לידראמדורסקי

"ערב מופלא" - הביקורת של נוי אלוש

לא מעט כבר נאמר על הפערים העצומים בין תעשיית המוזיקה הישראלית הקטנה שלנו לעומת זו העולמית. ודי בצדק. אבל לפעמים, רק לפעמים מגיע ערב מוזיקלי מוצלח כמו זה של עברי לידר ואסף אמדורסקי אמש בהאנגר 11 ומוכיח שעם קצת השקעה והבנה והרבה נשמה, אין לנו באמת במה להתבייש מול הגויים שמעבר לים.

נכון, בשביל זה צריך תמיכה כלכלית לוחצת מצד גוף מסחרי, במקרה הזה של סיאט. אבל כשהתוצאה הסופית כל כך מוצלחת כל פרסום מאוד לא סמוי על קירות ההאנגר מתקבל בהבנה, למעשה אפילו בהערצה - שבעידן החפלה הים תיכוני השולטת יש עוד מישהו שמוכן לשים כסף על מה שנקרא רוק ישראלי, ולסייע ביצירת ערב מופלא שכזה.

זקוקים אחד לשני

אמדורסקי ולידר כנראה לא יודו בזה, אבל שיתוף הפעולה הנוכחי ביניהם לא נובע רק מחיבור מוזיקלי מוצלח. אמדורסקי אומנם נמצא בשיאו האומנותי עם אלבומו האחרון והמרשים "הרי את", אבל זקוק ללידר מושך הקהל כדי להגיע גם למקומות גדולים יותר מהיכלי בורגנות א-לה זאפה. לידר מצדו, אחרי אלבום בינוני למדי אומנותית ומסחרית וזקוק לאמדורסקי כדי לשמר את האנרגיות עד לאלבום הבא.

לכאורה החיבור בין השניים שעשויים פחות או יותר מאותם חומרים, לא אמור להניב משהו חדש, אבל זה בעצם גם כוחו. לידראמדורסקי, כמו שאפשר היה לראות אתמול, משלימים זה את זה בצורה מושלמת. כשלידר, פרפומר בחסד, מביא לבמה את הפרסונה הבימתית והפופ-סטאריות ומצליח למשוך איתו לפרונט די בהצלחה גם את אמדורסקי המופנם (יחסית, יחסית).

תחשבו "קילרז" ו"דפש מוד" בפגישה מוצלחת

מוזיקלית בכלל מדובר בסיפור אהבה של פופ ורוק אלקטרוני מעודכן. לא פלא שהשיר החדש והמשותף שלהם ("לא יכול לישון") כל כך מוצלח, גם מוזיקלית וגם הפקתית. כשאת איכויות ההפקה מרגישים גם בביצוע החי, הודות לעיבודים המבריקים של הקלידנית המוכשרת תום דרום והנגנים המקצוענים מאחוריהם, שנותנים להם כל מה שצריך בשביל להישמע כמו הקולגות בחו"ל. תחשבו "קילרז" ו"דפש מוד" בפגישה מוצלחת עם טקסטים ישראליים מכאן, ותקבלו מתכון מנצח לאיך באמת צריכה להישמע מוזיקת רוק ישראלית בעשור החדש.

ראיתי אותם עוד במפגש הראשון שלהם ביחד בזאפה בו אירח אמדורסקי בהופעה מעולה כשלעצמה את לידר לשלושה שירים. כבר אז היה קשה לפספס את הפוטנציאל הגדול במופע משותף מלא. אתמול הם פרעו את השטרות, כשהפכו לישות אחת עוצמתית, שלא השאירה רגע אחד למנוחה אצל הקהל. הבחירה לזנוח את השירים השקטים אומנם העלתה קצת מרמור אצל מעריצי אמדורסקי, שלא היו הרוב בקהל, וגם אצלי (נטול "הוא האמין לה" ו"גשם מטאורים"), אבל חייבים להודות שהבחירה הזו הייתה נכונה ומוצדקת לאירוע מהסוג הזה, וככל הנראה לסיבוב המתוכנן כולו. וכך, מלבד "יקירתי" שפתח, שמר המופע על טמפו גבוה.

הלהיטים זרמו בזה אחר זה, ולידראמדורסקי נהנו

הודות לקטלוג שירים מפואר שאפשר לבחור ממנו, הלהיטים זרמו בזה אחר זה: "יותר טוב כלום מכמעט", "15 דקות", "לאונרדו", "הגולשים הצעירים", "על קו המים", "האנשים החדשים", "רכבת לצפון", "מרי לנצח" - רובם בעיבודים חדשים ומוצלחים כולל מאש-אפים חביבים בין לבין ואזכורים מוזיקליים מגניבים לקלאסיקות של מדונה ("Music"), דפש מוד ("Personal Jesus") ו-OMD ("Enola Gay"). מנגד, הייתי מוותר בכיף על הקאבר המאכזב ל"הבא בתור הוא סוס" של נושאי המגבעת ועל העיבוד הפושר ל"חולצת פסים", שדי פגע באנרגיות של המקור.

אם היה צריך עוד הוכחה כמה נהנים לידראמדורסקי זה מחברתו של זה, הגיע שיר הסיום בהדרן, בדמות קאבר משעשע אך מוצלח מאוד ל"השיר הזה" של האחיות פיק (שהפיק אמדורסקי במקור), במהלכו העלו בנות מהקהל לרקוד איתם על הבמה וסיימו את החגיגה באווירת פופ אלקטרונית משמחת. מישהו אמר רוק ישראלי?

