הקרנבל של יעל קראוס מתחיל מהרגע שאתה נכנס, עוד לפני שהתו הראשון יוצא מפיה. פרחים קישוטיים מארחים חברה לוילון השחור שבתיאטרון תמונע ומודיעים לנוכחים שמה שהם עומדים לראות ולשמוע הוא לא עוד מופע רגיל, אלא עם ערך מוסף. עם פרחים.
מוקפת במוזיקאים מהטובים ביותר
לקריאותיהן הנרגשות של הקהל הצפוף, עולה קראוס בחיוך ענקי שלא יורד כמעט לרגע. מסביבה מתאספים כמה מהמוזיקאים הטובים ביותר בתחומם והמלווים אותה בדרכה ביחד ולחוד שנים רבות, ביניהם גליה חי הקסומה בויולה וקולות (שמינית פאניק אנסמבל ואינספור אחרים) המתוחזקת בחלק מהשירים באבנר קלמר הקסום לא פחות, המתופף האלמותי ברק קרם (חצי אונילי), עוזי פיינרמן (שליש האחים רמירז) החולש על הגיטרות ויונתן לוי בבס.
c.jpg "יונתן לוי, עוזי פיינרמן, הופעה יעל קראוס (צילום: נועה מגר)")
c.jpg "יעל קראוס הופעה 2 (צילום: נועה מגר)")
קראוס מגיעה למופע הבכורה שלה עם רזומה מפואר. אין שום סיבה להזכיר את הייחוס המשפחתי כשאת בוגרת "בוסה" ו"פאניק אנסמבל" ובין השורות ניתן ללקט שיתופי פעולה פוריים עם שמות מוכרים כגון אסף אמדורסקי ועברי לידר. אך על אף אזכורו של הדוד שמוליק בכל פינה, קראוס מתעקשת לעשות את זה לבד ובצדק. כי הרי את לא צריכה שאנשים יהרהרו בדמיון בינך לבין הדוד כשקול כה זך ומקסים יוצא לך מהגרון, או יותר נכון, מהסרעפת. האלבום שהושק הערב הוא תוצר של שבע שנות עבודה מצידה של קראוס ושותפיה ליצירה, הכוללים בין השאר את בנו הנדלר, תמיר מוסקט, דניאל קורן, יוני בלוך ועוד רבים וטובים.
ווקאליסטית נהדרת ותיאטרלית
עד כאן ניים דרופינג, ולא בכדי, מכיוון שמהצליל הראשון שמשמיעה קראוס, אי אפשר לשים לב לשום דבר אחר. הקרנבל החל וכולם מוזמנים ליהנות מהמופע ששילמו עליו. אפילו במוזיקה עצמה חשים את התיאטרליות הרבה של הווקאליסטית הנהדרת הזאת. התיזמורים, עליהם אחראי דניאל קורן, מכניסים את המאזין מהר מאוד לאגדה. לעיתים אגרסיבית ולעיתים עדינה אבל תמיד מלטפת ומשאירה את הנוכחים על קצות האצבעות. קראוס מפלרטטת עם ויולה וקלידים, שריקות ונקישות, נענועי אגן וסלסולי מפרקים, ומבטיחה בוטיק מלא בכל טוב.
c.jpg "אבנר קלמר, גליה חי, הופעה יעל קראוס (צילום: נועה מגר)")
c.jpg "יעל קראוס הופעה 1 (צילום: נועה מגר)")
בין שנסון לבוסה נובה, טאץ' מזרחי קליל וסול, בולט בגאון השיר "Floor". השילוב בין המוני סגנונות אל תוך שיר שאורכו פחות מארבע דקות לא מבלבל לרגע ומבוצע באופן מהודק ונהדר. גם הסינגל המוצלח "Boo", שקראוס מסבירה את היוולדו כשיר שנכתב על מערכת יחסים ובמיוחד לכזו הכוללת מוזיקאים עסוקים, לא נופל מהגרסא המוקלטת שלו. הדבר שהכי בולט בשני השירים הללו, מלבד התרגשותה הרבה של האחראית על כתיבתם, הוא החדווה הרבה בה מבצעים הנוכחים אותם. הנבחרת של קראוס מהודקת ועובדת כמו שעון שוויצרי-ישראלי.
c.jpg "רועי ירקוני, הופעה יעל קראוס (צילום: נועה מגר)")
אורח מיוחד שמצטרף לאקסטרווגנזה על הבמה הוא רועי ירקוני, המוח מאחורי "פאניק אנסמבל", מתיישב אל הפסנתר לביצוע "Spring in my heart", שיר קסום ומתאים ביותר לליין שבו הולכת קראוס. עדין אך נושך, דקיק אך מלא נפח, נעים אך דוקר. ירקוני מפליא כהרגלו ומלווה את הסולנית שלו בגאווה ונעימות.
משאירה בסיום טעם של עוד
"זה עובר מהר מדי", אומרת בעלת הקרנבל ומתפנה להצגת ההרכב והמון תודות. הרשימה אמנם לא ארוכה אבל המילה "תודה" נאמרת פעמים רבות. היא אוחזת במיקרופון ונרעדת קלות, אחוזת התרגשות עצומה וסומק בלחיים. קראוס מחליטה לסיים את ההצגה בקול עדין וקלידים שחור-לבן. דניאל קורן המכשף על הפסנתר מגיע יחד איתה לקו הסיום. לאחר התזמורת בעלת הנוכחות הענקית, עושה קראוס טעם של עוד בסיומת הנעימה הזו.
הופעה מלאת דרמטיות, התכוונות לכל מילה וכל תו, אהבה גדולה מההרכב שלה וכשרון בלתי נלאה לכתיבה בסגנונות אינספור, הם מה שאולי יעשו את יעל קראוס לשם גדול. מי יודע, אולי זה כבר קורה ברגעים אלה. עם דיבורי ההשתאות והפליאה מהיופי, שנשמעו מהמשבחים לאחר המופע, זה לא יפתיע אותי בכלל. להיפך, הגיע הזמן.
c.jpg "יעל קראוס הופעה 3 (צילום: נועה מגר)")