אריק ברמן: "אני לא רן דנקר. כמעט לא מזהים אותי ברחוב"

במהלך המלחמה האחרונה אמר אריק ברמן בראיון לטלוויזיה שהוא מרחם על הילדים הפלסטינאים שנהרגו בעזה, אמירה שסיבכה אותו מעט. אמש, אחרי מופע ההשקה החגיגי לאלבומו השני "שמות" ולמופע החדש, אמר אותו ברמן שהבעת הדעה הפוליטית הייתה מיותרת. אבל שלא יהיה ספק, אריק ברמן אולי יפסיק להתבטא בעל פה בתקשורת, אבל הטקסטים שלו ממשיכים להביע את כל דעותיו. בעידן של בלדות קלילות ברמן הוא אולי אמן המיינסטרים האחרון שמצליח להפעיל מחאה שקטה, כזו שעשויה להשפיע על מי שיבין אותה ובאותו הזמן לא מפריעה לסינגל להיכנס לפלייליסט.

לכן לא יכול היה ברמן לבקש עיתוי טוב יותר ליציאת המופע החדש שלו, בעל השם המקורי "אריק ברמן 2". מצב הרוח של אחרי מלחמה ומערכת בחירות, ששוב מבשרת לנו שאין תקווה, לא משפרים את המצב. המוזיקה הקודרת שמאפיינת חלק מהדיסק החדש שלו מתמזגת היטב עם חוסר האונים הלאומי בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. מפוטרי ההיי-טק החדשים וחותמי לשכת האבטלה הותיקים יכולים להתחבר עם ייאושם למוסיקה שלו.

אריק ברמן פחות זורם וקליט

מי שמגיע להופעה של ברמן חייב להיות מרוכז. חלק גדול מהשירים ארוכים ומורכבים וקשה להבין את הכוונה האמיתית שלהם בשמיעה ראשונה. לצדם קיימים גם הלהיטים, שבזכותם הדיסק יימכר. אולם בניגוד לדיסק הקודם, שהנפיק מספר להיטים לרדיו, השירים החדשים יותר עמוקים ופחות זורמים וקליטים, מה שמטיל צל על יכולתו של ברמן לשחזר תארים כמו "זמר השנה", "שיר השנה" ו"איש השנה במוזיקה", בהם זכה ב- 2007.

על הבמה ברמן נראה רגוע ושליו. הוא נמצא בשליטה מלאה ומקפיד להתעמק בכל שורה שיוצאת מפיו. הוא רוצה קהל שמקשיב למילים ונותן לכל מילה את הכבוד המגיע לה. הכבדות שלו מופרת מידי פעם בהערות על להקתו כמו: "הגיטריסט שלידי קנה היום משקפיים חדשים והוא מפחד שלא תאהבו אותם", וגם מתבדח עם הקהל כשאומר: "השיר הבא קצת ארוך אז יש לכם שתי אפשרויות: להקשיב למילים או ללכת לשירותים". בסוף המופע הוא זה שנותן את המחמאות לקהל: "הייתם מאוד סבלניים, אני חייב לציין" ובכלל, נותן הרגשה שהוא יותר קשוב ובוגר. להיט מהאלבום הראשון כמו "המתוקות הראשונות", שאמנם מבוצע במופע, משתייך יותר לתקופה הסוררת שלו עוד לפני שחתר להשיג "הגשמה עצמית".

דואט מפתיע עם אפרת גוש

באחד השלבים ברמן אומר "יש לי עבורכם הפתעה", ומעלה לבמה את אפרת גוש, שחתומה איתו באותה חברת תקליטים. יחד הם מבצעים שיר בשם "חבר בלבנון", על בחורה שבוגדת בחבר שלה בזמן השירות הצבאי שלו. גוש, כמו גוש, דואגת להיות טיזרית ופתיינית וזורקת מדי פעם "מיאו" מפתה לכיוונו של ברמן, שמחייך.

מוזיקלית המופע הזה מעט יותר מורכב, עם גיטרה חשמלית שנייה שמתווספת להרכב ומחזקת את הצד הרוקי. בנוסף משלב ברמן דרבוקה וקונטרה-בס, מה שמאפשר לו גיוון גדול יותר בצליל ובעיבודים.

בציניות אופיינית אומר ברמן בסוף המופע לכתבת נלהבת של מגזין בידור טלוויזיוני: "למרות הצלחת הדיסק הראשון אני לא רן דנקר, מעט מאוד אנשים מצליחים לזהות אותי ברחוב".

• אלבום שני
• אפרת גוש
• אריק ברמן
• מופע השקה