להתראות פורים, שלום אכזבה

פייר? אם לא הייתם אתמול ב"סופר קלאסיקו 2", המופע הפורימי המשותף של אינפקטד מאשרום ושל משינה, הפסדתם את המסיבה הכי טובה בעיר וכל הבאסה לכם. כל אחד מן ההרכבים עלה בתורו ונתן הופעה מצוינת ומפוצצת באנרגיות, שהלהיבה לפחות כמו החמישיה של מסי מול לברקוזן בשמינית הגמר.

"אינפקטד" היו "אינפקטד" - להקה שבאמת לא רואה ממטר ומכסחת את הצורה. הקטעים מהאלבום החדש שלהם, היותר אלקטרוניים ופחות רוקיסטיים, עבדו טוב, גם למי שהתרגל לשמוע אותם נותנים בראש בכבדות, ולמשינה, להקה שתמיד אהבה להתחפש, יש כל כך הרבה להיטים, והם גם נמצאים בכושר מצויין.

עדיף לחוד מביחד

מצד שני, אם הייתם שם, ולא באתם רק בשביל לקבל שתי הופעות בכרטיס אחד, אלא גם ובעיקר בשביל לחזות בחיבור הנדיר בין מוזיקה אלקטרונית בעלת שיק עולמי לבין רוק ישראלי מקומי, יש מצב שגם התבאסתם, לפחות קצת.

אחרי מסע קידום אינטנסיבי שהתנהל במשך כחודשיים, אחרי כל הפרסומים והכתבות, אחרי כל הדיבורים על שיתוף הפעולה הטראנס אטלנטי, מה קיבלנו בערב הגדול? שני רמיקסים אינפקטדיים לשני שירים של משינה. זהו, רק שניים, ל"שלח לי מלאך" ול"עתיד מתוק". חברי "אינפקטד" נחתו בארץ בתחילת השבוע, כך שרוב ההכנות נעשו דרך שיחות וידאו ברשת. החזרות האמיתיות יחד היו מועטות יחסית, ואולי בגלל זה השואו המשותף היה בהחלט מרשים, אבל לא מדהים. לא מחשמל. לא מעלף. אם מישהו התעלף, זה כבר אירע מעודף של רדבול-וודקה, או מחומרים אחרים.

שלחו מלאך

אפשר היה לקבל בהבנה רק שני ביצועים משותפים לו אלה היו מספקים את יצר הסקרנות מן האיחוד באופן מלא. אבל לא מובן מדוע מכל הפלייליסט הרוקרי של משינה נבחרו דווקא "שלח לי מלאך" ו"עתיד מתוק". מדובר בשני שירים שהם אומנם אהובים, אך פחות מתאימים לביצוע משותף, בהתחשב בסגנון הכבד המזוהה עם האלבומים האחרונים של "הפטרייה הנגועה". יש כל כך הרבה שירים אחרים של משינה ("את באה לבקר", למשל) שהיה אפשר לעשות אתם דברים באמת מפעימים.

ולראייה - הקהל הכי השתולל ושאג בכל אחת מן ההופעות הנפרדות של ההרכבים, ובלהיטים של משינה כמו "אין מקום אחר" ו"רכבת לילה", שהיו על סף הקרחנה. עושה רושם שזה מה שהוא רצה לקבל גם בקטעים המשותפים עם "אינפקטד". אבל, לפחות מהמקום שלי בתוך הקהל, "שלח לי מלאך" הרגיש כמו נפילת מתח, וגם "עתיד מתוק" לא בדיוק נמנה על הנאמברים הכי החזקים של משינה. וגם אם מקשטים אותו בפאות ובכובעים מצחיקים בתוך אריזה פורימית ואלקטרונית מרהיבה, ההעלאה הזו באוב לא עשתה באמת טוב.

אחלה של מסיבת פורים

אז איחוד מרגש לא היה, אבל היי, הייתה אחלה של מסיבת פורים. הסאונד היה מאוד איכותי, תאורת הלייזר הייתה מרהיבה, על  מסכים הענקיים בגב הבמה הוקרנו קטעי ויז'ואלס מהפנטים, והאווירה בקהל הייתה שמחה וצוהלת במיוחד.

סקרנות שדווקא כן באה לחלוטין על סיפוקה נבעה מהאיחוד הנדיר תחת קורת גג אחת של בני נוער משתוללים וקופצניים שבאו לראות את "אינפקטד" ושל אנשים מבוגרים ובאים בימים (30 כזה) שבאו להיזכר בימי הנעורים הפרועים שלהם עם משינה. למרבה ההפתעה, כולם כולל כולם פצחו יחדיו במחול שדים ודרדסים ואחיות סקסיות מכושף ומטורף לצלילי האלקטרו והרוק. וזה, פייר, היה מחזה מדהים.

>> פיטבול ממקסס את מישל טלו; VH1: מדונה הגדולה בהיסטוריה

• משינה