וואו רובי. איזה מלך. כן. הוא ללא ספק אחד האנטרטיינרים הטובים בעולם. הוא זמר טוב, לא מופלא. אבל למי אכפת. רובי וויליאמס הוא אחד שיכול להחזיק 40 אלף איש בקצה הזרת בלי להתבלבל. מה שנקרא ״זהו בידור״. אחרי שעתיים בפארק הירקון אפשר בהחלט להגיד שוויליאמס הוא בדיוק מה שהבטיחו לנו. אחד משני זמרי הפופ הכי טובים שיצר העולם בעשרים השנים האחרונות. ג׳סטין טימברלייק כבר היה כאן. עכשיו תורו של רובי. היה שווה לחכות. זה אולי היה יותר לוהט ב-2002, כשהוא היה בן 28 והאיש הכי סקסי בעולם הפופ. ועכשיו הוא נראה קצת כמו אלטון ג׳ון. אבל זה רק בתמונות שהוא יורד מהמטוס. על הבמה רובי הוא נהג המשאית הכי סקסי בעולם עם זרועות מקועקעות ושירים שמיועדים לילדים שלו. יש כח עצום ביכולת שלו להחזיק בגיל 41 להיטים בני יותר מעשור ולתת לקהל תחושה שהוא נמצא במקום הכי נכון העולם כרגע.
וזה קשה עוד יותר כשיש לך רק להיטי פופ אנגלי שאין בהם את העומק של המוזיקה השחורה מאמריקה כמו אצל ג׳סטין. אבל רובי הוא בדיוק האחד בעולם שיודע ליצוק לזה עומק. ולמי אכפת שכולנו באיחור של עשור. וויליאמס הוא גאון במה. יותר מכל כוכב או כוכבת פופ רובי הוא אנטרטיינר. הנה אמרתי את המילה שוב. חיית במה קוראים לזה בעברית. אני כבר מת לראות אותו במחזמר בווטס אנד. לא משנה כמה בדיחות כתבו לו מראש, וויליאמס יודע לפטפט עם הקהל. לזהות שיש ריח חזק של גראס. ולשלב את זה באופן מושלם במונולוג המוכן מראש על זה שהוא עשה המון סמים והיה בהמון גמילות. ועוד לא אמרנו כלום על ההשמנות. וויליאמס יודע איך להסביר לקהל שהוא חבר, ידיד, מאהב. כולנו יודעים שזאת הצגה אבל זאת ההצגה שעובדת.
יש לו בערך 10 להיטים גדולים. זה מחזיק הופעה כמעט, על הקשקש. לכן וויליאמס מוסיף בהדרן קצת קווין ולאורך הדרך קלאסיקות כמו ״Minnie The Moocher" שהיו חלק משני סיבובי הסטנדרטים שהוא עשה לאורך השנים. אבל למה להיות קטנוני? כשוויליאמס עושה ״Bohemian Rhapsody״ הכל נהיה קצת קלאב מד אבל זה כבר ההדרן והקהל כל כך שלו. עד כדי כך שלו, שלמי אכפת שאין לו מה להוסיף למקור של פרדי מרקורי. עדיף להיזכר בלהיטים המקוריים שלו. נניח ״Feel״ שלא משנה מה, וכמה פעמים שמענו בעבר, הוא תמיד יעשה נעים בכל הגוף. או ״She’s The One״ בהדרן או "Let Me Entertain You" בתחילת הערב. כי באמת כשיש לך להיטים כל כל יפים שכאלה הם מספיקים גם אם היתה לו חצי מהכמות הזאת. והענין הוא שרובי לא כבש את העולם בגלל שירים אלא בגלל אישיות יוצאת דופן.
מה שמבדיל את וויליאמס מרוב זמרי הפופ שהתחרו איתו לאורך השנים זה שיש לו שיר כמו ״Angels״ שהוא אחד מחמשת הלהיטים הקלאסיים של סוף המאה הקודמת ולכן כשהוא מגיע בהדרן הקהל כבר מתפרק לחתיכות. וכולם שרים ביחד. אם לסכם במשפט אחד: רובי וויליאמס קרע את פארק הירקון. אם לא הייתי נשוי, והוא לא היה סטרייט, הייתי מתחתן איתו.