תדמיינו את זמר הרוק הכי גדול בעולם מתחבר עם סימפונט רעננה לערב של שירים איטלקיים משנות ה-50' וה-60'. נשמע מוזר? לא כשמדובר במייק פאטון, הווילי וואנקה של עולם המוזיקה העכשווי. האיש שמחליף תחפושות מוזיקליות באופן תדיר, אם זה עם "מיסטר באנגל", "טומהוק" או כמובן "פיית' נו מור", הגיע אתמול לפארק רעננה והציג את הפרוייקט החדש שלו, "מונדו קאנה" (או בעברית: "עולם של כלבים").
איש רנסאנס מודרני
לקרוא לפאטון "ורסטילי" או "אקלקטי" יחטא למשמעות המקורית של המילים. מייק פאטון הוא איש רנסאנס מודרני, אמן שמנסה למתוח את גבולות היצירה שלו - ובהתאם, מאתגר את הקהל שלו. נורא קל להיכשל עם פרוייקטים אישיים שכאלה, אבל "מונדו קאנה", מצליח לעשות את הבלתי ייאמן ולחבר בין חובבי מוזיקה קלאסית מבוגרים למטאליסטים צעירים עם קעקועים והרחבות באוזניים. הסיבה פשוטה מאוד: המוזיקה פשוט מצויינת, ופאטון עצמו הוא עדיין אחד מהזמרים הכי מאדר-פאקריים על הפלנטה הזאת.
זו הייתה ההופעה השישית של מייק פאטון בישראל, ופעם שלישית עם הרכב שאינו "פיית' נו מור". ובכל זאת, אחרי כל ה"תודה" וה-"סבבה", הוא בחר להגיד לקהל שזו הפעם הראשונה שלו כאן. אז מה, מיסטר פאטון, שכחת שהיית כאן חמש פעמים בעבר? או שאולי אתה באמת חושב שלפרסונה האיטלקית שלך מגיע דרכון משל עצמה?
חוליו איגלסיאס מהתחת
הקהל מצדו ממש לא שכח את פאטון, ולמרות שלא גדש את האמפי (לפחות מחצית מהיציעים היו ריקים), כן הגיע כדי להריע לאמן שלא מפחד להגיע לישראל בתקופה בה ביטולים של ארועים תרבותיים הפכו לעניין שבשגרה. בדיוק כפי שהוא לא שם פס על הביקורות המוזיקליות - גם הביקורות הפוליטיות לא מזיזות לו כהוא זה.
באחד מהמערכונים המפורסמים של הגשש החיוור פולי רוכש מכונית עם רמקולים במושבים, ככה כמעט אפשר לשמוע "חוליו איגלסיאס מהתחת". המוזיקה הלטינית שהציג פאטון אמש ברעננה, יחד עם העובדה שבמחצית הראשונה של ההופעה הסאונד הגיע רק מהרמקולים המרכזיים, גרמו לתחושה די דומה.
הסקס אפיל פשוט זולג ממנו
ובכלל, קל להשוות את פאטון של "מונדו קאנה" לאיגלסיאס. את שניהם אנחנו לא מבינים, וזה לא משנה אם זה באיטלקית, ספרדית או צרפתית - אבל שניהם פרפורמרים כל כך ענקיים, שהסקס אפיל פשוט זולג מהם, כך שזה בכלל לא משנה.
אז כן, פאטון אימץ לעצמו שם-במה איטלקי, מרח לעצמו ג'ל בשיער שלא יבייש את דון קורליאונה ועלה לבמה עם חליפה איטלקית לבנה, מבלי להתחשב בשלושים וחמש המעלות ו-90 אחוזי הלחות הים-תיכוניים שהצענו לו. אבל למרות כל הקיטש, ההופעה לא הפכה לגימיק בשום רגע, אלא החזיקה מעמד בזכות עצמה כהופעת "נישה" קלאסית-אסלית.
אפקט ה-WTF של האולפן התעמעם באמפי
אפקט ה-WTF שנוצר בהאזנה הראשונה לאלבום מתעמעם אל מול האמפי הענק ברעננה. הפקת האולפן הגרנדיוזית של הדיסק התחלפה בלהקה מחוזקת בכלי המיתר של סימפונט רעננה, ובעיקר בביצועים המשובחים של פאטון עצמו, שעושה הכל כדי לגרום לכל העסק להיראות כמו בדיחה. אבל ההומור שלו רק מוסיף להופעה, שגם אם לא תשלח את המטאליסטים לרכוש מנוי לפילהרמונית, בטוח השאירה לכולם טעם טוב בפה.
ובכלל, הערב היה שווה לחלוטין, ולו רק בשביל הביצוע המרגש של "Deep Deep Down" של אניו מוריקונה ובשביל השאגות המטורפות של מייקי ב-L’Urlo Negro ("זעקת השחורים"). יאללה, מתי פיית' נו מור מגיעים לכאן שוב?
