לפעמים ההייפ נכון ויהוא ירון - יוצר, זמר ונגן קונטרה-בס וגיטרת בס - הוא נציג מושלם להוכחת התיאוריה הזו. מ-2008, מתוך הופעות צוזאמן קטנות ועד צפיפות מחניקה באוזן-בר, פורומי מעריצות ואינספור שיתופי פעולה מוזיקליים, נגינה בהרכבים מופלאים (אביב גדג', פאניק אנסמבל, רונה קינן, קטב מרירי ועוד רבים וטובים) והפקה מוזיקלית, בשנתיים-שלוש האחרונות אי אפשר היה להתחמק ממנו בסצנה המקומית.
ציפיות גבוהות
זה היה תהליך. יהוא ירון פרח בהדרגה בטיפוח קהל מסור, חוּבק ושובח על ידי קולגות, והפך לנושא שיחה בפאבים מעושנים בעיר, לדיבור, להייפ. ואלה יוצרים ציפייה עצומה מאלבום הבכורה. ירון, פרפקציוניסט, לקח את הזמן בהקלטות וזימן אליהן את הכישרונות שסביבו, בגופם או ברוחם. התוצאה נדירה ביופייה, מסובכת וסבוכה, בועטת ומטלטלת, והעמידה את מעטי המלעיזים על טעותם.
ליל אמש (מוצ"ש) שיקף את הסיפור הזה. ההופעה היתה מרגשת, קסומה, מלטפת אוזניים וסוטרת להן מיד לאחר מכן, על שחשו יותר מדי בנוח. כי זו המוזיקה של יהוא ירון ואלה מילותיו - הן יעטפו אותך במעטה תיאטרלי, יסחררו אותך אל שכרון חושים ולפני שתשים לב הן יעמדו מולך עירומות כביום היוולדן ויתחננו לאהבה והבנה. "מתחת כל הכוכבים ולעיני כל העולם, איבדתי את האומץ שהיה לי. לבד בעורף האויב, בתחנה המרכזית, מחייך שיחשבו שלא אכפת לי".
יוצר ופרפורמר מצוין
מלבד היותו יוצר בחסד, ירון הוא גם פרפורמר מצוין, מלהטט בין גוף ונפש שבורים ומכונסים בעצמם ("ההרודיון שלך") לבין היותו כרוז ונציג עם עכשווי ("לא זמן טוב"). הנוכחות של להקתו, שמלווה אותו ברובה מתחילת הדרך, היא בדיוק טפיחת השכם שהוא זקוק לה - קבוצת מוזיקאים מוכשרים ומפרגנים, שהתרגשו מהמעמד ממש כמוהו, וזה לא פשוט בימים ציניים שכאלה.
יהוא ירון מודע ליכולותיו כסולן ולצד אמן נוסף ומשתי הסיטואציות הוא מוציא את הטוב ביותר שלו. לכן גם כשעולה אורח לבמה האיזון אינו מופר אלא מועצם. רונה קינן, עימה הוא מופיע כבר זמן רב, מבצעת איתו את "קסיוס" שלה ו"עייפות" שלו בביצועים זוגיים מקסימים. גם שיתוף הפעולה עם שלומי שבן הדומיננטי על הפסנתר לא מאפיל על ירון. ב"בונוס" וב"ערב לזכרי" היפהפה שניהם ניגנו ושרו כאילו מדובר בצמד קבוע.
אביב גדג' מערער את היוצרות
עלייתו לבמה של אביב גדג', "האבא הרוחני" כפי שירון כינה אותו, ערערה את היוצרות. כחצי שנה עברה מאז הופעתו האחרונה של גדג', והלחץ שנצבר אצל מעריציו מתפרץ כאשר הוא מבצע את "דגל שחור", השיר שהכי מתאים לו מתוך האלבום של ירון, שכמו נכתב במיוחד עבורו. מדובר בביצוע מופתי, שבו פינה ירון מקום לגדג' בקדמת הבמה. ביצוע של ירון ל"הגולם" של גדג' היה מרתק, אבל הרגיש פחות במקום. יש שירים שמתאימים כנראה רק למבצע המקורי שלהם.
בסיום מעניק יהוא ירון תחושה של חיבוק חם לדרך אל הלילה הקר. חיבוק של יוצר מרתק סיפק בבארבי חוויה חזקה. באוטו, כש"דברים יומיומיים כאלה" מתחיל, רגע אחרי ההופעה שהשיקה את האלבום בוא הוא נמצא, מתברר כמה השיר הזה באמת טוב ומזכיר שלעזאזל עם ההייפ, המוזיקה הטובה והאהבה לה היא הדבר האמיתי.
>> דניאלה ספקטור עם בעלה; שילה פרבר עם חוה אלברשטיין, דן תורן ועוד