_g.jpg "גל קוסטה בהופעה בנוקיה (צילום: אורית פניני)")
הביטוי "מוזיקת עולם" מתקשר בתודעה בדרך כלל לארצות אקזוטיות, מקצבים שבטיים, צלילים מתרבות אחרת, גרוב ונשמה מעולם שלא מכירים, שמחה ותשוקה, אהבה וחום, שמעשירים את העולם המוזיקלי של חיינו בעוד צבעים, גוונים, סגנונות, ניואנסים. כזו היתה גל קוסטה כאשר פרצה אל העולם המערבי בשנות ה-70' וה-80' עם הבוסה נובה שלה. אנטוניו קרלוס ז'ובים, כנראה יוצר הבוסה נובה הגדול בהיסטוריה, חקק את המשפט: "עבור הדרום אמריקני הבוסה נובה היא לא מוזיקה - היא דרך חיים". ואת דרך החיים, יחד עם הסמבה, השכילו קוסטה, ז'ובים, גורג'י בן ועוד יוצרים ומבצעים ברזיליאים גדולים כמו ז'ילברטו ז'יל וקייטנו ולוסו, להנחיל לעולם המערבי בסבנטיז ובאייטיז. את מה שבוב מארלי והוויילרז עשו לרגאיי - קוסטה וחבריה עשו לבוסה נובה ולסמבה.
31 שנה גל קוסטה לא הופיעה בישראל. היא חזרה אלינו אמש להיכל נוקיה, בת 68, נראית טוב ושרה מצויין. זה היה אמור להיות אירוע חגיגי. אלפי מעריציה בארץ הבטיחו את מקומם בהיכל. קיבוצים כמו ברור-חיל ומפלסים שבנגב, מעוזי הברזילרה הישראלית האותנטיים ביותר - התרוקנו אמש ועשו דרכם תל אביבה. כולם חיכו שקוסטה תחזיר אותם שוב לשנים היפות ההן, בהן המיינסטרים הישראלי נצבע בצבעי הטרופיקלה - "ארץ טרופית יפה" של אהוד מנור ומתי כספי, "בוא לריו" של יהודית רביץ, "אין כמו הסמבה" של אריק איינשטיין ו"העולם שמח" של אפרים שמיר ב"כוורת", שהקדים את זמנו.
_i.jpg "גל קוסטה בהופעה בנוקיה (צילום: אורית פניני)")
_c.jpg "גל קוסטה בהופעה בנוקיה (צילום: אורית פניני)")
אלא שגל קוסטה חשבה אחרת. היא עלתה לבמה בהיכל נוקיה עם הרכב שכלל שלושה נגנים בלבד - גיטריסט (שהיה מצויין לכשעצמו), מתופף (שגם תופף על תופים אלקטרוניים והפעיל לופים דגומים) ובסיסט. וזהו. בלי קלידן, בלי כלי נשיפה, בלי כלי הקשה. ארץ טרופית ג'יפה. זה היה מעט מדי. שלושה נגנים, טובים ככל שיהיו, גם עם לופים של קלידים ברקע - לא ממלאים את החלל העצום של נוקיה. עניין של גיאורפיה. זה הרכב שמתאים מקסימום להופעה ברידינג 3, אפילו היכל התרבות המחודש יהיה גדול עליו. גם גל קוסטה עצמה, זמרת גדולה ככל שתהיה - והיא באמת זמרת גדולה, שלא איבדה כלום מהיכולות הווקאליות שלה - לא יכולה לבד למלא את החלל של ההיכל.
אלא שחלל גדול עוד יותר ממנו נפער בליבם של רבים מבין כחמשת אלפים המעריצים שהטריחו עצמם במוצאי שבת מכל קצות הארץ. כי גם עם הרכב מצומצם קוסטה היתה יכולה לפנק אותם במיטב קלאסיקות הבוסה נובה שלה מאז ועד היום. בכל זאת, 31 שנה היא לא היתה פה, למה לא לתת לאנשים את החמצן שהם כה משתוקקים לו. אבל היא בחרה אחרת, וביצעה שירים רבים מאוד, רבים מדי, מהאלבום האחרון שלה, זה שיצא לפני שנתיים, ומרבית השירים האלה נשמעו רע.
_g.jpg "גל קוסטה בהופעה בנוקיה (צילום: אורית פניני)")
_g.jpg "גל קוסטה בהופעה בנוקיה (צילום: אורית פניני)")
גם מי שהוא לא מומחה גדול לבוסה נובה, יודע שהיא לא אמורה להישמע כמו ניסיון גרוע לעשות רוק מיינסטרים מהאייטיז, או לחילופין לרוץ כשברקע צלילי דיסטורשן של בס, או סאונד זוועתי של תופים אלקטרוניים - שזה מה שקוסטה והנגנים סיפקו בכמחצית משירי המופע. הניסיון של קוסטה להישמע מעודכנת נדון אמש לכישלון, ועוד על הגב של אנשים שחיכו לה כאן כל כך הרבה שנים ורק רצו שתחזיר אותם בנוסטלגיה לילדות. תחת זאת היא התייחסה להופעה ב"Tel Afif" כמו להופעה בסאן פאולו או ריו דה ז'אניירו - כאילו המעריצים מישראל רואים מופע שלה כל שנה בממוצע ועכשיו אפשר לתת להם בראש עם שירים שאף אחד לא מכיר.
אפשר היה למנות על אצבעות כף יד אחת את להיטי הבוסה נובה הגדולים באמת שקוסטה ביצעה אמש, וגם אותם, כך נדמה, היה צריך להוציא ממנה באיומים של שלטון חונטות. כשהיא הגיעה, בשיר האחרון בהדרן, ל"Trem das onze", הלהיט הכי גדול שלה, היה נדמה שהיא עושה טובה לקהל המקומי. היה מבאס לראות איך גל קוסטה הגדולה מגיעה הנה אחרי כל כך הרבה שנים, ולא שרה קלאסיקות כמו "הנערה מאיפנימה" ו"קורקובדו", שירים שכן ביצעה בעבר (גם אם במקור האורגינלי הם לא שלה). לעומת זאת היא כן ביצעה את "Baby", בקיטשיות-יתר.
למרות שהיא אמרה אחרי כל שיר "תודה רבה" בעברית ולפעמים גם איזה "Thank You Tel Aviv" התחושה היתה שקוסטה לא ממש מחוברת לקהל, לא משדרת חום, לא באמת רוצה שיחבקו אותה. היא באה לתת את שלה, לקחת את הכסף שהבטיח לה המפיק המקומי - ולהמשיך הלאה. אכפת לה מאיתנו? לא בטוח.
והקהל באמת התקשה לחבק. בשירים בודדים הצטרפו אליה בשירה (כולל "לה לה לה" אחד על גבול המעיק), ורוב הזמן זזו באי נוחות בכיסאות. עד שנמאס. אצל הברזילאים אין הנחות. אחרי משהו כמו שעה הופעה, עם עוד שיר רוק-דמיקולו ועוד עיבוד אלקטרוני לא ברור - אנשים התחילו לצאת החוצה. קהל ששילם מאות שקלים - הצביע ברגליים - קם ויצא. האם מדובר בעלבון לכוכבת מיתולוגית שמגיעה לישראל? בהחלט. האם היא הרוויחה אותו ביושר? גם נכון. לא ברור עוד כמה הזדמנויות יהיו לגל קוסטה לתקן את המופע הרע שהיא נתנה אמש בהיכל נוקיה. אבל בפעם הבאה לא בטוח שאפילו החבר'ה מברור חיל יבואו.