קשה להגיע ללא ציניות להופעה של ג'יימס בלאנט. ההיסטוריה זוכרת לו בעיקר את שתי הבלדות הדביקות "Goodbye My Lover", ו"You're Beautiful", כשאת האחרון תיאר בעצמו כ"שיר מעצבן". אבל בכל זאת בעשור שעבר מאז אלבום הבכורה, הוא שחרר עוד שלושה אלבומים בהם פיתח זהות קצת יותר מחוספסת, וסיפק כמה להיטים שלא מקבלים מהם סכרת. ב"Moon Landing", האלבום הרביעי שהוציא לפני שנתיים, הוא הוסיף למתיקות האופיינית עוד קצת גיטרות, יוקולילי וקצב. מודל ג'יימס בלאנט 2015 לא מבטיח לנו את מסיבת השנה, אבל גם לא ערב של שירי סלואו מבוצעים על פסנתר כנף.
ואז הוא התיישב על הפסנתר. בלאנט בחר להתחיל עם "Face the Sun", בלדה הפותחת את אלבומו האחרון. רגע לפני ש"הבחורים-שחברה-שלהם-גררה-אותם" הספיקו להתבאס, הוא בעט בכסא הפסנתר ותפס את הגיטרה. בלאנט כבר בן 40, אבל הוא עדיין לובש טי-שירט, ג'ינס וסניקרס, לוק של אחרי-צבא. ואחרי הצבא אתה פשוט רוצה לעשות כיף. בלאנט מלהטט על הבמה, מקפץ ומסתובב, מתקרב ומתרחק מהקהל, עם כמות אנרגיות מפתיעה ומשחררת.
אבל כן יש משהו מאוד בוגר בבלאנט, וזו המודעות העצמית. בין הפלירטוטים שלו עם הקהל הוא מספר בדיחות על זה שהוא קטן פיזית ("אני אוהב לנגן ביוקולילי כי זה גורם לי להראות גדול") או על הקול העדין שלו ("בנים אל תשירו, השירים גבוהים לכם מדי"). מסתבר שהבחור שהסתמן כאחד הזמרים הרכרוכיים בעולם הוא בעל כריזמה בימתית סוחפת. מלבד העובדה שהקול שלו נשמע מצויין בהופעה, הוא שולט ביד רמה בקהל. כשהוא מבקש להדליק אורות, כל האולם זורח. כשהוא מבקש מהם לא למחוא כפיים בשיר הבא, הם דוממים. כששר את "High" מתוך אלבומו הראשון, הוא היפנט את כל היושבים, ששרו איתו באדיקות את המילים וסיפקו מופע פלאפונים חד פעמי.
בלאנט ממשיך עם קטעים מוכרים יותר או פחות, מרגשים יותר או פחות. מדלג בין הגיטרה לפסנתר בשירים כמו "Satellites" הקצבי, או "Carry You Home" הרומנטי. בלילה הזה הוא גרף של עליות וירידות מבחינת האנרגיה, והקהל מחבק באהבה את מצבי הרוח המשתנים. כשביצע את השיר החדש " Smoke Signals", הוא הצליח ליצור אווירה אינטימית בהיכל יד אליהו העצום. כשהוא וההרכב ביצעו קאבר ל"Coz I Love you", שיר גיטרות מהסבנטיז, היה נדמה שהם להקת רוק לא רעה בכלל.
מעל הכל ג'יימס בלאנט הוכיח אמש שלא צריך להיות מכונת להיטים בשביל להצליח להופיע כמו אחת כזו. מצד אחד הוא לא "זמר של להיט אחד", מצד שני הוא לא של הרבה יותר. אבל בזכות העובדה שהוא מודע היטב ליכולותיו ולחומרים שלו, הוא יודע לאזן ביניהם ולשמור על רמה גבוהה של עניין ומקצוענות לכל אורך המופע.
הערות שוליים
- אם המסך שמעל הבמה מקרין וידאו-ארט שנע בין תמונות של אסטרונאוט לפסים ירוקים, אפשר לוותר על התענוג ובמקומו לשדר עוד מצלמות מהמופע.
- המסכים הצדדיים שכן הקרינו את המופע שידרו בעיכוב של שניה, מה שיצר חוסר סנכרון בין הסאונד לתמונה. תופעה שחוזרת מדי פעם בהופעות בארץ, נא לטפל בהקדם.
- רבע פדיחה: בלאנט זרק בדיחה על זה שהקהל הצרפתי לא מוחא כפיים בקצב, וגילה שכל יושבי השורה הראשונה הם צרפתים.
- אמנם לא צריך חליפה או סטים שונים של תלבושות, אבל נשמח אם בפעם הבאה תשקיע עוד כמה דקות בבחירת הלוק.
