הכי ישראלי, כי בשיר העשירי, רגע לפני סוף האלבום, עמדי שר: "אתה יודע, אומרים שאנחנו עם מיוחד, כבר שנים מנסים והוא עוד לא נכחד, ואומרים שאנחנו בדרך להיות גוף אחד, אבל הראש מפוחד / אתה יודע, אומרים גם, שאנחנו קצת רדודים, כי גדלנו אחרת, אל מול מסכים, שלימדו את כולנו בעיקר לחשב חישובים, לספר סיפורים / ואומרים שהכול ישתנה, שהלב השחור עוד יקום ויחיה, ואומרים שאם קצת נחכה, אז יהיה לנו טוב, כן, כך זה נדמה, ואומרים שכל זה יקרה". נדמה לי שיאיר לפיד לא היה כותב את זה אחרת, ומדובר במחמאה.
עמדי ישראלי במובן שהוא מתחבר בטבעיות לשיר שכתב הרב לאו על היותו ילד ניצול שואה ("ממשיך לצעוד"). הוא מצמרר כאן בלחן ובהגשה, ונותן למארגני המסעות לפולין וטקסי יום הזיכרון לשואה חומר מצוין לחבר את הנוער לנושא. כי עידן עמדי יכול לרגש בני גילו, משוחררים טריים וחיילים ("נגמר"), וגם את אלה שדואגים להם בבית, כולל האחים הגדולים והאחיות הקטנות. הוא הקול של קולה של אמא. עמדי ישראלי במובן שהוא מצליח לזכך וגם לזקק תחושות מקומיות, את הקווים הדקים שמפרידים אצלנו בין עצב לשמחה, בין יום חול ליום חג, בין הבדידות שכולנו חשים לפעמים בעולם המשוגע הזה, כלשונו ("משום מה"), לבין תחושת ביחד קולקטיבית שישראלים נושאים איתם כל החיים, לכל פינה בתבל.
בעיני עידן עמדי הוא גם יוצר שמהדהד את שלמה ארצי באלבומי שיא שלו כמו "חום יולי אוגוסט" ו"ירח". למשל "דברים יפים לראות", שהוא סוג של "ארץ חדשה" חדש. או קחו שיר כמו "תמיד היה אותך", שהוא נוסטלגי, מדבר על העבר, עמדי שר בו: "לא היו לי ארמונות דמיוניים ולא היו לי אלף חברים אמיתיים, עם הזמן זה נשכח, תמיד היה אותך". בחור שרק לפני חודש חגג יום הולדת 25 מתגעגע בכזו עוצמה למישהי מהעבר הרחוק, כשברקע פסנתר וצ'לו? הכי ארצי. או בשיר הסוגר את האלבום "יהיה לנו טוב", שבו, כאמור, הוא מצליח לחבר יחסים עם אישה לתחושות קולקטיביות. ובאותה נשימה עמדי הוא מישהו שבקלות היה יכול להשתלב ב"פרויקט של עידן רייכל" בשניים שלושה שירים, או לשתף פעולה על הבמה עם אברהם טל. הוא מסתובב סביב כמה סוגים של ישראליות, רובם ככולם בעלי שורש חזק ואמיתי.
אולם בתוך כל הישראליות הזו וההשוואות לאמנים מהם הושפע, אסור לשכוח שעידן עמדי הוא גם אמן שעומד בפני עצמו. ב"מעיין" הוא לוקח אותנו למסע רוקיסטי לילי אל מעיין, שכולל מערכת יחסים מורכבת עם חבר או בן משפחה. כי עמדי זה אח. ב"גם וגם" הוא מתלבט בכאב מהול בשובבות איך חוזרים לאהבה שהיתה לו, לפני שהיו לו שתיים. ב"משום מה" הוא מחפש את עצמו, כהרגלו זה קורה בלילה, מוצא לעצמו פינה שקטה בין כל הרעשים, חש בדידות, אבל מצליח לחזק את עצמו מתוך כוח פנימי. בחוץ ילדים שיכורים מחפשים אהבה, ילדים מסוממים מחפשים שמחה. זה בגלל שהם עוד לא שמעו את האלבום שלו.
"נגמר"
"דברים יפים לראות"
"בזמן האחרון"
"משום מה"
"ממשיך לצעוד"