"דברים נדירים כאלה, לא קורים הרבה"- הגדרה די הולמת לערב ההשקה של אסף אמדורסקי אמש במועדון התיאטרון לאלבומו החדש "צד א"'. לא במקרה, זו השורה האחרונה גם בשיר "זוג משמיים", איתו פתח את המופע, שורה שזעק מספר פעמים כדי להבהיר מה הולך לקרות בערב הזה. וכבר בהתחלה בלטה נקודה נדירה - ההרכב על הבמה כלל שלוש מוזיקאיות- קרני פוסטל בצ'לו, תום דרום בקלידים ואור אדרי בבס - אירוע נדיר (יחסית) ברוק הישראלי הגברי. הנוכחות הנשית המוגברת הזו שלהן תרמה מאוד לאווירה האפלה אך היוקרתית שאפיינה את המופע.
כמו סימפונייה אחת, ארוכה ומדויקת
הביצועים של ההרכב, שכלל גם את רון אלמוג ("הדורבנים") בתופים, היו רובם מתוזמנים ומדויקים להפליא כמו סימפונייה אחת ארוכה, עליה ניצח אמדורסקי בשרביטו הדמיוני. כבר בשירים "גולשים", "כוונות רעות" ו-"15 דקות" אפשר היה לשמוע את האווירה הקונצ'רטית, ואחריהם הגיעה רצועה קלאסית לכל דבר: אמדורסקי החליף בקלידים את דרום, שהחליפה בגלוקנשפיל את פוסטל, שעברה לצ'לו והשיר שכתב דוד אבידן, "הרחובות ממריאים לאט", המריא בזכות ההרמונייה הנהדרת.
אחרי "רעידת אדמה" שכתבה פוסטל הם מתחלפים חזרה כדי לנגן את "והוא האמין לה", אחד השירים הסוחפים בקריירה המרשימה של אמדורסקי, שהתחיל כשיר ערש לילדים והתפתח לקטע רוקיסטי, כשחתן האירוע יורד לקהל לנסר בחשמלית.
"יקירתי" של רונה קינן עולה לרגעים על המקור
באמצע השיר הבא, "בתוך הנשימות", צצה אורחת הכבוד רונה קינן, שהצטרפה גם ל"יקירתי" ונתנה לשיר החד פעמי הזה ביצוע שלרגעים התעלה על המקור. אמדורסקי לא עשה עניין מגיחתה המרשימה של קינן לבמה ובכלל מיעט מאוד בתקשורת עם הקהל לאורך המופע, דברן גדול הוא אף פעם לא היה. בשלב הזה הגיע הקטע החלש יחסית של הערב, שכלל ביצועים מייגעים ומבולבלים משהו ל"איפה את היום" ו"העיר הגדולה". הבלבול תוקן במהרה עם גרסה דארק-אייטיזית מכסחת ללהיט הכי פופולארי של אמדורסקי "אהבה חדשה".
באיחור של שתי דקות, לדבריו, עלה כוכב הערב להדרן וסופסוף שבר דיסטנס עם הקהל כשהוא מוזג לברי המזל צ'ייסרים כדי לציין את יום הולדתו הארבעים, אותו הוא חגג ממש אמש. ההדרן הראשון כלל את השיר שסוגר את "צד א'", "מסתכל בכוכבים", את "בראשית" מאלבומו הקודם ואת אחד השירים הכי מכאיבים ברוק הישראלי, "חלום כהה". עד כמה שגרסת האלבום היא בלתי מתפשרת, ההרכב הצליח להמם ולזעזע את הקהל עם השיר הזה עוד יותר, זעזוע נעים לכולם.
בפעם השנייה שחזרו לבמה הזכירה קרני פוסטל שכל הקונצרט המשובח הזה הוא באדיבות ה"מולטי טאלנט", שמצדו נותר נבוך ובתגובה הזמין את כל הקהל לשיר איתו את "השמיים הכחולים", השיר שכמעט כל זוג צעיר בטוח שנכתב לכבודו.
הוא לא מקדים את זמנו, הוא הזמן עצמו
אם יש דבר כזה, "קונצרט מודרני" אז כנראה שהכוונה היא למה שהתרחש אמש במועדון התיאטרון. ביצירה הייחודית הזו שנקראת "צד א'" ובמופע שמלווה אותה הגדיר אסף אמדורסקי מחדש את הקשר בין רוק למוזיקה קלאסית ומוזיקה אלקטרונית.
במקביל להעמקה במוטיבים האלקטרוניים שבלחניו השירה שלו הפכה רהוטה הרבה יותר ומזכירה את הזמרים הגדולים באמת, ומדובר על אמן שבמשך שנים טענו שהוא לא ממש זמר. אמדורסקי מסתפק בארבעה מוזיקאים בלבד איתו על הבמה,כדי ליצור סוג של תזמורת ייחודית, שיחד מביאה משהו אחר, חדש. אבל אמדורסקי לא מקדים את זמנו, לעיתים נדמה שהוא הזמן עצמו.