מחווה ליוסי בנאי בפסטיבל ישראל (צילום: שרון רביבו)
נפלאה. תיקי דיין | צילום: שרון רביבו

מחווה ליוסי בנאי בפסטיבל ישראל (צילום: שרון רביבו)
ממיס. שלומי שבן | צילום: שרון רביבו
מתוק, מתחכם, צובט, מתרפק. בדיוק כמו הגעגוע ליוסי בנאי, נראה גם ערב הפתיחה של פסטיבל ישראל "אם נדע לאהוב", שהוקדש ליצירתו. בשעה ו-45 דקות יכול היה למצוא כל מעריץ ומעריך של בנאי משהו שזכור לו מהזמר, השחקן, הפזמונאי זוכה פרס ישראל, שהלך לעולמו לפני שמונה שנים. הומור, פוליטיקה, סרקזם, ז'אק ברל, רומנטיקה, ציניות ואפילו, למי שממש התגעגע - הקול שלו (בביצוע משכנע למדי של דב גליקמן).

על אף שאף נציג ממשפחת בנאי לא עלה להופיע על הבמה בבריכת הסולטן בירושלים, בגלל סיכום מוקדם של המשפחה, שנתנה את ברכתה לאירוע, נוכחותו של יוסי ז"ל הורגשה בכל מערכון ובכל שיר, אם זה על הבמה ואם זה מתוך דמותו הדימיונית יושבת לידך בקהל, מחייכת בשקט.

הערב נפתח באירוניה מתבקשת עם "למות למען רעיון" שביצעו הדג נחש; המערכון "להיות לבד" שכתב בנאי וביצע משה איבגי ו"דקה דומיה" ששר מתי כספי. כאשר ירד איבגי מהבמה, במרווח הקצר בין הקטע שלו לשיר הבא, נשמע מכיוון שורה 8 ויכוח קצר בין שני צופים בני כ-60 במבטא מזרחי קל: "לא יודע מה אני חושב", מפטיר אחד מהם, והשני זורק לו: "מה?! היה אחלה ביצוע!". לו רק יוסי בנאי היה נוכח בגופו באירוע, זה כבר היה הופך למערכון.

מחווה ליוסי בנאי בפסטיבל ישראל (צילום: שרון רביבו)
"למות למען רעיון". שאנן סטריט, הדג נחש | צילום: שרון רביבו
מחווה ליוסי בנאי בפסטיבל ישראל (צילום: שרון רביבו)
געגועים. משה איבגי | צילום: שרון רביבו

מבחירת המבצעים וסדר ההופעות, ללא הנחיה וללא קטעי מעבר, נראה שכל אמן הבין את תפקידו בדיוק. המקטעים בין השירים היו קצרים ומהירים, משאירים לקהל זמן קצרצר למחיאת כף וחצי לפני שעוברים הלאה. בליינאפ מתוקתק שנדיר לראות במחוזותינו ובתפאורה פשוטה ומקצועית דרך מסך לבן וצלליות, המופע עבר כמו שמופע בפסטיבל ישראל צריך להיראות: איכותי, פשוט, נקי, חלק, ברמה גבוהה, טוב מאוד. כמו הופעה של יוסי בנאי. מגיעה כאן מחמאה גדולה למנהל האמנותי והיוזם של המופע - המפיק חיים שמש, שניווט את הספינה הזו ביד אמן רגישה.

על חלק הבידור המרכזי של הערב הייתה אחראית תיקי דיין הגדולה, ששיחקה לצד בנאי ב"מלאכת החיים" של חנוך לוין בסוף שנות ה-90'. היא הפליאה במערכון שלו "לאור המצב החשוך", שנשאר רלוונטי מתמיד, והדגימה סחבקיות למופת כשביצעה את "ספירת מלאי". הופעות קומיות מלוטשות נוספות נתנו אסי לוי ודב גליקמן עם המערכון המצוין "המברק".

אפילו אפרת גוש, שכנראה לא התכוונה, אבל הצליחה. בביצוע שלה ל"על כל אלה", כשהיא מכוונת את המיקרופון בפאתוס לכיוון קהל בני ה-60, שיותר משמח להצטרף אליה בשירה בציבור בנוסח קיבוצי, היא סיפקה הופעה קומית לא פחות טובה מאלה שהתכוונו להיות כאלה. גם איתי טיראן עם הברקה הומוריסטית ומוזיקלית ל"יש גבול" של ז'אק ברל (אחד מלפחות שלושה שירים של ברל, שנכנסו באופן טבעי לערב ההוקרה) ושלומי שבן עם לחן ל"שיר הגורילה" של ברסאנס, שנשמע כמו לקוח מ"מגדל הפזמון" שלו, סיפקו אתנחתאות קומיות מצוינות.

מחווה ליוסי בנאי בפסטיבל ישראל (צילום: שרון רביבו)
"על כל אלה". אפרת גוש | צילום: שרון רביבו
מחווה ליוסי בנאי בפסטיבל ישראל (צילום: שרון רביבו)
"בונבונים". דבל'ה גליקמן | צילום: שרון רביבו

על הקצב היו אחראים מוקי, שהתנער והפתיע עם חידוש ל"אל תלכי מכאן" בביצוע גרובי וקצבי במיוחד, ומאור כהן שענה על הציפיות בביצוע מוזיקלי ומעורר ל"שיכור ולא מיין", שישב עליו בול. לאורך כל הערב בלטה ההפקה המוזיקלית המעולה של אלדד ציטרין והרכב הנגנים שליווה את האירוע ונתן גם להופעות הפחות חזקות תחושה קלאסית וחגיגית.

