רבים מאלה שמגנים על ההופעה, שבמהלכה סיה בעיקר עמדה מאחור עם פאה שהסתירה את הפרצוף ונתנה לרקדנים להיות השואו העיקרי, אומרים "זו האמנות שלה". אכן משהו במופע הזה כיוון "גבוה" - היא לא באה לרקוד ולהגיד "הלו תל אביב" אלא להראות הופעת פופ מסוג אחר. מקובל. אפשר לקרוא לזה "אמנות", אפשר גם "עצלנות". אני מהז'אנר שמאמין דווקא בכינוי הראשון - מי שמכיר את סיה יודע שהיא לא ביונסה, אבל השואו שלה עוצמתי לא פחות. העניין הבעייתי שביאס לי את ההופעה היו בכלל המסכים הענקיים ששידרו וידאו מוקלט מראש עם שחקנים ומאדי זיגלר, שלא נמצאים אפילו בישראל.
 
למי שפספס, סיה עלתה אמש לבמה עם שמלת קצפת ענקית, ומתוכה יצאה רקדנית. בתזמון מקצועי שאין כמותו, שודר במסכים במקביל מה שכביכול קורה על הבמה. הקהל התלהב בהיסטריה שמאדי זיגלר, הילדה המככבת בקליפים שלה, כאן אצלנו. סיה רוצה להופיע בצד ועם פאה? בכיף, קיבלנו את האלטר-אגו הקטנה והמוכשרת. התלהבות שיא.
סיה בפארק (צילום: אביעד זיסמן, יחסי ציבור )
סיה. מי שלא עמד קרוב ראה יוטיוב | צילום: אביעד זיסמן, יחסי ציבור
 
אך ככל שהמשיכה ההופעה, כשהוידאו מסונכרן היטב עם מה שקורה על הבמה (ומעורר התפעלות מאיכותו) מתגלים אי-דיוקים: הרקדנים לא זזים בדיוק אותו דבר, מאדי זיגלר שעל הבמה נראית מבוגרת יותר, ואיפה למען השם המצלמות שמצלמות את כל הדבר הזה בצורה כזו מרשימה? ברגע אחד החלום נגוז, ומה שאנחנו רואים על המסך התגלה כמופע מוקלט מראש. כשהגיע הרגע שקריסטין ויג הופיעה כרקדנית בסרטון הבנו רשמית שזה פייק.
 
לאחר ההופעה סטטוסים של אנשים רבים, שעוד לא גילו את הוידאו המוקלט, היו בסגנון "מאדי זיגלר הייתה מדהימה!", ורבים סירבו להאמין שהוקרן סט של קליפים ולא המופע עצמו. זה אומר למעשה שמי שלא היה בגולדן רינג וצפה בעיקר בהופעה דרך המסך, לא ראה את המופע. הוא ראה רק צילום מהוקצע שלו.
 
עכשיו, שאלה לי אליכם - האם התרגשתם כשראיתם את המונה ליזה במוזיאון הלובר? גם אם לא נכחתם שם, אתם יכולים לתאר לעצמכם שאת הציור המפורסם בעולם, מרגש לראות בגרסתו המקורית, מול חוסר העניין בגרסתו של גוגל אימג׳ז. זוהי אותה יצירה, הרי, אז מה ההתרגשות? ולטר בנימין שאל ב"יצירת האמנות בעידן השיעתוק הטכני" מהי ההילה ביצירת האמנות? התשובה היא כשאני יודע שיש יצירת אמנות חד פעמית. בעידן בו ניתן לצלם הכל, הוא טוען, אובדת ההילה של יצירת האמנות. אותה הילה נובעת מתחושת "הכאן-והעכשיו" שלה, נוכחותה החד-פעמית במקום בו היא נמצאת. 
סיה (צילום: Frederick M. Brown, GettyImages IL)
אין לנו בעיה עם הפאה, רק שנרגיש אותה כאן | צילום: Frederick M. Brown, GettyImages IL
 
בדיוק בגלל זה אני מאמינה שהייתי מקבלת בכיף את יצירת האמנות של סיה מליל אמש, אם לפחות היא הייתה נותנת לי תחושה של כאן ועכשיו. לא, לא ציפיתי שתעלה ותרקוד ותפלרטט עם הקהל. סיה זו סיה והיא קסומה כמו שהיא, וכמובן שכוחה בהופעה הוא הקול הענק שלה. אבל אם את באה לעשות אמנות, דעי לך שהיא תזכה להילה אם נרגיש אותה ברגע זה. לא רוצה לרקוד? לגיטימי. את יכולה להביא להקה חיה, לדבר עם הקהל, לאלתר. וגם אם לא בא לך, אז לפחות שהמסכים יראו לי הופעה חיה. נשמח שפשוט, כמו ששרת בתחילת המופע, תני לנו להרגיש "Alive".