עברי הוא המלך, אמדורסקי יכול להפיק לו אלבום - הביקורת של מאיה פישר

האלבום האחרון של עברי לידר "בקצב אחיד בתנועות של הגוף" לא היה הצלחה מסחררת, בלשון המעטה, לעומת ההצלחה של האלבום "הרי את" של אסף אמדורסקי. אמש חברו השניים להשקת המופע המשותף שלהם. על פניו, סביר היה להניח שלידר כעת ירכב יחד עם אמדורסקי על גל ההצלחה שלו. אלא שבפועל, לידר היה הכוכב האמיתי של הערב והשאיר את אמדורסקי בעמדה שנראתה כאילו הוא בעיקר בא ללוות אותו בהופעה.

ההתנהלות של עברי לידר אמש על הבמה התעלתה על נוכחותו של אמדורסקי, במספר לא מועט של רגעים. ביצועים אנרגטיים, התנהלות כריזמטית, נוכחות שאי אפשר להוריד ממנה את העיניים ועוד לא אמרנו כלום על הסקס-אפיל שאין רבים שיתחרו בו. כל אלה הוכיחו שלידר הוא עדיין פרפומר מהשורה הראשונה, שלא צריך את אסף אמדורסקי שיחזיק לו את היד. אבל אולי כדאי שישקול לאמץ אותו כמפיק מוזיקלי לקראת האלבום הבא.

וזאת מפני שהפרשנויות של אמדורסקי ללהיטים של לידר כמו "ניסים", "על קו המים" ו"תמיד אהבה" התעלו אמש אחד על השני, הפתיעו כל פעם מחדש והוכיחו שוב ושוב את כישרונו העצום. לעומת זאת, היו כמה שירים שהעיבוד המחודש גרע מהגרסה המקורית או מגרסת ההופעות המוכרת של לידר. זה קרה ב"לאונרדו", אך חמור מכך, זה קרה בשיר קאלט כמו "מרי לנצח", שהיה יכול להיות אחד ממסמרי הערב, אבל זכה לביצוע כמעט מעליב.

לידר השתלט על שירים של אמדרסקי

הנאמבר נבנה כ"בילד אפ" לקראת ההכרזה הדרמטית של לידר שהוא "בעצם בחור", אבל רגע השיא הזה התפספס ובגדול. במקום להעיף את הקהל גבוה גבוה ולתת עוד הברקה אלקטרונית שתשדרג עוד יותר את ההופעה למסיבה, הגיע אנטי-קליימקס איטי, לא קשור, וקשה היה להחמיץ את הפרצופים החמוצים מסביב.

הרגעים בהם לידר נתן את הפרשנות הווקלית שלו ללהיטים של אמדורסקי היו מרתקים ונשמעו כאילו השירים הם נכס טבעי שלו. כשהוא פתח את המופע עם "יקירתי", זה נשמע טבעי ומושלם, וכשהוא שר בית ב"15 דקות" השיר הפך אפילו יותר אפלולי ומצמרר מהמקור. הביצוע המשותף שלהם ל"השמיים הכחולים" יכול להפוך לשיר חופה אולטימטיבי.

פחות מדי ערבובים

ולמרות הפרשנויות הבודדות של האחד לשיריו של השני, במרבית המופע נשארו לידר ואמדורסקי כל אחד עם להיטיו ולא באמת העזו לשחק האחד בחומריו של השני. זוהי ההחמצה הגדולה של הערב. רוב הזמן לידר שר את שיריו המקוריים בזמן שאמדורסקי מלווה אותו בגיטרה, אפקטים ואיזה קול מלווה ברקע, וכשאמדורסקי שר את שיריו, לידר בעיקר ליווה אותו בקלידים. לתת ללידר לבלוט קצת יותר בשיר כמו "חלום כהה" יכול היה, למשל, לתת טעם יותר פיקנטי לשיר שזכה לביצוע מעולה גם ככה. גם אמדורסקי היה מוסיף צבע ועניין לשירים כמו "לאונרדו" או "האנשים החדשים".

לעומת זאת, השירים הבודדים שזכו לביצוע שווה של השניים נעו בין שעמום מחריד ורגעי שיא מרעננים. הסינגל המשותף של הצמד, "לא יכול לישון", זכה לביצוע שבעיקר עורר את הרצון ללכת לישון. לעומת זאת, האינטרפרטציה המודרנית של הזוג ל"הבא בתור הוא סוס" של "נושאי המגבעות" הייתה פשוט מעולה. תוספות אלקטרוניות, דיאלוג אמיתי בין השיר המקורי והפרשנות העכשווית העניקו רגע נחת סופר-כיפי.

האחיות פיק ו-AC/DC טסים בכיף ב"אנולה גיי"

"משחקים במוזיקה" היה מוטיב מגניב שחזר על עצמו מספר פעמים במהלך ההופעה ופיצה על העדר ספונטניות ורגעי חן אותנטיים. כשעברי לידר שילב את "Music" של מדונה ב"15 דקות" זה היה מפתיע ומדליק, אבל החגיגה המוזיקלית האמיתית הייתה בסוף ההופעה במייק-אובר שהשניים עשו ל"השיר הזה" של האחיות פיק.

דמיינו קומבינציה בין הריף המוכר של "Back to Black", של "AC/DC", "Enola Gay" האלמותי של "OMD", והלהיט הדביק והמזעזע של שרונה ודניאלה פיק – שילוב שהעלה את הרמה האמנותית של הערב בכמה רמות.
גם בסיום ההופעה הוכיח לידר את עליונותו כאומן מבצע והעלה כמה מעריצות מהקהל שיצטרפו לחגיגה שעל הבמה. את מחיאות הכפיים הוא קיבל כשעמד על רמקול עם שתי ידיו מונפות באוויר כמו ווינר אמיתי שיודע שיש לו עוד הרבה מה לתת למוזיקה בישראל.

• אסף אמדורסקי
• האנגר 11
• הופעות חיות
• מופע
• מופע משותף
• עברי לידר