על התחום הרומנטי הופקדו טיראן ושבן. כאשר כל אחד מהם (בנפרד או ביחד) עלה לבמה, נשמעו אנחות נשיות מכיוון הקהל. בביצוע מהפנט ומתוק ל"גבירה בחום", שרובו נעשה כמופע צלליות מאחורי מסך לבן, המיסו טיראן וקרולינה לבבות ונתנו לפשטות חן ומשמעות. כשטיראן דקלם את "שש בערב" שכתב דורון רוזנבלום לצלילי הפסנתר של שבן, התחושה היתה שבריכת הסולטן, על כל אלפי מושביה, היא למועדון קטן וחשוך בשעת בין ערביים. מיד לאחר מכן, כששבן ביצע את "אהבה בת עשרים", רק הוא והפסנתר, הפכו אלפי נשים וגברים לשלולית אחת גדולה, משתפכת ומלאת חמימות ורוך.

לשיר הסיום עלה בנאי ז"ל בעצמו, בקטע וידאו כמובן (שכמו כל קטעי הוידיאו בויים על ידי עידו שרף), לביצוע חי-מת של השיר "אם נדע לאהוב", כשכל משתתפי האירוע עומדים על הבמה עם הפנים אליו, עם הגב לקהל ומוחאים לו כפיים. משה איבגי חתם את הערב ב"געגועים" שכתב בנאי, עם  מילים שכאילו נכתבו עשר דקות לפני תחילת המופע. הוא לא היה יכול לדייק יותר: "מה שהחזיק אותי במשך החיים ומה שמחזיק אותי במשך המוות הוא געגועים. אני, אם לא הגעגועים, לא הייתי פה עכשיו".

מחווה ליוסי בנאי בפסטיבל ישראל (צילום: שרון רביבו)
"ערב עירוני". יורם חזן, כנסיית השכל | צילום: שרון רביבו
מחווה ליוסי בנאי בפסטיבל ישראל (צילום: שרון רביבו)
"מרוב אהבה שותק". מתי כספי | צילום: שרון רביבו

רשימת הקטעים והמבצעים:

1. למות למען רעיון – הדג נחש 2. להיות לבד – משה איבגי 3. דקה דומיה – מתי כספי 4. אל תלכי מכאן –מוקי 5.  את הלילה שלך מרגיעים – מוקי 6. איתי טיראן וקרולינה – הגבירה בחום 7. ערב עירוני – כנסיית השכל 8. פרצוף של צועני – כנסיית השכל 9. שיר הגורילה – שלומי שבן 10. יש גבול – איתי טיראן 11. על כל אלה – אפרת גוש 12. לאור המצב החשוך – תיקי דיין 13. ספירת מלאי – תיקי דיין 14. נשים נשים – אסי לוי 15.   המברק – אסי לוי ודב גליקמן 16. בונבונים – דב גליקמן 17. ממה עשוי כל יום – קרולינה 18. מרוב אהבה שותק – מתי כספי 19. שיכור ולא מיין – מאור כהן 20. שש בערב – איתי טיראן ושלומי שבן 21. אהבה בת 20 – שלומי שבן 22. אני וסימון ומואיז הקטן – הרכב הנגנים 23. געגועים – משה איבגי 24. קטע וידאו: אם נדע לאהוב – יוסי בנאי ז"ל. יהיה זכרו ברוך.

מחווה ליוסי בנאי בפסטיבל ישראל (צילום: שרון רביבו)
"שיכור ולא מיין". מאור כהן | צילום: שרון רביבו

מחווה ליוסי בנאי בפסטיבל ישראל (צילום: שרון רביבו)
"נשים נשים". אסי לוי | צילום: שרון רביבו
מחווה ליוסי בנאי בפסטיבל ישראל (צילום: שרון רביבו)
" ממה עשוי כל יום". קרולינה | צילום: שרון רביבו
מחווה ליוסי בנאי בפסטיבל ישראל (צילום: שרון רביבו)
"יש גבול". איתי טיראן | צילום: שרון רביבו
מחווה ליוסי בנאי בפסטיבל ישראל (צילום: שרון רביבו)
"אני וסימון ומואיז הקטן" | צילום: שרון רביבו
מחווה ליוסי בנאי בפסטיבל ישראל (צילום: שרון רביבו)
"אם נדע לאהוב" – יוסי בנאי ז"ל | צילום: שרון רביבו
מחווה ליוסי בנאי בפסטיבל ישראל (צילום: שרון רביבו)
משפחתו של יוסי בנאי ז"ל | צילום: שרון רביבו
מחווה ליוסי בנאי בפסטיבל ישראל (צילום: שרון רביבו)
משתתפי מופע המחווה ליוסי בנאי בפסטיבל ישראל | צילום: שרון רביבו
_OBJ

_OBJ