אתמול זה הוכרע סופית: יש תקווה לרוק בארץ. ויש המון קהל שרוצה לשמוע רוק בארץ ורוצה שיכבדו אותו בברכה המסורתית של "ערב טוב מניאקים!". מרגע שיצאה ההכרזה על ההופעה הראשונה של להקת "היהודים" בקיסריה, נמכרו תוך שבוע כל הכרטיסים, הישג מכובד לאומן מכל ז'אנר שהוא, ופי כמה ללהקה שהיו כאלה שכבר התאבלו על גסיסת הסגנון המוזיקלי שלה. במשך יותר משלוש שעות ביצעו "היהודים" שירים מכל ארבעת אלבומיהם ואירחו את שלום חנוך בהופעה מתפוצצת מדיסטורשן וצרחות ומפוצצת באנרגיה כמו שרק "תום והפצצה" יודעים לתת.
c.jpg "היהודים בקיסריה, תום פטרובר (צילום: נועה מגר)")
בהרכב שכולל כמובן את אורית שחף בשירה, תום פטרובר בשירה וגיטרה, גיא באר ועומרי אגמון בגיטרות, ניר מימון בבס, יהב ליפנסקי בתופים ואדם פרי בקלידים ניגנו "היהודים" תמהיל מצוין של שיריהם מכל 18 שנות פעילותם, והוכיחו שגם אם הזמן עובר מהר וה"בייבי" שלהם כבר יכול, מטאפורית, להתגייס לצבא, יש שירים שכבשו אלפי אנשים והם לא מתכוונים להתפנות מליבם בקרוב.
הרבה כבוד ל"מציאות נפרדת"
אלבום הבכורה שלהם, "מציאות נפרדת", שמייצג עד היום את דרך החתחתים הקשה שרוקר אמיתי צריך לעבור בדרך לפסגת האמפי בקיסריה, זכה לכבוד המגיע לו בבחירת השירים, כשהיווה כשליש מהשירים בהופעה. "הימים שלנו" פתח וריגש, "הבלוז" זכה לביצוע מבריק ו"אלה" הרים על הרגליים את האלפים, שלא היו צריכים להמתין הרבה לעלייתו של אורח הכבוד לבמה.
.jpg "היהודים בקיסריה, שלום חנוך (צילום: נועה מגר)")
שלום חנוך הגיח אחרי שתום פטרובר עשה לו המון המון כבוד וסיפר שהלהקה "מאוהבת" בבנאדם. הרוקר המזדקן בא לכבד את הדור הצעיר שממשיך את הדרך שהוא סלל וביצע עם "היהודים" שישה שירים, שלושה שלו ושלושה שלהם, בחלוקה מאוזנת. "מחכים למשיח" היה מגניב מאוד וזכה לעיבוד "יהודי" מטאליסטי, בצליל נמוך וכבד. "הדרכים הידועות" היה מעולה, "ילדים של החיים", שכבר בוצע לאחרונה במופע של חנוך "ארבע תחנות", נשמע נפלא ו"אם כבר" היה לא פחות ממושלם.
c.jpg "היהודים בקיסריה, שלום חנוך, תום פטרובר (צילום: נועה מגר)")
אלא ששני שירים נוספים של "היהודים" שבוצעו יחד עם חנוך יצאו פחות טובים. בלדת הרוק האולטימטיבית לטינאייג'ריות מדוכדכות, "הזמן שלך", נשמעה טוב רק כשאורית שחף, בקולה הנשי, הצרוד אך הנפלא, הצטרפה לקולו המחוספס (מדי, לשיר זה) של חנוך. אבל זה עוד כלום לעומת מה שקרה ב"ג'קי". הנאמבר שהיה אמור להיות אחת מפסגות הערב זכה לביצוע שלומ-חנוכי, תלוש מהמקור. עם כל הכבוד לשלום חנוך, ובאמת שיש המון כבוד, זה שיר של "היהודים" שמייצג את הלהקה, ואם עושים לו קאבר, ראוי שיזכיר ולו במעט את המקור.
