פרויקט אחד חלקי שטייגל
"הולכים לבוא עלי ימים של שלווה... זה מרגיש כבר בפתח, זה רובץ על סף דלתי, זה ממתין לי בנחת, מתנגן בתוך בטני". השורות האלו מתוך השיר "ימים של שלווה" מסיימות את האלבום החדש של מור שטייגל, "מחשבות יכולות לשנות". אבל "שלווה" היא מילה קצת גדולה כרגע על שטייגל, במיוחד לאור העובדה שברוב תחנות הרדיו עדיין מעדיפים להתעלם ממנה, גם לאחר אותה כתבה בטלוויזיה, בה יצאה בעצמה לבדוק בשטח מדוע בוחרים להתעלם ממנה. אבל זה היה לפני כחמש שנים, כשיצא אלבום הבכורה שלה "עד המבול הבא". הרבה לא השתנה מאז והמצב ברדיו לא נעשה אופטימי יותר. הרדידות זועקת מכל מקום.
ובחזרה לשטייגל. באלבום הבכורה היו לה כמה שירים ראויים, אבל זה לא היה מספיק. האלבום היה בוסרי ולא מספיק מגובש, עם יסודות שאותם הניחה והיוו בסיס להמשך, שנשמע מבטיח יותר. שטייגל התפתחה מאז כאמנית וזמרת, כשנקודת השיא שלה הגיעה כמובן באלבום "ברזל" של פרויקט "אחד חלקי אחד" בו השתתפה, האלבום הישראלי הטוב ביותר בעשור האחרון, לטעמי. השירים היפים "האורן" ו"כדור ברזל" נצצו בו ושטייגל בהקה יחד איתם. מלבד זאת שיתפה פעולה עם לאה שבת, קורין אלאל, יענקל'ה רוטבליט וכמובן באלבום הבכורה של "אחד חלקי אחד".
המשך לקו המלנכולי של "ברזל"
"מחשבות יכולות לשנות", האלבום השני של מור שטייגל, ממשיך מעט את הקו המלנכולי והמדוכדך של "ברזל" ויש בו שירים שיכלו להיכנס לפרויקט ההוא. מצד שני, יש לו חיים עצמאיים משלו והוא אופטימי יותר. בעז ריינשרייבר, בן זוגה של שטיגל ושותף בהרכב "אחד חלקי אחד" הפיק מוזיקלית את האלבום, שותף לשלושה שירים ואף מנגן בכולם. המגע שלו מורגש, תהיו בטוחים.
מור שטייגל - "חידות"; הקליפ "הכל מתבהר"
שטייגל ממשיכה להתבסס כאן על הקו הלירי שמאפיין אותה. זה עובד, למשל, בשני שירים, המוצלחים באלבום, שמתבססים על טקסטים של משוררות מנוחות. הראשון, הפותח, "על יד הים (חול אפסי)" עם מילים של דליה רביקוביץ', והשני, "דיונות", שנהנה ממילותיה של תרצה אתר. מלבדם, הטקסטים הנוספים הם של שטייגל, של בן זוגה, ושל מיכל חכם ומיה כספי.
מלחינה מוכשרת, כותבת לא רעה
שטייגל מתגלה באלבום הזה כמלחינה מוכשרת וגם ככותבת מילים לא רעה. התוצאה היא אלבום פולק-רוק יפה וצנוע, שדורש יותר מהאזנה אחת. אין בו נפילות מתח, אין צעקות, אין דרמה, ונראה שריינשרייבר הקפיד על קו עדין, צנוע ולא בומבסטי. את הקול המלנכולי של שטייגל שנמצא בפרונט מלווים בין היתר בנג'ו, כינור, צ'לו ופסנתר, שמשרים אווירה אינטימית מאוד.
"אין כסף, יש אהבה" היה הסינגל הראשון שיצא מהדיסק לפני כשנה ואפשר לומר שהוא משקף את רוח האלבום. שטייגל נזקקה כנראה לזמן ולמקצה שיפורים, וטוב שכך. "בחורף הזה ניוולד מחדש, במקום שני קווים ישרים נהייה משולש", היא שרה ב"בחורף הזה". יחד עם "ימים של שלווה" מתקבלת חטיבה אופטימית לסיום.
מור שטייגל- "מחשבות יכולות לשנות"
דרך הגב
הפעם האחרונה שבה צפיתי במופע שלם כשהאמן הופיע עם הגב אל הקהל היה בצוותא במופע של רות דולורס וייס. במופע הבכורה של מור שטייגל זה קרה שוב, כשהיא הופיעה כל הערב ישובה על כסא מול הפסנתר, עם הגב אל הקהל, כשמידי פעם היא זורקת מבט אל השורות המצומצמות. החלל האינטימי התאים היטב למופע הקטן, אולם הורגש חסרונם של כלי מיתר כמו כינור, צ'לו או אפילו הבנג'ו, שהופיע באלבומה בשיר "אין כסף יש אהבה", שהיו מיטיבים עם המתרחש.
במקום זה ניצבו על הבמה ניצבו שני גיטריסטים ומתופף, שהעניקו ניחוח רוקיסטי. לפעמים זה עבד, וסולואי הגיטרה של איציק יונה עבדו יפה בכמה מהשירים, אבל נדמה שדגש רב מידי על רוק פחות מתאים למופע שכזה.
שטייגל מצידה עשתה את המקסימום, ואפילו לא ליהגה שטויות כמו שרבים מהאמנים עושים. מהמעט שאמרה היה אפשר להבין שהיא חושבת שאלבום שני מרגש יותר מאלבום ראשון ושהיא הושפעה מלאונרד כהן כשהלחינה את אחד השירים. עם כובע אפור על הראש היא נתנה לשירים לזרום בזה אחר זה, עם רפרטואר שהורכב רובו מהאלבום החדש ועוד כשלושה שירים מאלבום הבכורה ומהאלבום הראשון של פרויקט "1:1".
קול מלנכולי ואפלולי
בלטו בהעדרם השירים "האורן" ו"כדור ברזל" מהיפים שב"ברזל", האלבום השני של "אחד חלקי אחד". גם "עד המבול הבא" מתוך אלבום הבכורה יכול היה להיות הדרן מוצלח יותר מאשר לשיר פעם נוספת את "24 שעות", איתו פתחה וסיימה את המופע.
שטייגל מנגנת בכישרון על הפסנתר, יש לה קול מלנכולי ואפלולי, וכשהיא שרה בליווי פסנתר בלבד את "השיר יפתח לי דלת" (מהאלבום הראשון של "אחד חלקי אחד") זה היה יפהפה. שילוב של עוד שירים כאלו, רק היא והפסנתר, והוספת כלי מיתר, ישדרגו את המופע שהיווה יריית פתיחה מוצלחת, אם כי מקצה שיפורים קטן היה עושה עמו חסד.
ידידתי, שלא הכירה את שטייגל קודם לכן, והייתה בטוחה שקארי ברדשאו מ"סקס והעיר הגדולה", היא זו שיושבת מול הפסנתר ושרה (הן דומות להפליא) טענה שלא ברור למה מדוע השירים שלה לא מושמעים ברדיו. האמת, גם לי לא.
מור שטייגל בהופעה, אוזן בר, תל אביב, 10 באפריל 2010.