כשנולדתי, וזה היה מזמן, ניל סדקה היה לא רלוונטי כבר עשרים שנה. בשנת 1963 נוסדה להקת הביטלס, "וזה היה דבר רע", לדבריו של סדקה. הוא החליט להפסיק לבצע את המוזיקה שלו. 47 שנים עברו, ואותו סדקה, עם אותו קול בדיוק, כבש את הבמה בהיכל נוקיה בתל אביב, כאילו לא היו ביטלס, ולא הייתה פרישה, והדבר היחיד שהשתנה זה השיער המלאכותי על הפדחת.
קצת מאחורי לאונד כהן, פול אנקה וג'וני קאש
בניגוד לאחרים מבני גילו ניל סדקה לא זוכה לאותו סוג של תהילה. הוא לא ממלא אולמות בווגאס כמו פול אנקה, לא הוציא אלבומי קאמבק מפוארים כמו ג'וני קאש ולא תשמעו אף בוגר כוכב נולד מתרגם את שיריו לעברית כמו שעושים ללאונרד כהן. נראה כאילו המקום היחיד שעדיין שומעים את השירים של סדקה הוא בשידורים החוזרים של סדרת סרטי "אסקימו לימון".
גם צחי נוי, שישב בקהל, יכול להודות שזה סוף קצת חמצמץ לקריירה של מוזיקאי שהתחיל לכתוב מוזיקה, לדבריו, לפני 58 שנים, ובדרך הצליח להשפיע על ההיסטוריה של הרוקנ'רול האמריקני לדורותיו. כדי להזכיר לנו את ההשפעה הזאת, ההופעה מתחילה במצגת של תמונות ומוזיקה של מיטב האמנים שביצעו משיריו, מפרנק סינטרה ועד אלביס פרסלי, עם נגיעות של קווין, אבבא, ניל דיאמונד, פטסי קליין ואפילו הומר סימפסון.
"יש לי כל כך הרבה להיטים, שאני לא יודע במה לבחור"
לבוש בז'קט שנראה תלוש מהמציאות התל-אביבית, החיוך של סדקה עולה לבמה קצת לפני ניל עצמו. "יש לי כל כך הרבה להיטים, שאני לא יודע במה לבחור", הוא אומר לקהל - וישר פוצח במחרוזת משיריו הגדולים ביותר משנות השישים. הקהל מנענע את ראשו בקצב עם "Happy Birthday, Sweet Sixteen", מתחיל לזוז בכסא בקצב הדיסקו יחד עם "Breaking Up is Hard to Do" ומצטרף לפזמון ב-"Calendar Girl".
אבל שיאי ההופעה מגיעים בקטעים הפחות צפויים. "Oh Carol", אולי השיר הכי מזוהה עם סדקה, זכה לביצוע בעברית ("הקלטתי את זה לפני 45 שנה, אני מקווה שאזכור את המילים"). וכאילו שזה לא מספיק, סדקה מבצע בעברית גם את "You Mean Everything To Me", אולי השיר הכי רומנטי שכתב אי פעם.
כל שיר מ-40 השנה האחרונות הוא "חדש"
אבל איפשהו באמצע סדקה הולך קצת לאיבוד. נראה שגם בגיל 72 הוא עדיין מסוגל להתרגש מהופעה מול אולם ענק כמו היכל נוקיה. כל שיר שנכתב בארבעים השנים האחרונות נחשב לשיר "חדש", והשירים החדשים האלה גרמו לקהל לנוע באי-נוחות בכיסאות, אפילו אם היו ביניהם כמה פנינים של ממש.
שיא ההופעה מגיע עם ביצוע ל-" Turning Back The Hands Of Time", שיר מרגש שכתב לאביו לפי המלודיה המפורסמת של "Nessum Dorma", מתוך האופרה של פוצ'יני. נישא על גבי גלי ההתרגשות, סדקה עובר לשיר את "יידישע מאמא" באנגלית ויידיש, בביצוע מצמרר שמסתיים בהזלת דמעה של הזמר, ושל רבים בקהל.
כשהוא עובר ליידיש - הריגוש עצום
כאן כבר היה ברור שמדובר בהופעה לא רגילה של הזמר המבוגר, שגדל בניו יורק למשפחה יהודית קשת יום. במקום להופיע בקזינו באטלנטיק סיטי או בדיסנילד (שתי ההופעות הבאות שלו בסיבוב), סדקה זכה לשיר ביידיש מול אלפי ישראלים את "װוּ אַהין זאָל איך גײן? װער קען ענטפֿערן מיר, װוּ צו גײן", או בעברית "לאן אלך? מי יוכל לענות לי, כל הדלתות נעולות בפני".
השיר, שהתפרסם בתקופת מלחמת העולם השנייה, מסתיים בתשובה המרגשת, שגרמה לכל הקהל לעמוד על הרגליים ולהריע, "עכשיו אני יודע לאן אלך, אל המקום בו בני עמי עומדים גאים. תנו לי ללכת ללכת לארץ המובטחת. אני גאה, כי אני חופשי, לא עוד נדודים בשבילי!".
