טום מורלו live 2 tom morello (צילום: Ethan Miller, GettyImages IL)
פרפרים בבטן. מורלו | צילום: Ethan Miller, GettyImages IL

טום מורלו מגיעה לפסטיבל "פולקל'ה", בתל אביב. נשמע הזוי? מה לטום מורלו, הגיטריסט הגדול של "רייג' אגיינסט דה מאשין", זה שהרחיב את טווח הצלילים שניתן להוציא מגיטרה חשמלית, ושמגזין ה"רולינג סטון" הגדיר כאחד ממאה הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים, ולמוזיקת פולק?

בשביל להרגיע את הדופק, אז לא ידוע לי על כוונה של טום מורלו להגיע לארץ בקרוב. אבל "The Nightwatchman", האלטר-אגו של מורלו דווקא מאוד-מאוד אוהב פולק-רוק-קאנטרי. לפני כשנה, אחרי ש"Audioslave" התפרקו, היה זקוק מורלו לפורקן מוזיקלי לדעותיו הפוליטיות והחברתיות, כפי שנהג לעשות בRATM. הוא הוציא את "One man revolution", האלבום הראשון תחת הטייטל החדש, ושבר להרבה אנשים הרבה סטיגמות.

בניגוד למורלו של "רייג'", שהתפרסם בזכות הסקרצ'ינג והאפקטים המיוחדים בנגינת החשמלית, "The Nightwatchman" הוא טיפוס מינימליסטי ומלודי בטרוף, על סף הקיטש. זה מורלו כל כך אחר, שכל מי שייגש לאלבום עם ציפייה לשמוע אותו מלהטט בסגנון המוכר צפוי להתאכזב בגדול. מה שכנראה קרה למבקרי מוזיקה רבים בעולם. מצד שני, כשיותם בן חורין מ"יוסלס איי.די" מקליט אלבום אקוסטי- תדעו מאיפה זה מגיע.

לאחרונה הוציא מורלו את "The Fabled City", אלבומו השני תחת הטייטל. שיר הנושא מציג התקדמות מוזיקאלית קלה לעומת האלבום הראשון, כאשר מלבד גיטרה אקוסטית, ניתן למצוא נגיעות של צ'לו, קלידים ("Whatever It Takes") ותופים. מצד שני, מורלו מתגלה כגיטריסט בינוני כשהוא עובר לגיטרה האקוסטית. אבל מה שהופך את האלבום למשובח הן דווקא המלודיות הידידותיות, והקול של מורלו, שנע כאן בין ניק קייב הדיכאוני והכועס ללאונרד כהן עם קולו הצרוד והכואב ("Rise To Power").

טום מורלו live 1 tom morello (צילום: Max Whittaker, GettyImages IL)
עדיין מלא במסרים פוליטיים וחברתיים | צילום: Max Whittaker, GettyImages IL

חיזוקים קוליים נוספים באלבום הם זמר הקאנטרי שוּטר ג'נינגס בשיר "The Iron Wheel", וסרג' טאנקיאן מ SOAD, באחד השירים הענוגים באלבום Lazarus On Down . טאנקיאן הוא גם שותפו הא-פוליטי של מורלו בהקמת הארגון ללא מטרות רווח Axis of Justice, שהוקם במטרה לקרב מוזיקאים וחובבי מוזיקה להלחם על צדק וזכויות סוציאליות.

למרות שמדובר בביצועי פולק-קאנטרי מורלו לא איבד את הרוח והזעם של RATM, שמורגשים היטב גם באלבומי הסולו שלו. המוזיקה שלו ממשיכה להיות מלאה במסרים פוליטיים וחברתיים. "The King Of Hell", מוקדש לנשיא ג'ורג' וו. בוש, שכבש את עיראק בתירוץ של לשחרר את העולם מאיומי הנשק להשמדה המונית, ועוסק גם בעינוי אסירים מחוץ לגבולות ארה"ב.

"The Fabled City" הוא אלבום שכל חובב פולק-רוק-קאנטרי יתאהב בו. אחד האלבומים המרגשים שיצאו השנה. הוא עשה לי לפרפרים בבטן וגרם לי להתאהב בטום מורלו החדש. אם רק ישכיל מורלו לחשמל את השירים, לשחרר אותם מביצועי האנפלגד לטובת גרסאות RATM, אז יש כאן אוסף שירים עם פוטנציאל להיטי ענק, בדיוק כמו באלבום הראשון של"רייג'".