "Counterstrike", שמגולל את סיפור מלחמת ששת הימים עם קטעים כמו "שישה ימי אש ובשביעי מנוחה", כאלגוריה בין המלחמה לבין בריאת העולם, כשבמהלך השיר מניף ברודן בגאווה את דגל ישראל. סאבאתון סוגרים עם "מטאל משין" בו קופץ ברודן לקהל וסוגרים בחיוך ענק את אירוע המטאל המוצלח ביותר של שנת 2010.