ירותיסליים

ירושלים היא עיר מיוחדת, עיר קודש הררית ועתיקה, שמארחת במסגרת פסטיבל ישראל המעונב והמכופתר, בגן הפסלים של המוזיאון הלאומי, ממש מול הפסל של פיקאסו, חבורה תל-אביבית-ברנז'אית-גל"צניקית של בני 50 פלוס מינוס, שמנגנים רוקנ'רול כאילו היו בני 18. רוקנ'רול שקיבל אמש חותמת של קלאסיקה ברמה הממלכתית.

תיסלם, הלהקה השנייה בישראל שידעה להפוך רוקנ'רול לבידור להמונים (קדמה לה רק כוורת), עלתה אמש לבמה אומנם עם חליפות וז'קטים, אבל עם אש בעיניים ורצון עז להוכיח שהיא עדיין להקת רוק גדולה, חשובה, סוחפת, רלוונטית. להקה ותיקה ומנוסה, אך עדכנית, שעושה שימוש במסכי וידיאו משובחים עליהם מוקרנים חומרים מוקפדים. להקה, שבניגוד ללוקיישן בו הופיע אמש, רחוקה מלהיות פסל מאובן או מוצג מוזיאלי, גם בגיל המופלג 30.

עלו חדים ומפוקסים, סבלו מסאונד בעייתי

בהיפוך מושלם לקבוצת הכדורגל הדמיונית והמשעשעת "דינמו מסחה" (שהשיר עליה חתם את הערב המיוחד הזה, תוך העפת כדורי ענק צבעוניים על הקהל והצגת חברי הלהקה), תיסלם עלתה לבמה מגובשת מאוד, חדה ומפוקסת, וכמו שאומרים בכדורגל - רעבה לכדור.

אלא שהשליש הראשון של ההופעה היה בעוכריה. בששת השירים הראשונים - על הבמה, מעשנים ביחד, המנקה במלון, בוקר של כיף, השריקה הזאת - הקהל עדיין לא התחמם והאנרגיות רק התחילו להצטבר. בעייתי במיוחד היה הסאונד באותו חלק של הערב. החל בבאלאנס בין הרמקולים, כשצד שמאל של הקהל (ימין של הבמה) היה חזק בערך פי 3 מהצד השני, וזאת בעמידה במרכז, מתחת לאפו של הסאונדמן.

בנוסף, ולא פחות בעייתי, את הפסנתר החשמלי של יאיר ניצני לא שמעו בכלל, כמו גם את הגיטרה החשמלית של יושי שדה. כך נשמעה תיסלם, להקת רוק עם צליל עשיר בדרך כלל, כהרכב של בס-תופים-גיטרה, שנשמעו אגב מצוין. צוף פילוסוף בבס וסמי אבזרדל בתופים הם מחטיבות הקצב הלא מוערכות מספיק ברוק הישראלי. 

הלהיטים הישנים העמידו בצל את השירים החדשים

בשיר השביעי, "כבר הסתיו עכשיו", החל הסכר להיפרץ. הקהל התעורר, יזהר אשדות חימם את הגרון והתחיל לנסר על הגיטרה כמו שרק הוא יודע, ודני בסן הראה והשמיע שוב ושוב איזה זמר רוק גדול הוא, שהשנים עשו לו רק טוב. שניהם הובילו, למשל, את הצליל הכבד שאפיין שיר נשכח ואיכותי כמו "יש רגעים", עם טקסט לירי של ראובן מירן, שנעטף בשירה האדירה של בסן והוצף באשדות הדיסטורשן של אשדות.

מכאן והלאה שבה תיסלם והדגימה את כוחה הגדול כלהקה שיש לה בעלות (בדומה לכוורת ומשינה) על שרשרת ארוכה של להיטים והמנונים: חצבים פורחים, כוכבים, שנה שנייה, עוד פגישה, רדיו חזק, תנו לי רוקנ'רול, לראות אותה היום, כשאת בוכה את לא יפה, יש לך אותי ועוד ועוד. העובדה שכל השירים האלה שרדו יפה את מבחן הזמן, גם אם חלקם נשמעים כיום כ"רוקנ'רול של פעם", והחיבה העצומה שממשיך הקהל לרכוש אליהם, העמידה אמש בצל את "רק אותך רוצה לאהוב" ו"שעמום", השירים החדשים שהוציאה הלהקה השנה.

ב"עוד פגישה" הקהל הירושלמי המבוגר החל לקפוץ באויר

ואם כבר להיטים, יסלח לי יזהר אשדות, שהוא מלחין וגיטריסט ענק, אבל לטעמי השיר הכי טוב של תיסלם היה ונשאר "כלניות" של יושי שדה. אמש "כלניות" קצת הלך לאיבוד, כי שדה לא שר אותו בלחן המקורי ואת הפסנתר של ניצני, שכל כך דומיננטי בשיר הזה, עדיין לא שמעו מספיק והגיטרות כיסו עליו.

השליש האחרון של הערב כבר היה חגיגה. ב"עוד פגישה" הקהל הירושלמי והיחסית מבוגר התחיל לקפוץ. ב"רדיו חזק" ו"תנו לי רוקנ'רול" גם הפסנתר של ניצני סוף סוף נשמע והקהל היה באוויר. את פרק ההדרנים פתח ניצני בשירה בציבור די מיותרת של "מעל פסגת הר הצופים" ו"מלכות החרמון", אם כבר הומור אז עדיף "האשם תמיד". אחר כך הגיעו "יש לך אותי" המרגש ו"כשאת בוכה את לא יפה" האיצטדיוני. את ההדרן השני פתחו יזהר אשדת ודני בסן ב"מתי בפעם האחרונה", שיר עם לחן משובח שהיווה את אחד משיאי הערב. הסיום היה שייך, כאמור ל"דינמו מסחה", וקצת חבל, כי ראוי היה לסיים עם אחד ההמנונים.

קשה שלא להתרגש מול שישיית הרוק הבלתי נגמרת הזו

המופע "רוקנ'רול" של תיסלם מציע חבילה אטרקטיבית של להיטים ומוזיקה טובה לבני 40 ומעלה שהעריצו את הלהקה בזמן אמת, ולבני 30 פלוס שזכו להכיר אותה כילדים וחוו אותה שוב כבני נוער באיחוד המפורסם של שנת 90'. קשה שלא להתרגש מול שישיית הרוק הבלתי נגמרת הזו, שנראית ונשמעת כאילו הודבקו חבריה מחדש אחד לשני בדבק פלאי, כזה שמקנה ללהקות רוק גדולות חיי נצח.

ואי אפשר שלא לסיים בירושלים, העיר המיוחדת הזו, שהציעה אמש אחרי המופע של תיסלם חוויה מוזיקלית מסוג אחר לגמרי. 40 חברי להקת הגוספל של ברלין התגלגלו באישון לילה לבר ה"בירמן" שבמדרחוב בן-יהודה ובאופן ספונטאני לחלוטין העניקו ליושבי המקום שעה קלה של מיטב קלאסיקות הנשמה, מ"Ain't no mountain high", דרך "Son of a preacher man" ועד "Dancing in the streets" הכה סמלי. היה וואוו.

• דני בסן
• יאיר ניצני
• יזהר אשדות
• ירושלים
• להקה
• מוזיאון ישראל
• מופע
• פסטיבל ישראל
• רוק ישראלי
• רוקנרול
• תיסלם