בסוף כל משפט שאתם אומרים במאיר אריאלית יושב זאב נחמה עם נרגילה

שלוש וחצי שעות נמשך אמש מופע המחווה ה-12 לזכרו של מאיר אריאל ז"ל, שלוש וחצי שעות בהן בוצעו 29 שירים, באורך ממוצע של 5 וחצי דקות, והוקרנו ארבעה קטעי וידיאו (מזל שהפעם ויתרו לנו על "הדשא של השכן"). משנה לשנה המופע הזה נהיה ארוך יותר, מורכב יותר, מסובך יותר, אולי אפילו מעיק יותר.

וזה צפוי, כי כאשר הקהל משלם בין 180 ש"ח ל-260 ₪ לכרטיס הוא מצפה לקבל תמורה בעד הכסף הוא מצפה שישקיעו בו. (אגב, הפקת המופע מסרה כי האמנים מקבלים תשלום של כאלף שקלים לאמן עבור השתתפותם באירוע).

אפרת גוש השאירה "מזכרת למאוננים"

והשנה השקיעו. יובל סלע (סביר ב"אלוהיי") ושלמה גרוניך (מצוין ונטול פסנתר ב"עוד אני אוהב", מרגש ב"מודה אני") הציגו לחנים חדשים לטקסטים של אריאל, דנה עדיני שרה את "אגדת דשא" עם הבתים הגנוזים ("בשנתי מלמלתי גילה גילה" נשמע כמו שיר חדש של משה קצב), אסף אמדורסקי הוביל סדרת ביצועים לשירי אלבום הבכורה של אריאל "חג ומועד ונופל", שבחלקם היו ראויים - ערן צור היה נפלא ב"חבית הדגים", אפרת גוש (מי אם לא היא) השאירה "מזכרת למאוננים" ושולי רנד שיחק היטב את "בתור לשיקוף ריאה". אמדורסקי עצמו היה בסדר, רק בסדר, ב"תקווה" ו"טרמינל".

אבל לצד ההשקעה נותרה גם תחושה חמוצה של אובר-מאמץ, גודש יתר וניסיון להבריק בכל מחיר - כדי לחפות על חסרונם של ארבעה קליברים גדולים שהפכו לחלק מנופו הקבוע של הערב – שלום חנוך, החבר הכי טוב של מאיר אריאל, שנעדר מסיבותיו שלו, אהוד בנאי, האמן שהכי מזוהה עם הנצחתו של אריאל, שלא היה שם עם "בלוז כנעני", וברי סחרוף ואביב גפן.

משה פרץ במקום שלום חנוך

במקומם נשמרו הספוטים המכובדים ביותר של הערב - אלה שלפני הסוף, לרד בנד, משה פרץ ואתניקס. רד בנד הם אחלה קטע, אבל דמות כמו רד אורבך, שכל כולה פה מלוכלך, בדיחות סקס ושערוריות, לא נשמעת אמינה כשהיא שרה "תנו צ'אנס לשלום" ו"נוקש על שערי גן עדן". אני מאוד אוהב את משה פרץ, והוא היה אחת מנקודות האור של הערב הזה עם ביצוע סול-אר אנ' בי משובח ל"לא יכול להוריד ממך את העיניים", שהזכיר את מייקל ג'קסון בגדולתו (או לפחות את בויז טו מאן). אבל מה למשה פרץ ולמאיר אריאל.

החיבור הכושל ביותר היה בין אתניקס - גם היא להקה סימפטית בדרך כלל - לבין "שלל שרב" ו"הולך בטל". אתניקס הם לא תמוז, הביצועים שלהם היו לא טובים, והקרקס ההזוי שהלך על הבמה, כשתרצה אריאל ומאירה אדס (המעריצה מס' 1 של מאיר אריאל ושלום חנוך ובת-בית בבית משפחת אריאל) רוקדות על הבמה בפרעות שיכורה - היה כבר יותר מדי. אז התברר שבסוף כל משפט שאתם אומרים במאיר אריאלית יושב זאב נחמה עם נרגילה.

איפה הילד עשו את זה עם מתנדבות

מי שהצילו את הערב הזה (חוץ ממשה פרץ) היו חברי להקת איפה הילד, בראשותו של חמי רודנר. איפה הילד הביאו לבמה רוקנ'רול, בצליל ובאנרגיות, שכל כך היה חסר בערב הזה, והרימו את הקהל עם "לילה בלי טיפה של דלק", שרודנר הלחין למילים של אריאל, ועם "סוף עונת התפוזים" המתבקש, כשהם רוכבים חזק על הקטע הקיבוצניקי (רודנר: "ירם יד כל מי שהיה עם מתנדבת!") ומארחים את יהודה עדר, בן קיבוץ כפר הנשיא. נדמה לי שזה אחד הביצועים הטובים ביותר ל"סוף עונת התפוזים" אי פעם.

מיכה שטרית הגיש נהדר את "שיר כאב" (למרות שכמו רבים טעה במילים). ביצוע מצוין נוסף היה של דניאל זמיר ל"בצהרי היום". זמיר, במראהו החרדי, בכשרונו העצום ובסקסופון הפלאי שלו, סחף את הקהל לרית'ם נ' בלוז מהנה במיוחד, כשהלהקה הקבועה מלווה אותו היטב. אודי אריאל, חרדי לא פחות, נתן את "עברנו את פרעה" כרגאיי גרובי במיוחד, ואיה כורם שרה יפה מאוד את "זרעי קיץ".

ארקדי דוכין, מאיה בלזיצמן ויהודה עדר בקאנון

נקודת אור נוספת נרשמה בביצוע של ארקדי דוכין, עדר ומאיה בלזיצמן ל"שדות גולדברג (ילדתי שלי)". השלושה שרו תפקידים, משלימים אחד את השני, והגיעו בסיום השיר לקאנון יפהפה. גם יובל בנאי, שלומי ברכה ואבנר חודורוב מ"משינה" תרמו את שלהם, בביצוע מרגש (אם כי לא חף מטעויות במילים) ל"נשל הנחש". בנאי הפתיע כאשר ביקש ממאיר אריאל למסור ד"ש בשמים לאביו, יוסי בנאי. ואם אתה סתם ציניקן בכל זאת זה צובט בלב.

רשימת הביצועים הפחות משכנעים כוללת את ריף כהן הצעירה, שלא הצליחה להחזיק את "ד"ר התחכמות", אולי בגלל ההתרגשות, את ירמי קפלן, שהבלוז של "ארול" לא התלבש עליו היטב וארז לב ארי, שעושה הכל כדי להיות אהוד בנאי החדש והפעם בחר ב"לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ", שמזוהה כקאבר של בנאי. רונית שחר המשיכה להידחף למופע הזה כפי שהיא עושה כל שנה. גם דורי בן זאב, חבר של מאיר אריאל והכל, שר כל שנה את אותו "סוף שבוע בכפר" שנשמע בדיוק כמו בשנה שעברה. ואף מילה על תרצה אריאל. אתם כבר יודעים לבד.

• אבנר חודורוב
• אהוד אריאל
• איה כורם
• איפה הילד
• אסף אמדורסקי
• אפרת גוש
• ארקדי דוכין
• אתניקס
• דנה עדיני
• דניאל זמיר
• יהודה עדר
• יואב קוטנר
• יובל בנאי
• מאיה בלזיצמן
• מאיר אריאל
• מיכה שטרית
• מיקי קם
• משה פרץ
• ערן צור
• רד אורבך
• רד בנד
• ריף כהן
• שולי רנד
• שחר אריאל
• שלומי ברכה
• שלמה גרוניך
• תרצה אריאל