רוב הישראלים לא מכירים את שמו של שמואל (שמוליק) צ'יזיק, אך רובם מכירים את שיריו - טקסטים כגון "תני לי מחסה" ו"שיר הזרוק", שהולחנו ובוצעו על ידי אריאל זילבר, "מה תאמרי", שהולחן ובוצע על ידי יזהר אשדות וכמובן הלהיט הנצחי "רוצי שמוליק". אלה ועוד כיכבו אמש במופע ההשקה לאלבום "צ'יזיק", אלבום מחווה ליוצר הכמעט אלמוני, אותו יצר פיטר רוט. רוט אירח על הבמה ב"זאפה" את אשדות, מאור כהן ומוש בן ארי, וזכה לפרגון מקהל שהורכב מקשת גילאים רחבה.
מחווה חשובה כבר מעצם היותה
מחווה שכזו ליוצר כמו צ'יזיק חשובה בנוף המוזיקלי והתרבותי הישראלי כבר מעצם היותה. גם אם ה"זאפה" הוא המועדון האחרון שרוט ימלא עם המופע הזה (בניגוד, למשל למופע המחווה של עמיתו מאור כהן למשורר הצרפתי בודלר, שרוט הוא שותף מלא בה), הרי שהוא יוצא ממנו נשכר מבחינה ערכית. ועם זאת, עדיין תלויה הצלחה של ערב שכזה בביצועים עצמם, שחלקם לפחות עוד לא עומדים במבחן.
c.jpg "פיטר רוט, מאור כהן, השקה (צילום: נועה מגר)")
פיטר רוט עולה לבמה נרגש. בחלק הראשון של המופע הוא מבצע כמה מהשירים הפחות מוכרים של צ'יזיק, שאחד מהם, "לורן", דווקא יצא כסינגל לרדיו. נראה כי המופע נבנה לאט ובהדרגה. בין שיר לשיר הוא מספר בערגת עבר על שמוליק צ'יזיק, על דמותו החידתית ודרכו העקלקלה, מציין שמות שתרמו לדרכו המוזיקלית של צ'יזיק ולדרכו שלו. הוא מחייך אל הקהל כשצריך, ואי אפשר שלא להבחין בהתרגשות שלו כשהוא מנסה "לשבור את הקרח" בעזרת כמה בדיחות. "יש לך טלפון", הוא מצביע לעבר יושבת בשולחן קרוב בעקבות צלצול בין שירים, והנוכחים מגחכים קלות.
ותודה לטלפרומפטר
מאור כהן נקרא אל הבמה לבצע עם רוט שלושה שירים, ביניהם "שיר הזרוק", שכאמור זכה במקור לביצוע של אריאל זילבר. כהן, פרטנר כמעט קבוע של רוט בשנים האחרונות, הוא מבצע מצוין ומוערך, אבל מה שהפריע בהופעה שלו היה ההתרכזות בטלפרומפטר שבקדמת הבמה, שהריץ עבורו את מילות השירים. לא פלא שעיניו של כהן, כמו גם עיניו של מוש בן ארי שהתארח בהמשך לא הופנו לכיוון הקהל - הן ראו טלוויזיה. ולרגע התגנבה תחושה של ערב קריוקי, ולא של מופע מכובד שעוּבד עד כלות ועד הפרט האחרון, וזאת משום שכנראה פרט אחד קטן נשכח - לזכור בעל פה את המילים.
מי שדווקא כן הגיע "מוכן מהבית" היה האורח השלישי, יזהר אשדות, שביצע עם רוט את "מה תאמרי", שהתפרסם כשיר שלו, בעיבוד רוקנ'רולי מפתיע ושונה מזה המקורי, ואת "החברה להגנת הטבע". עם בן ארי עשה רוט גרסת רגאיי ל"לעולם".
איכותי, אבל לא "סקסי"
זה לא חדש שפיטר רוט הוא מוזיקאי מצטיין, מעבד חכם ומבצע יעיל. אחד כזה שמקפיד להכניס סולו גיטרה מחושב בקטעי המעבר בשירים, שומר על קו אחיד של איכות לאורך כל הערב, ומבצע את כל הלהיטים בזמן מתאים - "צחוק הגורל" מאלבום הסולו שלו, שיר הילדים "סיבה למסיבה" (במקור של אלי גורנשטיין מפסטיבל שירי הילדים) ו"רוצי שמוליק" בגרסת שיר ערש לתינוקות כשיר אחרון.
הבעיה היא שהמופע משירי צ'יזיק נשאר בדיוק במקום המסודר והנינוח הזה. מקום טוב, אבל לא מדהים, לא "סקסי". רוט לא מצטיין בלקיחת סיכונים ומחיאות כפיים נשמעו בחלל המועדון, אך פיות לא נפערו בהלם מהמופע. היה חסר איזשהו ערך מוסף, איזושהי תעוזה או הליכה על קצה כלשהו, לפחות בשיר אחד או שניים, כדי שהמופע המושקע והאיכותי הזה יראה כמו משהו שהוא מעבר לקריוקי מבוצע היטב. ובפעם הבאה - בבקשה בלי טלפרומפטר.