"זמרת הרוק המובילה בארץ"
גם בממלכת "היהודים" פנימה לא הכל היה ורוד. אורית שחף, שהייתה ועודנה אלילת רוק, לא הצליחה להגיעה עם קולה למקומות הגבוהים שהיו פעם ייחודיים לה כל כך. ב"סמי" זה בלט במיוחד כשהשירה נעלמה לרגעים לתוך צרחות צורמות, וב"אינטרמת" הגניחות הסקסיות מהביצוע המקורי הוחלפו בצווחות שממש לא ליטפו את האוזניים. אולם בשירים הנמוכים והשקטים יותר כמו "קח אותי" וכאמור ב"הזמן שלך", הוכיחה שחף למה בכל זאת היא ראויה, ללא עוררין, לתואר "זמרת הרוק המובילה בארץ" ולמה אין הרבה סיכוי שמישהו יגזול ממנה את הכתר הזה בקרוב.
c.jpg "היהודים בקיסריה 1 (צילום: נועה מגר)")
פרק שונה בהופעה, מיוחד ומטריף, נרשם כשלפתע נחשפה מאחורי הלהקה, בירכתי הבמה, מקהלה של חובשי ברדסים, שהתבררה כ"מקהלת עמק חפר" בניצוחו של שמעון לב טוב. החבורה החביבה מהעמק הצטרפה ל"יהודים" לשבעה שירים, שהיו לא פחות מחוויה עילאית, שהעניקה לעולם הרוק הישראלי רגע קלאסי, שיירם בספרי ההיסטוריה שלו. והכל בחסות ערן מיטלמן, הקלידן האגדי של "היהודים", שאחראי לעיבודים הגאוניים למקהלה.
הקהל נותר פעור פה מעוצמת החווייה
"What About You", שהיה השיר הראשון בביצוע משותף, השאיר את רוב הקהל פעור פה ונדהם לנוכח ההפתעה והחוויה. "גנבה" היה מרגש לא בגלל הטקסט הפרובוקטיבי שלו, אלא בגלל העומק שפתאום ניתן לו. "עידן האלוהים", העוצמתי גם ככה, היה מצמרר לנוכח מה שנראה כמו נזירים ונשמע כמו מקהלה ששרה בכנסייה בימי הביניים.
c.jpg "היהודים בקיסריה 2 (צילום: נועה מגר)")
גם "מחפש תשובה" זכה לעיבוד משותף והיה מצמרר, מרגש, מבריק, שונה, מדהים ומעלה דמעות. רגע השיא של הערב, שהלך על הגבול בין חוויה מוזיקלית יוצאת דופן, לחוויה דתית-רוחנית. הפאוזה שנלקחה באמצעו, הופסקה בפראות על ידי זעקות גראולינג של פטרובר - "Wake up!", שעוררו על הבמה אורגיה מטורפת בין מוזיקה קלאסית, דתית, מטאל וזמר אחד שיודע להוציא קולות עמוק מהבטן ולקלוע בכל פעם מחדש למטרה.
c.jpg "היהודים בקיסריה 3 (צילום: נועה מגר)")
אחרי רגע שיא כזה, ירידה להדרן היא מתבקשת ו"היהודים" חוזרים לחלק האקוסטי של המופע. לאחר סיבוב מוצלח של "היהודים בישיבה" כסאות המלכות מונחים על הבמה כדי לתת רגע מנוחה עם "נץ" המצוין, "Father" מתוך "פחד מוות" וכמובן הלהיט "אצלך בעולם", גרסת הכיסוי המצוינת למאיר בנאי, שהיה מרגש ונשמע כמו המנון רועם.
זיקוק שאיים לפוצץ את כל מערכת הסאונד
לפחות דור אחד שהתחנך על ברכי "היהודים" כבר גדל ובגר ועדיין נשאר נאמן והשקיע את מיטב כספו ומיתרי קולו כדי להתאחד איתם בקיסריה. הדור הבא כבר הראה את נוכחותו ונאמנותו ללהקה ומסתבר שזה אומר לקפוץ לבמה ולחבק את אורית שחף או לזרוק לעבר הלהקה זיקוק שאיים לפוצץ את כל מערכת הסאונד.
אבל כש"עוד ארון אחד" חתם את ההופעה, כולם נעמדו כאחד, רעדו והתרגשו. לא רק מהביצוע המעולה והמכסח, אלא גם בגלל כל האהבה שנשפכה אל הקהל מהבמה. וכן, זה תמיד נחמד לדעת שגם אחרי שהצלחתם וכבשתם את הפסגה, אנחנו, עדיין, בשבילכם, "היהודים".
