הזמרת והיוצרת קרולינה הוציאה את האלבום החדש והנהדר "זוהר", שמחבר בתבונה השפעות, סגנונות ואהבות. היא נוגעת בו במוזיקה ים תיכונית ("אל תאחר") עם נגיעה חזקה בזוהר ארגוביות. היא מגלה כאן מחדש את שורשיה היווניים ("מול הים"), היא ממשיכה להיות גרובית, רוקרית ולהחצין נשיות חזקה בשיר שהוא יצירה רוקיסטית עשירה ויפה ("חופש"), שבו היא רוצה אמת פשוטה ואהבה.
היא עושה כבוד אמיתי לבלוז-רוק עברי ותיק מבוסס שירה ("ולא היה בינינו אלא זוהר") עם שילוב של רוקנ'רול וכלים מהמזרח באווירת סיקסטיז שמחה, שמזכירה את "Within You Without You" של הביטלס מ"סרג'נט פפר" ושירי המשך של ג'ורג' האריסון. דני ליטני וצילה דגן היו קונים את זה בשתי ידיים.
קרולינה מלטפת כאן גם את מה שנקרא "שירי ארץ ישראל" - "שאנסון ללבנון" הוא שיר אהבה צרפתי לארץ הדובדבן הצפונית והטראגית ("אחות קרועה") שבין שורותיו מתגנבת תקווה להופיע אי פעם בצידון ובצור. יש בו מעין הצדעה לזמרות ישראליות ותיקות כמו חוה אלברשטיין ומירי אלוני, יש בו טיפה מ"עד מתי" של אתי אנקרי, וברגע השיא שלו קרולינה שרה סוג של "להלהלהלה" שמזכיר את ימי הלהקות הצבאיות ובמיוחד את רבקה זוהר ב"מה אברך" - שרוזנבלום השאיל מ"באביב את תשובי חזרה" של שארל אזנאבור, מה שסוגר כאן את המעגל הצרפתי.
היא מתאהבת ב"משגע אותי", אחד משירי האהבה היפים שיצאו כאן לאחרונה, שהסטייל שלו מזכיר את עלמה זוהר, אבל הוא נשמע כל כך ישן וטוב, כאילו הצ'רצ'ילים מלווים את רבקה זוהר בהופעה בפסטיבל הזמר, אלף תשע-מאות שבעים וואט אבר. שיר שבו היא שרה "שפיותי נעלמה איתך", שופכת את הלב על אהבה נכזבת, בזמן שהגיטרה היא כולה מרחוב המסגר.
קרולינה מצטיינת במיוחד בשיר כמו "Save Me From My Self", שהוא שילוב גרובי כמעט איזבואי בין מוזיקה שחורה וגוספל למקצב מזרחי ולגיטרה חשמלית מעולה של אורי כנרות, שמחברת את קרלוס סנטנה עם יהודה קיסר. הכי ארית'ה פרנקלין ב"ג'ה פן" זצוק"ל. שיר גדול של זמרת גדולה.
השם "זוהר" מתייחס כמובן לזוהר ארגוב, ל"לא היה בינינו אלא זוהר", למטר הזכרונות המתוקים שנפל כמו קרני החמה על מי הים בזוהר מאי שם ("אל תאחר") וגם, אי אפשר בלי זה, לעלמה זוהר של האלבום הראשון, שקרולינה כאן ממשיכה למעשה את דרכה.
היכולת הזו של קרולינה (קרן אברץ), לחבר את הכל ביחד ולהישמע מיוחדת, קלילה, חביבה ובעיקר מצויינת, מציבים אותה באלבום הקצר הזה (שבעה שירים בלבד) על פדסטל חדש. קרולינה היא כיום אחד הכוחות החיוביים במוזיקה הישראלית, אחת הזמרות והיוצרות המענגות שיש לנו, שיחד עם אורי כנרות כמפיק מוזיקלי יודעת לקלוע לטעם הרדיו מבלי לוותר על הזהות האמנותית שלה. קשה לומר עליה שהיא זמרת מרגשת, אבל בהחלט מקסימה.
אם אלבום הבכורה של קרולינה שיצא לפני שנתיים סימן פריצה בקריירה עם שלל להיטים ואמירה אישית של חיפוש דרך, כיוון ואהבה - באלבום הזה קרולינה מצאה את מקומה, ופשוט יוצרת את המוזיקה הנהדרת שלה, שהיא גם איכותית, גם נעימה להאזנה, גם מורכבת וגם כיפית. "זוהר" הוא קרולינה האמיתית, זו שכבר בטוחה בעצמה, זו שכבר קנתה את מקומה בדברי הימים של המוזיקה המקומית.
>> בכורה: יוני רכטר בדואטים עם שלומי שבן, יהודית רביץ ורונה קינן