דקות לפני שנכנסתי למופע הבכורה של אליעד מלכי בבית היוצר חששתי שלא משנה מה אכתוב על האירוע אני אצא זה שלא הבין את הבדיחה. מלכי עצמו מוכן להישבע שהוא הדבר האמיתי, משגר עשרות סטטוסים שנכתבים בשעות הקטנות של הלילה מספרים על המאבק שלו אל מול הכוחות המדכאים של תעשיית המוזיקה הישראלית. בעוד הוא מנסה לפרוץ, הטוקבקים בעיקר מזלזלים. "מי זה? מי זה החסר מודעות הזה? מי זה? מי זה המכוער? המגעיל? מי מרשה לו? מי נתן לו במה בכלל?" שניה אחרי שהוא מסיר את המסקנטייפ הכסוף שכיסה את פיו, פונה אליעד מלכי לאותם טוקבקיסטים עלומים שלטענתו מנסים לסתום לו אותו. 

הכניסה למופע לא הבטיחה הרבה - שש או שבע שורות של כסאות פלסטיק עליהם יושבים מי שנראים כדרג השלישי של מיוצגי סוכנות ניצבים, כשברקע שירים של עידן רייכל. המקום רחוק מלהיות מלא למרות שבעמוד הפייסבוק שלו טוען מלכי שהמופע "סאולד אווט" (כך במקור). אם זה לא מספיק - לאכזבתי אין במקום עוד פליטי ריאלטי ותופעות רשת. האדם המוכר היחיד באירוע הוא המאבטח בכניסה שבמקרה גר בבית לידי. הכוכבים המפתיעים של הערב הם קבוצה של מתכנתים שהחליטו להגיע שתויים מאוד, עליזים מאוד ועם שירונים מודפסים. אחרי השיר הראשון - פארודיה על שיר מזרחי שבפזמון שלה חוזר מלכי על המילה "איוואה!" שלוש פעמים - הם כבר על הבמה, מפריחים נשיקות לעבר מלכי ומבקשים שיחתום להם על החזה.

עוד במאקו מוזיקה:

ראשונות לעלות על הבמה הן נערות מלהקת המחול "שפגט" שרוקדות בחן לצלילי קטע נצחונות. הרקדניות מלוות את מלכי במשך שלושת השירים הבאים וכאשר הן יורדות מהבמה קצת לפני הלהיט בון בון סטייל, קמים בבת אחת גם הוריהן שמילאו את שתי השורות הראשונות. מגדיל לעשות אביה של אחת הבנות שצועק "היה אחלה אליעד!". אם תהיתם – אליעד ממש לא מתרגש. התשובה לשאלה האם האירוע הזה רציני או לא הופכת לברורה יותר ויותר.

מסתבר שגם לרפרטואר של מלכי יש גבול ואנחנו מגיעים במהירות לחלק הקאברים של המופע, מנהג ידוע ואף חינני אצל אמנים מתחילים שרוצים לעבות קצת הסט ליסט. אך אסופת שירי המקלחת שבאה בזו אחר זו גורמת לי לבדוק שוב ושוב אם אני לא נמצא במקלט של בית ילדותי. כשלגופו וילון מוזהב טובח מלכי ב"משחק של דמעות" (איכותי), ניו-יורק ניו-יורק (אודישן קלאסי למלצרים מזמרים), "Let Her Go" (פייבוריט של המתכנתים) ו-Can" "You Feel The Love Tonight? (למה אני עדיין לא שיכור?). תבינו, אני נורא רוצה לפרגן לאליעד מלכי, אבל לשם כך הוא חייב ללוות את העבודה על המותג שלו בעבודה על המוזיקה שלו. אמנם לבחור יש קול מוזר אבל אביב גפן עשה מזה קריירה, ואליעד מלכי נראה טוב מגפן אלפי מונים.

מלכי נמצא כרגע בפוזיציה לא כיפית בכלל – הוא תופעת רשת לקראת סופה; הקליפ האחרון שהוציא לשיר "רציתי לאהוב" הגיע לפחות מחמישים אלף צפיות, מספר לא מרשים בכלל בהתחשב בקידום המאסיבי שקדם לו. הקהל רוצה לדעת מה עומד לפניו אך אין תשובות. אם למדתי משהו ממופע הבכורה של מלכי בבית היוצר זה שלמלכי אין מושג. הבחור עדיין לא יודע להפריד בין אמת לבדיה, בין מוזיקת פופ עדכנית לשירים מהאוסף היט מן 98' ובין מופע חשפנות למופע שירה וריקוד. לזכותו יאמר שלא ניתן להפריע לו לשיר עם הפלייבק ולנענע את הישבן. בינתיים, המופע של מלכי יכול להפוך לערב קאלט שיתפוס חזקת במסיבות רווקים/רווקות וירענן קצת את ערבי הדראג הנדושים ולשם כך הרפרטואר הקיים לגמרי מספיק.